מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בת יפתח הגלעדי (פואימה)

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי (פואימה) / שאול טשרניחובסקי


וַתָּשָׁב אֶל-אָבִיהָ וַיַעַשׂ לָהּ אֶת-נִדְרוֹ אֲשֶּׁר נָדָר, וְהִיא לֹא יָדְעָה אִישׁ (שופטים, י“א, ל”ט).


לִי הָיְתָה אִמִּי אוֹמֶרֶת: "לֹא תִשְׁהִי פֹּה עִמָּדִי,

יִמְהָרֵךְ אַבִּיר שִׁבְטֵנוּ – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי".


לִי הֶחֱנִיפוּ אַמְהוֹתֵינוּ: "מַה יָפִית בְּנִזְמֵי דְדָן 1

מִי כָמוֹךְ יָפָה בָּאָרֶץ מִבְּאֵר שֶׁבַע וְעַד דָּן!"


לִי בַחֲלָקוֹת שִׁית שָׁתוּ הַשְּׁפָחוֹת: "יָהּ שַׂהֲדִי,

בַּבָּנוֹת תְּאֻשְּׁרִי, גְּבִרְתֵּנוּ, בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי!"


לָחֲשׁוּ לִי רֵעוֹתֵינוּ: "אֲהֵבוּךְ – עֵת עַל שִׁכְמִי

עִם כַּדִּי אֵרֵד הָעַיְנָה – כָּל בְּחוּר גִּלְעָד עַמִּי"…


לִי סִפְּרוּ בִּדְמִי הַלַּיְלָה גִּלְיוֹנַי – לִי לְבַדִּי:

“אַתְּ, רַק אַתְּ חֲלוֹם כָּל נַעַר גְּדוּד יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי”…


לִי לָאַט רְאִי הַנְּחֹשֶׁת, רְאִי צִידוֹן: "אַתְּ יָפְיָפִית…

מַנְגִּינָה בָּעָם – עֵינַיִךְ מִמִּצְפָּה 2 וְעַד מִנִּית 3


לִי נִבָּא יוֹדֵעַ נַחַשׁ: "תְּאֻשְּׁרִי – אָרִים יָדִי!

גְּדִי-הַיְקָר לְיִפְתָּח קְצִינֵנוּ 4 בֶּן גִּלְעָד הַגִּלְעָדִי".


לִי יָקְדוּ עֵינֵי הָעֶלֶם גֶּחָלִים: "הֱיִי שֶׁלִּי,

הַיָּפָה בְּאַיְלוֹת הַשַּׁחַר, אוֹר יוֹמִי, מִקְסַם לֵילִי!"


נִתְקַיְּמוּ חֲלֹמוֹתַיִךְ… לְבָדָד, בִּלְבוּשׁ בִדי,

הָרַכָּה וְהַמְעֻנֶּגֶת – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי,


וּבְאֵין אָב, אֵין אִישׁ, אֵין יֶלֶד יִתְרַפֵּק עָלַי: אִמִּי…

הַיָּפָה וְהַמְּאֻשֶּׁרֶת בַּבָּנוֹת, כָּל בְּנוֹת עַמִּי.


צַוָּארִי הִתְוָה הַתֶּלֶם, קֹדֶם זְמָן צָמַק הוֹדִי.

הֲלָזֹאת תָּמְהוּ רוֹאַיִךְ: “בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי!”


אַהֲבָה… בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע יְסוֹבֵב הַיּוֹן יוֹנָה,

מְרַדֵּף אַיָּל אַיֶּלֶת בְּעוֹנָתָהּ וּבְאוֹנָהּ.


וּבְשָׁמְעִי רוֹעֵה הָעֵדֶר הַמְחַלֵּל לְשֶׂה וּגְדִי,

“מִי שׁוֹמַעַת?” – תֶּהֱמֶה נֶפֶשׁ בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי.


קוֹל בּוֹצֵר אֶשְׁמַע מִכֶּרֶם, שִׁיר שֶׁל אֹשֶׁר, שִׁיר תְּחִנָּה,

“מִי אֶשְׁאַל, מִי הַמְאֻשֶּׁרֶת, בִּשְׁבִילָהּ זֶה, לְמַעֲנָהּ?”


אוֹי, לְמִי אַתְּ תִּתְגַּעְגָּעִי, הַשָּׁרָה, עוֹדָה עֲדִי?"

לֹא יָדַעְתִּי זֹאת, אָנֹכִי – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי.


אִישׁ בָּא שָׁב, יוֹרֵד לְשָׁעַר מֵהַכּוֹת בַּצַּר מַכָּה,

אֲנַחֵשׁ: “אֵי הַפִּלֶּגֶשׁ הַצְּעִירָה לוֹ מְחַכָּה?”


