מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

קִינָה עַל הָאֶתְרוֹג וְהַלּוּלָב

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

קִינָה עַל הָאֶתְרוֹג וְהַלּוּלָב / חיים נחמן ביאליק

מִי זֶה שָׁלַף

מִן הַלּוּלָב

מַחְגְּרוֹתָיו

וּמַכְלוּלָיו?


הוֹי, אֶתְרוֹגִי

לָמָה הֲמִתֶּם?

מִי זֶה קִטֵּם

אֶת הַפִּטֵּם?


פְּרִי זְהָבִי

צָפַד גִּלְדּוֹ,

בּוֹש לוֹלָבִי,

נֶחֱשַׂף שִׁלְדּוֹ.

עָבַר חַגָּם,

הוּסַר צִלָּם,

יָרְדוּ פְּלָאִים

וְאֵין מַצִּילָם.


לַמִּרְקַחַת

יָרַד אֶתְרוֹג,

מִן הַלּוּלָב

זֵרִים אֶסְרֹג;


זֵרִים קְטַנִּים

וּמִקְלָעוֹת,

גַּם טַבָּעוֹת

לָאֶצְבָּעוֹת…

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

הלאומיים הרוחניים ותרופותיהם

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

גם אדם בריא, גם אדם חולה צריכים לשמור על קיומם מפני הכליון. אבל הבדל גדול יש בין שמירתו של האדם הבריא על קיומו ובין זו של החולה.

וההבדל הזה ידוע וברור.

אדם בריא אוכל כדרכו ושותה כדרכו ואינו חושש. וכל מה שהוא אוכל ושותה – הוא אוכל ושותה לתאבון. הוא מרגיש רעב, מרגיש צמא, והוא אוכל, שותה ומתענג. ואינו מתכוון כלל באותה שעה לשמור על קיומו: קיומו מתהוה מאליו בלי מחשבה תחלה.

הוא מטייל להנאתו ואינו מפחד מרוח מצויה, שמא יתקרר.

אין סכנה צפויה לו ואינו צריך לקנות תחבולות כדי שלא ימות. ואינו שואל ברופאים.

מה שאין כן באדם חולה.

כל מה שהוא אוכל צריך הוא לאכול בצמצום: שמא ישבע יותר מדאי ויזיק לו. וצריך הוא לבחור רק במאכלים ידועים, שלא יאריכו מחלתו.

ובשעה שהוא שותה סמי-מרפא הוא שותה אותם לא לתאבון: מתכוון הוא להרפא על-ידם ממחלתו ולהנצל ממות.

ובשעה שהוא מטייל הוא צריך להזהר מפסיעה גסה, מיום-סגריר ומכל רוח מצויה.

ורופאים צריכים לשמור עליו ולנהלו בעצותיהם.

ואחרי כל אלה אינו בטוח בחייו. פחד המות תמיד לנגד עינו.

**

כאדם פרטי כן עם שלם.

יש עמים בריאים ויש עמים חולים. אם הרבה הם או לא – אחת היא לעניננו.

עם בריא עושה את פעולותיו הלאומיות בלי שום כונה להגן על קיומו.

הוא בונה בתי-חרושת, בתי-ספר, סולל דרכים ומחבר ספרים להנאתו, לכוונות לאומיות פרטיות אינו צריך, כי כל מה שהוא עושה לתאבון ולהנאתו נותן כח ללאומיותו. ולאומיותו מתקיימת מאליה, בלי מחשבה תחלה.

נשואי-תערובת וקולטורה זרה אינם מזיקים לו. הוא בולע הכל, מעכל הכל וכמעט שלא יודע כי באו אל קרבו. ולפעמים אף הדברים הזרים שבלע ועכל נעשים לו סם-חיים.

פחד המות אינו ידוע לו ואינו זקוק לרופאים לשמור על חייו.

**

כי עמנו חולה הוא – זהו דבר שאין בו מחלוקת.

וככל חולה זקוק הוא לרופאים.

אבל בדרך תרופתו יש מחלוקת גדולה.

המתבוללים משיאים לו עצה, שישים קץ חייו.

הם אומרים לו:

– התבולל בין העמים, חדל מהיות, ויחד עם חדלון ישותך תחדל גם מחלתך.

אמנם זוהי תרופה מחוצפת יותר מדאי וגם שטות בה לא מעט, אבל אין לכחד שתרופה היא, שהרי מי שאינו בעולם אינו חולה.

הציוניים אומרים:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.