רקע
שארל בודלר
השוטה וונוס
שארל בודלר
תרגום: אורי ניסן גנסין (מצרפתית)
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
שפת מקור: צרפתית

הַשּׁוֹטֶה וּוֶנוּס / שארל בודלר / אורי ניסן גנסין

(מִשִּׁירַת בּוֹדְלֵר – פואימות בפרוזה)


מַה נִּפְלָא הַיּוֹם הַזֶּה! זֶה הַפַּרְדֵּס רְחַב הַיָּדַיִם מִשְׁתַּטֵּחַ לוֹ וְהוּא נִדְהָם מֵאֵשׁ הַחַמָּה הַלּוֹהֶטֶת, כִּהְיוֹת יַלְדוּת הָאָדָם נִדְהֶמֶת מֵאֵשׁ הָאַהֲבָה וְכֹחָהּ כִּי רַב.

וְזֹאת הַדְּבֵקוּת הַגְּדוֹלָה וְהַכְּבוּשָׁה אֲשֶׁר לַיְקוּם הִיא לֹא תִּמְצָא לָהּ בִּטּוּי גַּם בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה; מֵי הַמַּיִם אֲשֶׁר בָּאֲגָם הִנֵּה גַם הֵם כְּצוֹלְלִים בִּשְׁנָת. צָהֳלָה הוֹמֵמָה הִיא זֹאת אֲשֶׁר אֵינָהּ דּוֹמָה בִּמְאוּמָה לַחַגִּים הַשּׁוֹאֲנִים, אֲשֶׁר יָחֹגּוּ בְּנֵי הָאָדָם.

וְחָלֹם תַּחֲלֹם, כִּי הָאוֹר אֲשֶׁר בַּכֹּל גָּדֵל וְגָדֵל, הַנֹּגַהּ אֲשֶׁר מִסָּבִיב לָהוֹט יִלְהַט וְיַכֶּה בְּסַנְוֵרִים, הַפְּרָחִים הַנִּרְגָּשִׁים אֵשׁ חֵשֶׁק לוֹהֶטֶת בָּם לְהִתְחָרוֹת בְּגַוְנֵיהֶם אֶת תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם הַצַּחָה, וּבָאֲוִיר הַלּוֹהֵט יִנָּשְׂאוּ, כְּזִרְמֵי תִּמְרוֹת קְטֹרֶת שְׁקוּפוֹת, רֵיחוֹת נִיחוֹחַ קַלִּילִים וְנָהֹר יִנְהֲרוּ אֶל הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל.

וְאוּלָם בְּצָהֳלַת הַחֲגִיגָה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת הַרְגֵּשׁ הִרְגַּשְׁתִּי בְּבִרְיָה אַחַת, אֲשֶׁר הָיְתָה מִתְבּוֹסֶסֶת בְּיִסּוּרֵי נַפְשָׁהּ.

אֵצֶל הֲדוֹם הַפֶּסֶל הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לְוֶנוּס רָאִיתִי נִצָּב אֶת אֶחָד מֵאֵלֶּה הַמִּתְחַפְּשִׂים, אֵלֶּה הַבַּדְחָנִים מֵרְצוֹנָם הַטּוֹב, אֲשֶׁר חוֹבָתָם הִיא כָּל הַיָּמִים לְשַׂמֵּחַ לְבַב מְלָכִים יוֹשְׁבִים לַכִּסֵּא, בִּהְיוֹת הַתּוּגָה אוֹ מוּסַר כִּלְיוֹתֵיהֶם אוֹכְלִים וְקוֹסְסִים אֶת לִבָּם; רְאִיתִיו נִצָּב, כְּשֶׁהוּא לָבוּשׁ אֶת בִּגְדֵי הַשּׁוֹטִים הַמְגֻוָּנִים אֲשֶׁר לוֹ, זוֹגוֹתָיו מְקַשְׁקְשִׁים לוֹ מִסָּבִיב לְרֹאשׁוֹ וְתַלְתַּלָּיו מְסֹרָקִים וְיוֹצְאִים לוֹ מִמִּצְחוֹ בְּצוּרַת קַרְנֵי פָּרָה. הוּא נִצָּב לוֹ אֵצֶל הַהֲדוֹם וַיְהִי כֻּלּוֹ כִּמְכֻנָּס אֶל תּוֹכוֹ וְעֵינָיו הָיוּ מְלֵאוֹת דֶּמַע וַתִּהְיֶינָה נְשׂוּאוֹת אֶל פְּנֵי הָאֱלִילָה, בַּת הָאַלְמָוֶת.

וְזֶה אֲשֶׁר מִלֵּל מַבָּטוֹ: נְקַלּוֹתִי מִכָּל הָאָדָם וּבוֹדֵד אֲנִי מִכֻּלָּם; אַהֲבָה וִידִידוּת זָרוּ לִי וַאֲשֶׁר לָזֹאת שָׁפָל אֲנִי מִכָּל הַבִּרְיָה הַיּוֹתֵר שְׁפָלָה וּנְמִבְזָה. וְאוּלָם הֲלֹא נִבְרֹא נִבְרֵאתִי גַם אֲנִי בַּצֶּלֶם וְנַפְשִׁי הִנֵּה מְבִינָה הִיא וְגַם הִנֵּה מַרְגִּישָׁה הִיא אֶת כָּל אֲשֶׁר יָפֶה. אוֹיָה, חוּסִי נָא, הָאֱלִילָה, וְהַשְׁפִּילִי לִרְאוֹת אֶל יִסּוּרֵי נַפְשִׁי הַגְּדוֹלִים וְאֶל רוּחַ הַשְּׁטוּת אֲשֶׁר בִּי הַגְּדוֹלָה.

וְאוּלָם וֶנוּס קְשַׁת הַלֵּב הַבֵּט הִבִּיטָה אֶל אֵיזֶה מָקוֹם אֲשֶׁר בַּמֶּרְחָק וּמַבָּטָה הָיָה – שַׁיִשׁ.

המלצות קוראים
תגיות