לוגו
"קרן התולדות בישראל"
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פורסם ב-“דבר” 4 מרס 1956


“הגיע הזמן שנעשה במיטב יכולתנו לתיקונו של שבר העם על-ידי רקונסטרוקציה גופנית שלו, כי מצב עתידנו חמור מאוד, מאחר ששיעור הילודה גם בתפוצות הוא קטסטרופאלי והוא הנמוך ביותר” – נאמר בכרוז-ההסברה של האגודה החדשה שנוסדה בארץ: “קרן התולדות”.

אין זה אלא טבעי, שחרדה זו לריבויו הטבעי הפוחת והולך של עם היהודים, או ליתר דיוק: להתמעטותו היחסית, עלתה מקרב ניצולי השואה, שהם גם יוזמיה של “קרן תולדות” באירופה ובארה“ב ולאחרונה ייסדו אגודה גם במדינת ישראל. ממטרותיה של האגודה: מניעת ההפלה המלאכותית ואיסוּרה, עידוּד הילודה, הענקה קבועה למשפחות מרובות-ילדים (בדומה למקובל בייחוּד בצרפת – ( allocation-familiale ) וכיו”ב.

אין הבעיה חדשה, ועצם קביעת פרסי-הילודה בישראל תוכיח. ואין היא חדשה באומות העולם, אשר שם – ובעיקר במרכזים העירוניים הגדולים – גוברת הנטייה לצמצום הילוּדה, ולאו דוקא בעטיים של תנאים חומריים דחוּקים, אך דומה, כי המספרים על הגידול הטבעי בקרב היהודים בתפוצות ובמדינת ישראל, מוסיפים חריפוּת וחוּמרה לבעיה באספקלריה היהודית שלה.

כי הנה גדֵל והולך הריבוּי הטבעי בעולם, ומאז תום מלחמת העולם הגיע כדי 35 מיליון נפש לשנה (בהשוואה ל-18 מיליון בין השנים 1940–1920). אולם בכלל אוכלוסיית העולם הגיע מניינו של עם ישראל לפני השואה כדי 0.9%, ואילו כיום – 0.48%.

הירידה בגידול הטבעי של היהודים ניכרת גם בישראל. – בערים ואף במעברות. ב-1954 היא הגיעה ל-16% ויותר לעומת 32.96% ב-1950 ו-32.67% ב-1951. והרי קואיפיצאֶנט (מקדֵם – דבמ) הירידה (על כל אלף תושבים): ב-1925 – ל-31.57%; ב-1953 - ל-30.23%; ב-1954 – ל-27.35%; ב-1955 – ל-26.33%.

ניגוד בולט וגמוּר הוא שיעור הילוּדה הגבוה בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית (ב-70% יותר) בישראל ובארצות ערב. ואין מספרים אלה טעוּנים הסבּרים.

“אסור לאומה היהודית להשלים עם כך, שריבוייה הטבעי יופר, נוכח התנאים בהם היא נתונה” – קובע החוזר של יוזמי “קרן התולדות בישראל”. ואחד האמצעים לכך, לדעתם, איסוּר מוחלט של “הנוהג הזדוני של הפסקת ההיריון הגובר והולך בקצב בלתי-פוסק”.

אין היוזמים מתעלמים גם מן הצד האחר של הבעיה: התמעטות הנשואין והיא תופעה הנעוּצה, כמובן, גם בקשיים חומריים ובמצוקת השיכון. והרי מספרים מאלפים: ב-1950 (על כל אלף תושבים) 14.45; ב-1951 – 11.75; ב-1952 – 11.30; ב-1953 – 9.56; ב-1954 – 8.72; ב-1955 (ינואר-אוגוסט) – 8.29.

“לכן הגיעה השעה שמנהיגי היהודים בעולם ובארץ יעמדו על חומרת המצב ויחפשו פתרון לבעיה הדמוגרפית הכאובה - - - וברור, שלא במתן פרסים סמליים לעידוד הילוּדה ואף לא בדרך הביטוח הסוציאלי הקיים והבלתי-מספיק – הפתרון”.

בנושא זה, היינו תיקון המצוקה הדמוגרפית היהודית ומניעת התמעטותו הנוספת של העם היהודי שמיטב דמו וחלבו נכרת בשואה – כבר נכתב בתפוצות וגם בישראל. התוצאות המעשיות? המשימה היא קשה אך חיוּנית ביותר – קובע יוזמה של ה“קרן” בישראל ד"ר אברהם שפרוך-פוזנר – יליד ברודי, ששימש רופא בפלורנץ שבאיטליה, נמלט מתגרת יד הנאצים לצרפת ונשתקע בארץ. אולם קודם לכול דרושה ערוּת ציבורית וראשית חכמה – דעת, ידיעת המצב הדמוגרפי היהודי לאשורו. ולפיכך נחלץ הוא ועמו חבוּרה של רופאים, שופטים, עורכי-דין, מורים ואנשי-ציבור, לעורר את הבעיה וכל הכרוך בה ברבים. (עמד על כך, בשעתו, יעקב רבינוביץ המנוח 1

“קרן התולדות בישראל” נועדה לתיקון המעוות הדמוגרפי החמוּר ולהרבות את הילודה. “כל האומה צריכה לקבל על עצמה את האחריות לתינוק ולילד היהוּדי, הואיל ועל דורנו ועל הדורות הבאים הוטלה המשימה **להשלים במועד קצר את מספר הילדים שנשמדו, כי לא יהיה בטחון לעמנו בלי רזרבה מספקת של ילדים”.**

יוזמי ה“קרן” בישראל (ומהם שיזמוה גם בתפוצות) מציעים שורה של פעולות דחופות שיש בהן, לדעתה, לסייע לפתרון המצוקה הדמוגרפית היהודית רבת-הסכנות. מהן מתחום ההסברה והתעמולה, העידוד והעזרה החומרית, השיפוט והתחיקה וכו'. ובכלל זה ההצעות המקוריות: “להביע הוקרה לאם העברית בחוץ-לארץ שתחליט ללדת בארץ”, או – “הידוק יחסי-הגומלין של היישוב עם כל ילד שלישי הנולד למשפחה יהודית בגולה” – בשני המקרים בדרך של מתן אותות-כבוד ותשורות. ולא נמנה כל פרטי וסעיפי הצעותיה והמלצותיה של האגודה, אשר רבים מהם ודאי ראויים לתשומת-לב, אך הבעיה העיקרית שהיא מבקשת לעורר – חידת התמעטות היהודים בעולם בעטייה של הירידה בלידות ובנשואין של ההתבוללות והטמיעה – בדין שתתפוס מקום בקרב כל נאמני עמנו והחרדים לעתידו באשר הם.

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.


  1. 1948–1875 סופר, מתרגם, משורר ומתרגם. נולד בוולקוביסק ברוסיה הלבנה ונפטר בתאונת דרכים בתל אביב. פרסם ב“הדים” מסות מקיפות והיה בעל מדור קבוע לפובליציסטיקה ב“דבר” (דבמ)  ↩