מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אשר פזר בדלח אין ללקטו (לאברהם (אבו אסחק) בן באסה)

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לאברהם (אבוּ אסחק) בן באסה.

אֲשֶׁר פִּזַּר בְּדֹלַח אֵין לְלָקְטוֹ

וְאֵין מֵשִׁיב פְּרֻדוֹתָיו לְחוּטוֹ

בְּדֹלַח לַח עֲלֵּי לֶחְיוֹ מְשֻׁלָּח

תְּמוֹל הָיָה סְגוֹר הַלֵּב חֲרִיטוֹ

צְבִי הוֹרִיד בְּטַל בִּכְיוֹ לְבִכְיִי

וְכַמָּן עַל לְחִי שׁוֹשָׁן לְקָטוֹ

אֲבָל דִּמְעִי בְרִדְתּוֹ רָב וְנֶחְפָּז

וְדֶמַע הַצְּבִי יוֹרֵד לְאִטּוֹ

שְׁלָחַנִי וְהוּא יָרֵא לְצֹפָיו

וְהֹלֵךְ אַחֲרַי הָלֹךְ וְנָטֹה

וְלֵב לֹא יַאֲמִין עוֹד לַפְּרִידָה

עֲדֵי נָטָה זְמָן יָדוֹ בְּשׁוֹטוֹ

וְאָמַר קוּם כְּבָר בָּא עֵת מְגוֹרְךָ

וְהָפַךְ הַנְּדֹד שָׁקְדוֹ לְשָׁקְטוֹ

נְשַׁקְתִּיהוּ וְהִשְׁקַנִי עֲסִיס פִּיו

בְּיֵין מֵאַשְׁכְּלוֹת כֹּפֶר שְׁחָטוֹ

כְּאִלּוּ הַצֳּרִי מָסוּךְ בְּפִיהוּ

וּמֵאֵת אַב הֲמוֹן הַשָּׂר חֲלָטוֹ

גְּבִיר קָרָא לְכָל חָכְמָה אֲחוֹתִי

וּמָצְאָה חֵן בְּפִתְחֵי פִיו וְעֵטוֹ

גְּבִיר קַל כַּצְּבִי גִּבּוֹר כְּאַרְיֵה

וְכַשִּׁרְיוֹן מְעִיל צֶדֶק יְעָטוֹ

פְּעָלָיו נָתְנוּ כָנָף לְזִכְרוֹ

וְקַלּוּ מִצְּבִי מִדְבָּר וְעֵיטוֹ

נְעִים שָׁמְעוֹ חֲשַׁבְנוּהוּ לְרֻבּוֹ

רְאִינוּהוּ וְהֵן שָׁמְעוּ מְעָטוֹ

דְּרָשׁוּהוּ בְּעֵת צַר עַם יְשֻׁרוּן

מְצָאוּהוּ כְּמִגְדַּל עֹז וְשִׁלְטוֹ

סְפִינַת הַשְּׁבִי נִהַג בְּלֶב יָם

וְכִמְעַט אָבְדָה לוּלֵי מְשׁוֹטוֹ

וְהֵרַךְ לֵב בְּנֵי קֵדָר בְּמִלָּיו

וְקִוּוּ יֹעֲצֵי מִרְמָה לְעֵטוֹ

תְּמוֹל נִמְאַס זְמַנִּי זֶה בְּעֵינַי

וְכָתַבְתִּי כְרִיתֻתוֹ וְגִטּוֹ

אֲבָל הַיּוֹם בְּמָצְאִי אַב הֲמוֹן בּוֹ

אֲשֶׁר יִרְעֶה שְׁאָר שִׁבְטוֹ בְּשִׁבְטוֹ

אֲהַבְתִּיהוּ וְאִם עִנָּה לְבָבִי

וְאֶמֶשׁ עַל יְדֵי פֵרוּד יְרָטוֹ

הֲלֹא שָׁב מֵעֲוֹנוֹ לִי וְנִסְלַח

וּמִדַּת הַיְצוּר מָצֹא וְחָטֹא

וְהִרְאַנִי רְצוֹן עֵינַי וְחָזַר

לְבָבִי לֶאֱחֹז בִּזְמָן שְׁמָטוֹ

וְלִשְׂמֹחַ בְּאַבְרָהָם יְרֵא אֵל

