מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

להנ"ל (במכתב תנחומים)

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

> בְּמִכְתַּב תַּנְחוּמִים / יהודה ליב גורדון

במות עליו אשתו חיה בת המשורר

אד"ם לעבענזאהן

אִישׁ נָבוּב כִּי יִקְרָנּוּ אָסוֹן

יִכְרַע תַּחְתָּיו, יִמַּס בִּיגֹונוֹ,

וְאִישׁ נִלְבָב כָּאַלּוֹן חָסוֹן –

וְהוּא רוֹכֵב עַל אֲסוֹנוֹ.

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

משפט אלמנה עם הרוח

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

בימי המלך שלמה היתה אשה אלמנה עניה מאד ושמה שונמית. והאלמנה שונמית גרה בסוכה של נסרים בלים סכוכה לולבי תמרים בכפר הדייגים על שׂפת הים הגדול. שם ישבה והחיתה נפשה מיגיע כפיה, מארג רשתות לדייגים יושבי הכפר.

והנה באו ימי רוחות וסערות. אין סירה שטה על פני הים ואין פורשׂ רשת, ותשב האלמנה בלי עבודה ובלי מזון ומחיה.

ולמי תפנה בצר לה? התבוא אל הבתים הדלים של הדייגים לבקש לחם? גם שם גדול המחסור, גם לדייגים אין כל.

ותשׂא עיניה אל מחוץ לכפר. לא הרחק, מהלך שלוש שעות מן הכפר, בבית גדול העומד בתוך חצר רחבת-ידים, גר איש עשיר. ואלהים ברך את האיש בכל ויתן לו שׂדות וגנים, כרמים ופרדסים, עדרי צאן ובקר וחמורים וגמלים לרוב.

ובאחד הימים בבוקר קמה שונמית משנתה ותרא כי פני השמים עודם זועפים והרוח עודנו סוער. ידעה כי אין לה תקוָה אחרת מלבד מתנת בשׂר-ודם, ותתעטף בסדינה הישן, הוא שׂמלתה ביום וכסותה בלילה, ותצא ללכת אל האיש העשיר.

לעת הצהרים הגיעה אל החצר ותמצא את העשיר לפני פתח ביתו; ותקרב ותשתחוה לפניו שלוש פעמים ארצה.

וישאל אותה העשיר: למה תשתחוי לפני, אשה? קומי והגידי מי אַת ומה בקשתך?

ותען האשה: שונמית האלמנה אנכי מכפר הדייגים אשר על שׂפת הים. זה כמה ימים לא בא אוכל אל פי, ועתה באתי לשאול מעם אדוני ככר לחם להשיב נפשי.

הראה לה העשיר על כל אשר בחצרו ויאמר:

– ראי, אשה, הנה עבדי מתירים את גמַלי וחמורי. מירושלים אני שב, את ארמון המלך שלמה ראיתי, יפה הוא הארמון מאין כמוהו ופתוח לכל איש. באתי אל הארמון פנימה. על כסא זהב ישב המלך שלמה, כתר זהב על ראשו, ושׂרים וזקנים ועם רב מסביב לו, והוא אמר לפניהם דברי חכמתו – דבש וחלב תחת לשוֹנו. וכה אמר שלמה: “שׂונא מתנות יחיה”.

מי האיש החפץ חיים לא יבקש מתנות. המקבל מתנות-חסד את ימיו הוא מקצר. לחטוא בנפשך את אומרת, אבל ידי לא תהי בדבר הזה, כי דיין אלמנות אלהים ולא ישׂא לי בתתי ידי לקצר ימיך. מתנת-חנם לא אתן.

– אם כן – אמרה האשה – אל תתן חנם. השאילני ככר לחם או מעט קמח והבאתי אל ביתי ואפיתי, ואשיבה נפשי – וברכתיך והתפללתי לאורך ימיך.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.