מֵחֶדְוַת הַקָּרְבָּן בַּיִּפְעָה הַסְּתָוִית!
שִׂמְחַת הַקִּצִּים, הִלּוּלַת הַשַּׁלֶּכֶת!
כָּלּוּ הַכְּלוּלוֹת – וְיַד הַמַּשְׁמִיד
בְּעֹמֶק הַכְּחֹל וְהַשְּׁכוֹל מִתְהַפֶּכֶת…
עוֹד פַּעַם חֻדַּשׁ וְצֻחְצַח לִפְרֵדוֹת
זֶה בֹּקֶר כִּדְבַשׁ הַחוֹמֵר בַּכַּוֶּרֶת!
הַלַּיְלָה הַחֹרֶף תָּקַע יְתֵדוֹת
וְתָלָה בַּדֵּי-אֵד לַחְלַחִים עַל הַקֶּרֶת.
רְאֵה, צַפְצָפָה שֶׁהִשִּׁילָה בִּגְדָּה,
סְתוּרַת הַצַּמּוֹת, כְּיַלְדָּה שֶׁמְּרָטוּהָ!
מָשָׁל הָעַלְמָה, שֶׁמִּתְקָהּ וּמִגְדָּהּ
עָלוּ בַּשָּׁרָב – עֲלָמִים עֲזָבוּהָ!
זֶה בֹּקֶר סְתָוִי, זֶה פְּאֵר הַדִּמוּס,
שִׂמְחָה לָאֵיד שֶׁעֹקֶץ אֵין בָּהּ!
רוּחוֹת מְצַפִּים כְּבָר לָבֹז וְלַבּוּז
וְהֵם עוֹד יַכּוּנּוּ כָּהֵן וְכָהֵנָּה.