שיר נחומים לנדיב עם אלהי אברהם, במות עליו אמו

מרת בַּתְיָה דִי רוֹטְשִׁילְד ז"ל

בְּשַׁעַר הָעֵדֶן בִּמְרוֹמֵי עֲרָבוֹת,

מְקוֹם נְעִימוֹת נֶצַּח וְאוֹרוֹת צַחְצָחוֹת,

שָׁמָּה נִפְגָּשׁוֹת שְׁתֵּי נָשִׁים עֲצֵבוֹת,

אִשָּׁה רְעוּתָה בֵּרְכָה, כְּמִשְׁפַּט הָרוּחוֹת.

מִבְּנוֹת אָדָם הָאַחַת, צְבִי פָּנֶיהָ

כִּפְנֵי בַּת יָה אוֹרוּ מִבֵּין עֲנָנָה.

דְּמָעוֹת כַּפְּנִינִים נִגָּרוֹת עֵינֶיהָ

עַל לְחָיַיִם זַכּוֹת, בְּהִירוֹת כַּלְבָנָה.

הַשְּׁנִיָּה, בַּת שָׁמַיִם מִתְאַּבֶּלֶת.

בַּת-צִיּוֹן הִנֶּהָ, נוּגָה שַׁאֲנַנָּה,

עֵינָה נוֹצֶצֶת, כְּמוֹ שְׁאֵלָה שׁוֹאֶלֶת:

הֲלָנֶצַח אֶהיֶה עוֹטְיָה אַלְמָנָה?

הָאַחַת עָזְבָה אֶת עֵמֶק הַבָּכָא,

תֵּבֵל וּמְלֹאָה, וַתֵּדֶא שָׁמָיִם.

הַשְּׁנִיָּה, רַגְלֶיהָ מַטָּה שָׁלָחָה,

לִרְאוֹת בָּנֶיהָ בְּאֶרְצוֹת מְרָתָיִם.

“וּמַדוּעַ תִּבְכִּי, בַּת יָה יָפָתִי”?

• בַּת צִיּוֹן לִרְעוּתָהּ אָז אָמָרָה –

"בֵּן יַקִּיר עָזַבְתִּי, מַחֲמַל לִבָּתִי,

“לָכֵן, רְעוּתִי, דֶּמַע עֵינִי נִגָּרָה”.

“הִנָחֲמִי בַּת-יָה” – בַּת צִיּוֹן עָנָתָה –

"הֵן אָרְצָה אֵרֵדָה, אֶפְקֹד נָוֵהוּ.

"הוּא נִִחֵם אֶת בָּנַי אָז בַּצָּתָרָה,

“לָכֵן אִמּוֹ אֶהְיֶה, אֲנִי אֲנַחְמֵהוּ”.

“הצבי” תרמ"ו