קוֹל בּוֹכִים אֶשְׁמַע, קוֹל יֶלֶד, – לֹא בָּכָה, שָׂחַק יַלְדִּי,

לֹא חָלְצָה שַׁד לַתִּינוֹקֶת בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי!


בִּמְחוֹלוֹת בָּנוֹת תֵּצֶאנָה… קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה…

לִי לֹא שָׁרוּ וְלֹא שַׁרְתִּי לְבִתִּי הָאֲמוּלָה.


עַל הָרַי אֶתְעֶה רוֹקֶמֶת חֶזְיוֹנִי לֹא-קָם, בַּדִּי,

אֶל תִּפְאֶרֶת הַכִּנֶּרֶת, אֶל הֲדַר הַגִּלְעָדִי.


לֹא אָהַבְתִּי, לֹא יָקַדְתִּי אֲהוּבָה בְּחֵיק אִישִׁי…

אֱלֹהַי רָצָה הַנֶּדֶר, אֲבִיבִי לוֹ וְאִשִּׁי.


אֵין לִי אָב, אֵין אִישׁ, אֵין יֶלֶד עַל הָרַי וּבְמוֹעָדִי,

לַיָּפָה וְלַמְּאֻשֶּׁרֶת – בַּת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי…


תל-אביב, 21.12.40


  1. בן יקטן ואחי שבא, מבני אברהם וקטורה.עם נודד, בצפון ערב קרוב לאדום (ירמיהו כה, כג; מט, ח); ארחות דדנים (ישעי' כא, יג).  ↩

  2. שופטים י“א, ל”ד: ויבא יפתח המצפה אל–ביתו;  ↩

  3. שם יא“, ל”ג: ויכם מערוער ועד–בואך מנית.  ↩

  4. שם, י“א, י”א: וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין.  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

הַזַּ'נְר הָאֶרֶץ-יִשְׂרְאֵלִי וַאֲבִיזְרַיְהוּ

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

(ממכתב פרטי)

האם זוכר אתה, חביבי, ממה שנדברנו כמה פעמים על-דבר מקומו של הישוב הארץ-ישראלי הנוכחי בספרותנו היפה? – אני מחזיק בדעתי: אני, שבעיקר איני ז’אנריסט, אני, שבכלל איני בא מעולם לספר, אלא להביע,כפי יכלתי ובכל האמצעים שברשותי, ה“מוּתּרים” וש“אינם מוּתּרים”, את הלך-רוחי ואת וידוּיי-נפשי – אני, כמדומני, יכול להתיחס לשאלה ספרותית זו של הז’אנר הארץ-ישראל כאיש מן הצד. והנני מודה לפניך: כמה פעמים, כשאני שומע סופר אחד מחברינו אומר לשני: “יצירתך החדשה היא מחיי-ארץ-ישראל?”, מתעוררת איזו הרגשה מלגלגת בתוכי: כאילו הכתיבה זהו איזה דבר חיצוני, כביכול, וכותבים “מחיי-היהודים בלוֹדז”, מחיי בני גליציה, “מחיי הקראים”, “מחיי הספרדים”, “מחיי ארץ-ישראל”, מחיי בני פתח-תקוה… ולא דבר פנימי, גילוי החיים הפנימיים והמהות שלהם בתוך יחסי וגוני זמן ידוע וסביבה ידועה. אבל אל תירתע: אין אני בא לדון עכשיו לפניך בתורת-האמנות, ומכל שכן שאיני מתכוון כלל וכלל לקבוע מסמרות. אדרבה, אני רוצה להזכירך, שאיך שיהיה, ובבלטריסטיקה העברית העניה כבר תופס הז’אנר הארץ-ישראלי מקום נכבד: הנה סיפורי זאב יעבץ ויהושע ברזלי בספרי “פרי-הארץ” ולוחות-“אחיאסף”, הנה הסיפורים האַפּוֹלוֹגֶטיים, שׁהיו נדפסים ב“העולם” הברליני לשׁם אגיטאציה, הנה רוב הסיפורים, שעיבד ש. בן ציון בארבעת ספרי “העומר”, הנה מאיר וילקנסקי, והנה גם צמח ומשה סמילנסקי…איך שיהיה, וכל זה יונק מישובנו פה, כל זה “נתנה לנו ארץ-ישראל”… האם אינך מצטער על מה שעדיין לא נתגלה בספרותנו גם המבקר הארץ-ישראלי, שיצרף את כל החומר הרב הזה בכור-בחינתו? לא?…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.