מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

תאמר אהיה רב

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

תֹּאמַר, אֶהְיֶה רַב –

לֹא לָמַדְתִּי תוֹרָה;

שֶׁמָּא תֹאמַר: סוֹחֵר –

מָעוֹת אֵין לִסְחוֹרָה.

אִי מַזָּלִי, מַזָּל רָע!

אֵין לִי הָא וְאֵין לִי הָא,

אָנָה אֵפוֹא אֲנִי בָא?

מָה אֲנִי וְחַיַּי מָה?

פְּרוּטָה אֵין בַּכִּיס פֹּה

וְאֵין בָּאֵבוּס מִסְפֹּא,

סוּסִי פִגֵּר – וְאֵין לִי עוֹזֵר

וְהַגַּלְגַּל אֵינוֹ חוֹזֵר;

גְּרוֹנִי יָבֵשׁ – וְיַ"שׁ אֵין טִפָּה,

וּבַבַּיִת אִשָּׁה “קְלִפָּה” –

עַל-הָאֶבֶן, תַּחַת הָר,

אֵשֵׁב וְאֶבְכֶּה מָר.

שֶׁמָּא תֹאמַר: חַיָּט –

אֵין לִי חוּט וָמַחַט;

תֹּאמַר: קוֹבֵר מֵתִים –

הִנְנִי בַעַל פַּחַד.

אי מזלי וכו'

תֹּאמַר: אֶהְיֶה מוֹזֵג –

אֵין בֶּחָבִית יָיִן;

שֶׁמָּא תֹאמַר: סַבָּל –

אוֹי לִי, כֹּחַ אָיִן.

אי מזלי…

תֹּאמַר: פְּתַח אַכְסַנְיָא –

אֵין לִי סִמַּן בַּיִת;

תֹּאמַר: זְכֵה בְגוֹרָל –

אֵין בְּיָדִי פַּיִס.

אי מזלי…

שֶׁמָּא תֹאמַר: גַּרְדִּי –

הֵיכָן צַמְרִי, פִּשְׁתִּי;

תֹּאמַר: קַח נְדֻנְיָה –

שְׁלֵמָה וְחַיָּה אִשְׁתִּי.

אי מזלי…

שֶׁמָּא תֹאמַר: בַּדְחָן –

כְּבָר נִסְתַּלֵּק שְׂחוֹקִי;

תֹּאמַר: לִסְטִים מְזֻיָּן –

פֶּן יְקַפְּחוּ שׁוֹקִי.

אי מזלי…

תֹּאמַר: שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק –

חֲשָׁשׁ סַכָּנָה בְּחַלָּף;

שֶׁמָּא תֹאמַר: מְלַמֵּד –

לֹא-אֵדַע צוּרַת אַלָּ"ף.

אי מזלי…

תֹּאמַר: תְּפֹשׂ מַרְצֵעַ –

הִנֵּה נִטַּל עֻקְצָהּ;

שֶׁמָּא אַמַּת קַרְקַע –

אָסוּר מַחֲמַת מֻקְצָה!

אי מזלי…

שֶׁמָּא שׁוֹאֵב מַיִם –

נִשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים;

תֹּאמַר: הֱיֵה מֵינֶקֶת –

אֵין לִי, אוֹיָה, דַּדִּים.

אי מזלי…

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

ירושלים של תמול

מאת דוד ילין (זכרונות ויומנים)

השם “ירושלים של תמול” נקבע ע“י המערכת. תמול – היינו השנים תרנ”ו – תרס“ד (1896 – 1904). באותן השנים פורסמו ב”המליץ" “מכתבים מירושלים” מאת דוד ילין בחתימת “מן המודיעים”. מכתבים אלה נערכו כאן בצורת יומן לפי תאריכי כתיבתם. המכתבים הארוכים חולקו לפסקאות קצרות ובראש כל פסקה נרשמה כותרת הממצה את תוכנה. הערותיו המקוריות של דוד ילין סומנו בסופן בציון [ד"י]

ט“ו בטבת תרנ”ו

ברית בין הכוללים וחובבי ציון

מלחמת הדעות, אשר פרצה במחנה ישראל בימים האחרונים, עברה את גבולה ותהי למלחמת התעצמות, מלחמה לשם מלחמה, כטבע כל עניין מהנדון הזה. ואל הסופרים המתעצמים, משני הצדדים, נלוו גם בני גרא1, סופרים אשר כל כוחם רק לעפר בעפר על כבוד מעשי הצדקה אשר למתנגדיהם, וייאלצו בעלי המעשה לרדת המערכה גם המה, ותלך המלחמה הלוך וחזק עד היום. ויהי בראות בעלי המעשה, משני הצדדים, כי אין קץ לדברי ריב, אשר בכל אופן אך הזק יזיקו, ודברי בעלי הדעות החלוקות הנה פורשו גם הם דיים והותר, ואין מקום עוד להוסיף עליהם למען תפוש את הקוראים בלבם, כי איש איש מהם כבר הקריב אליו את אשר יבחר בו, ויחליטו להתפתח את כלי נשקם מעליהם ולהפסיק את המלחמה.

ובראשון בשבת, בעשירי, בחמישה לחודש, בין הערביים, נאספו בירושלים הבירה באי כוח חובבי ציון2 מעבר מזה ובאי כוח ממוני הכוללים3 מעבר מזה, וברית כורתה בין הבתרים האלה. והקול עבר במחנה העברים לאמור: שבת שבתון יהיה לארץ, שבת היא לסופרים מלזעוק, רפואה קרובה לבוא! ציון וירושלים נשקו, ו“תמיכה”4 ו“חלוקה”5 חבקו.

מלאך השלום מרפרף עתה על הררי ציון בכנפיו החמודות, ופניו, פני כרובים, אורו ויצהלו. היארכו ימי רחפו על ארצנו או כי בעלי מעשה אחרים, אשר השלום הזה מתנגד לחפצי מעשיהם ומפעליהם, ייעורו עתה, ומלאכנו זה יעשה לו כנפיים לעוף אל מעון קדשו השמימה ואותנו יעזוב לאנחות? – ה' אלהים, אתה ידעת!

מוצא


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

  3. ftn3  ↩

  4. ftn4  ↩

  5. ftn5  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.