מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

ידידות של כלבים

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

יְדִידוּת שֶׁל כְּלָבִים / איוואן קרילוב, תרגם חנניה רייכמן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

עַל יַד מִטְבָּח רָבְצוּ יַחְדָּו

וְחִמְּמוּ גַּבָּם בְּשֶׁלֶו

חֶצְרוֹן-הַכֶּלֶב

וְהַבְהָב.

הֵם לֹא מִכְּבָר אָכְלוּ לַשֹׂבַע

וְהִתְעַצְּלוּ לָצֵאת הָרְחוֹבָה,

לִשְׁמוֹר עַל שַׁעַר-הֶחָצֵר –

וְתַחַת זֹאת הִתְחִילוּ לְדַבֵּר

עַל דָא וְהָא: עַל מְנָת-חֶלְקוֹ שֶׁל כֶּלֶב,

עַל טוֹב, וָרַע וְגַם, לָאַחְרוֹנָה,

עַל יְדִידוּת נֶאֱמָנָה

רֵעוּת בְּלִי שֶׁקֶר וּבְלִי סֶלֶף.


“מָה טּוֹב” – אוֹמֵר חֶצְרוֹן – "מָה טּוֹב וּמָה נָּעִים

לִשְׁנֵי רֵעִים

לָשֶׁבֶת יַחַד!

כְּלוּם יֵשׁ לַנֶּפֶשׁ יֶתֶר-נַחַת?

תָּמִיד לִדְרוֹשׁ טוֹבַת יְדִיד

וְאֶת רִיבוֹ לָרִיב תָּמִיד,

לֹא לְהַחְמִיץ שׁוּם רֶגַע-כֹּשֶׁר

לִגְרוֹם לוֹ עֹנֶג וְשָׂשׂוֹן,

יַחְדָּו לִסְעוֹד, יַחְדָּו לִישׁוֹן –

הֵן רַק בָּזֶה צָפוּן הָאֹשֶׁר!

לוֹ, לְמָשָׁל, בֵּינֵינוּ כָּאן

רֵעוּת כָּזֹאת הָיְתָה רוֹוַחַת,

כִּי אֵד וַדַּאי מֵרֹב-הַנַּחַת

לֹא חַשְׁנוּ כְּלָל, אֵיךְ גָּז הַזְּמָן".

– "וְלַמָּה לֹא? גַּם זֶה עִנְיָן

עוֹנֶה הַבְהָב: "אַגִּיד לְךָ בְּלִי כַּחַד:

גַּם לִי כְּבָר לְזָרָא הִתְקוֹטְטוּת נִצַּחַת.

אֵין לָנוּ יוֹם לְלֹא תִּגְרָה!

וְעָל שׁוּם מָה, אִחֲי? חֶלְקֵנוּ לֹא נִגְרַע

מִכָּל הָאֲחֵרִים, תּוֹדָה לַאֲדוֹנֵנוּ!

אָכֵן, חֶרְפָּה הִיא זֹאת לִשְׁנֵינוּ:

הֲרֵי הַכֶּלֶב מִתָּמִיד

נֶחְשַׁב לְסֵמֶל שֶׁל יְדִיד

וְאֵי רֵעוּת שֶׁל צֶמֶד-חֶמֶד

בֵּין הַכְּלָבִים? אֵינָהּ קַיּמַת!

הָהּ, גַּם בֵּינָם – שִׂנְאַת-חִנָּם,

מַמָּשׁ כְּמוֹ בֵּין בְּנֵי-אָדָם!"


– “אִם-כֵּן, נַרְאֶה מוֹפֵת אֲנַחְנוּ לְדוֹרֵנוּ!” –

קָרָא חֶצְרוֹן: “תֵּן כַּף, הַבְהָב!”

– הִנֵּה הִיא, רֵעָ נֶאֱהָב!"

וְכָאן בֻּלְמוּס חִבּוּק נִלְהָב

הֵצִיף כָּלִיל אֶת גִּבּוֹרֵינוּ:

  • “חֶצְרוֹן יָקָר!”

– “הַבְהָב חָבִיב!”

– "לַעֲזָאזֵל מָדוֹן וָרִיב!

שִׂנְאָה, קִנְאָה – שְׁתֵּיהֶן לַשַּׁחַת!"


פִּתְאֹם הִשְׁלִיכָה הַטַּבַּחַת

מִלְּמַעְלָה עֶצֶם לֶחָצֵר.