וְתָמִים בֵּין שְׂרוּעוֹ אוֹ קְלוּטוֹ

וּמִנֶּגַע לְנֶגַע בָּן וּמֵבִין

בְּכָל מַדְוֶה כְּלָלוֹ אוֹ פְרָטוֹ

כְּעַמּוּד לַזְּמָן עָמַד וּבוֹ רָם

וְלֹא יִמּוֹט זְמָן כִּי אִם בְּמוֹטוֹ

מְאֹד בּוֹשׁוּ בְּנֵי גִלְעָד בְּשִׂכְלָם

וְישֵׁב תַּחְפְּנֵס חָפַר בְּלָאטוֹ

עֲלֵי זֶה אֶשְׂמְחָה בִזְמָן וְאֶרְצֶה

בְּמִשְׁפָּטוֹ וְאִם עִוָּה בְשָׁפְטוֹ

וְאֶקְרָא בַעֲדוֹ אֶל הָאֱלֹהִים

לְהַחְיוֹתוֹ וְהַחְיוֹת אֶת חֲנִיטוֹ

וְתַחַת אָב יְהִי בֵן אַחֲרֵי רֹב

שְׁנוֹת חַיִּים וְהוּא יִהְיָה עֲבֹטוֹ.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

יחנה הרופאה

מאת בר טוביה (פרוזה)

יחנה היתה נערה שהגיעה זה כבר – בלי עין-הרע – לפרקה. אבותיה היו בעלי-בתים חשובים בעיירה קטנה אשר בליטא המדינה. אביה היה יהודי מכובד, עסוק בענייני הקהילה, ואמה היתה אשת-חיל, טרודה במסחרה וצופיה הליכות ביתה. כל ימיהם חיו כאורח גוברין יהודאין מקדמת דנא, ולא ידעו מאומה מכל מה שחידשו תלמידים ותלמידות ותיקין בשאלת-נשים ובצרת-הבת. יחנה בתם היתה בת-ישראל כשירה, שמעה למוסר אביה, ולא נטשה תורת אמה. מעשרה קבין יופי ובינה יתירה שירדו לבנות חוה לא חסרה יחנה אלא כמכחול בשפופרת, ולפיכך לא הלכה מימיה בגדולות, ומעולם לא אמרה: צר לי המקום בבית אבותי, אשא כנפי אעופה למרחקים, אשכנה במדינות הים, אבואה לאוניברסיטאות, ועל דלתות אקאדמיות אשקידה. וככה היה עולם קטן זה נוהג והולך בשובה ובנחת, ובהשקט ובצפיה ליום ידובר נכבדות ביחנה – עד שקפצה פתאום השעה הגדולה, וכל בחורי ישראל ובחורותיו, ביחד עם שאר יהודים ויהודיות שבכל ערי ישראל ועיירותיו, חרגו ממסגרותיהם ויצאו חוצץ כולם לכבוש את ישיבות הגויים, ולהפוך בינתיים את כל הקערה על פיה. מיד נזדעזעה יחנה כולה: הא כיצד?! היא, יחנה, תהיה מן הנחשלים אחרי הבריות? היה לא יהיה כדבר הזה! ומאותה שעה התחילה מהפכת את הקערה בפיה, ועוסקת בכל יתר אבריה וגידיה בחכמות הגויים ובלשונותיהם, ועד שלא הספיקה להפוך את הקערה נהפכה היא עצמה והיתה לסטודנטית בבית-מדרש להלכות הרופאים שבחוץ-לארץ.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.