קטע

הִתְעוּנִי חַרְבוֹנֵי צָהֳרַיִם אֶל פִּנַּת סְתָרִים

בַּעֲזוּבַת הַגָּן,

עָיַפְתִּי לַשָּׁרָב וָאֶצְנַח פְּרִי דָשֵׁן, כְּבַד-עָסִיס,

לְרַגְלֵי חָרוּב רַעֲנָן.

מֵעֵבֶר לַחַיִץ יוֹם בּוֹעֵר, מֵעֵבֶר לַחַיִץ

כִּמְרִירֵי יוֹם שָׁרָב;

עַזִּים הַנְּגוֹהוֹת מִנְּשׂוֹא וְלֹא יָכִיל הַיּוֹם

אֶת זְהָרָיו.

הֶחָצָץ בְּצִדֵּי הַדְּרָכִים קְלוּי-אֵשׁ, הַגְּדֵרוֹת

כַּתַּנּוּר נִכְמָרוּ,

רֶמֶץ הָאָבָק, הַבָּתִּים נְעֹרֶת, גֵּץ אֶחָד

וְכֻלָּם כַּמּוֹקֵד יִבְעָרוּ.

נִלְאוּ אִילָנוֹת וְשִׂיחִים אֲרוֹג תַּחְתָּם אֶרֶג הַשָּׁוְא –

קוּרֵי הַצְּלָלִים,

כִּלְשׁוֹנוֹת בַּצָּמָא נָשָׁתּוּ מִשְׁתַּרְבְּבִים שְׁבִילִים

בְּמוֹרְדוֹת הַנְּחָלִים.

אֵין זֹאת כִּי אִם פָּתְחָה הַשֶּׁמֶשׁ כָּל צַנְתְּרוֹת זְהָבָהּ

וַתְּרִיקֵן עַד תֻּמָּן –

(כְּכִנּוֹר מְמַלְמֵל מִתְּנוּמָה קוֹל מִזְרַק הַמַּיִם

בְּנַפְּצוֹ אָת-בְּדָלְחוֹ אֶל שֵׁישׁ הָאַגָּן) – –

                                *       * 
                                    *

מלואים מנוסחה אחרת    🔗

הֲיִי עוֹד הַפַּעַם מַחֲסֶה לִי, כִּפַּת אֵלָה רַעֲנַנָּה,

בּוֹדֵדָה בְּפִנַּת סֵתֶר, עֲזוּבַת גִּנָּה וּשְׁכוּחַת רֶגֶל,

הַעֲלִימִינִי בְצִלֵּךְ הַמָּתוֹק וּבְחֵיקֵךְ אֶמְצָא אָת-נַפְשִׁי.

בִּעֲתוּנִי תְשׁוּאוֹת רְחוֹב וּשְׁאוֹן חוּצוֹת הֲדִמָּנִי,

אָבְדָה נַפְשִׁי בְתוֹכָם כְּצִוְחַת צִפּוֹר בּוֹדֵד בַּהֲמוּלַת יָעַר,

רְאִי, הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ הִכָּה אֶת-כָּל-הָאָרֶץ חֵרֶם – –

כתב-יד. נדפס ב“כנסת” ב‘, תרצ"ז, עמ’ 13