כִּמְטֹרָפִים קָפְצוּ מַהֵר

שְׁנֵי יְדִידֵי-הַנֶּפֶשׁ יַחַד.


הֵיכָן רֵעוּת וּבְרִית-לֵבָב?

הֵם זֶה בָּזֶה תָּקְעוּ שִׁנַּיִם –

וְצִיצִיוֹת מִשְּׂעַר הַשְּׁנַיִם

פָּרְחוּ לָרֹב בִּשְׂדֵה-הַקְּרָב…

סוֹף-סוֹף, הִפְרִיד בְּקֹשִׁי רַב

בֵּין הַנִּצִּים סִילוֹן שֶׁל מַיִם.


כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מָלֵא רֵעוּת כָּזֹאת.

לְפִי שִׂיחוֹ שֶׁל צֶמֶד-חֶמֶד

וּמְלִיצָתוֹ הַמְרוֹמֶמֶת,

דּוּמֶה: זָכִינוּ לַחֲזוֹת

לֵבָב אֶחָד בִּשְׁנֵי חָזוֹת;

אַךְ זְרֹק-נָא עֶצֶם בֵּין רֵעַיִם –

וְזֶה לְזֶה יוֹצִיא מֵעַיְם.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

קהלת ושיר השירים

מאת אלחנן ליב לוינסקי (מאמרים ומסות)

(עוד מעט פילוסופיא של סכות)


כשאדם נער אומר דברי-זמר;

הזקין – אומר הבל-הבלים.


“בקשו חכמים לגנוז את ספר קהלת מפני כי דבריו סותרים זה את זה”…

ופחד יעלה על לבבי למקרא הדברים האלה. הנקל להגיד: לגנוז את ספר קהלת!

ואנכי גם לא אוכל לתאר לי עכשיו את ערך האבדה הגדולה ההיא לוּ באמת גנזוהו.

והכל תלוי במזל, אפילו ספר-תורה שבהיכל. קהלת “ושיר השירים” מפי רועה אחד יצאו, שניהם הגות רוחו של מחבר אחד, וכמה שונה גורלם! שיר-השירים – קודש קדשים, וכל העולם כולו אינו כדאי כיום שנתן בו השיר הזה. ואת קהלת בקשו לגנוז, מפני כי דבריו סותרים זה את זה.

על שיר-השירים לא נאמרו דברים כאלה, את שיר-השירים מעודם לא חפצו לגנוז; וגם “התמימים” האלה שלא נהנו מן העולם אפילו באצבעם הקטנה ולא הסתכלו בצורת אשה מימיהם, גם הם התרגשו והתפעלו משיר הזה, בלי-משים הרגישו את הניצוץ, את המאור, את האש שבו; כי האדם, אפילו הנזיר, הפרוש, הקדוש המתבודד, המשבר תמיד את יצרו ומשעבדו לעבודת-הבורא, – גם הוא לעולם, לעולם בסתרי לבבו ישאר אדם… גם התמימים האלה התפעלו והתרגשו משיר הזה, ולא מצאו כל סתירות בדבריו, כי “שיר-השירים” אין דבריו סותרים זה את זה. הוא כלו כמו קורץ מחמר אחד, כלו מקשה מחתיכת זהב אחת; כל חלקיו, כל פסוקיו מתאימים איש לאחיו, והם המשך ישר: השני להראשון, השלישי להשני וכן הלאה, מן ההתחלה הראשונה “ישקני מנשיקות פיהו” עד “הרי בשמים”. העיקר כי ההנחה הראשונה היתה אמתית – “כי טובים דודיך מיין”, ואחרי כן השתלשלות טבעית, הגיונית מפרק לפרק, “משכני אחריך”, “על משכבי בלילות בקשתיך” עד גמירא.

ותמיד ככה. “בשיר-השירים” אין סתירות ואין נגודים. מ“שולמית” הרועָה בשדמות יהודה עד “לֶנכן התופרת” באחת מערי אשכנז, ומן “הדוד הרועה בשושנים” עד ש. צ’רניחובסקי… לכלם שפה אחת דברים אחדים: “מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים”! לכלם התחלה אחת: ישקני מנשיקות פיהו, כי טובים דדיך… המשך אחד – משכני אחריך, שמני כחותם על לבך… וסוף אחד – כי עזה כמות אהבה ומים רבים לא יכבו אותה…

כמו שתראו, לאו כל-כך עמוק, אבל טוב.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.