מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הוד והדר שים חבלו]

מאת: יהודה הלוי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוֹד וְהָדָר שִׂים חֶבְלוֹ וְיִשָּׁמַע בְּכֹל אֲשֶׁר יֵצֵא

בָּרֵךְ אֲדֹנָי חֵילוֹ וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

לֵילוֹת וְיָמִים יַעֲבִיד

וְעֻלּוֹ עַל זְמָן יַכְבִּיד

וּמִשְׂרָה עַל גְרוֹנוֹ כִּרְבִיד

וְרִישׁ מִפְּנֵי הוֹן יַאֲבִיד

וְלִתְכוּנָה אֵין קֵצֶה וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

וְיִתְעַנֵּג כָּל יְמֵי עֵילוֹם

בְּרַעְיָה כְּגִזְרַת יַהֲלוֹם

וְכָל צָר יֻדַּד כַּחֲלוֹם

וְהוּא עַל מְקוֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם

וְכָל הָעָם מִקָּצֶה וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

יִלְעַג עַל כָּל מְקַנֵּא

כִּי כָל רָעָה אֵלָיו לֹא תְאֻנֶּה

וּזְמַן חָרְפּוֹ לֹא יְשֻׁנֶּה

וּכְעֶבֶד עוֹלָם אוֹתוֹ יַעֲנֶה

מֵעִ מְּ ךָ לֹא אֵצֵא וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה

חֲבֵרִים זֹאת הַמְּנוּחָה

זֶה הַיּוֹם נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה

קָרְבוּ יְמֵי הַשִּׂמְחָה

וּתְנוּ צִיץ לַאֲנָחָה

כִּי נָצֹא תֵּצֵא וּפֹעַל יָדָיו תִּרְצֶה.

יהודה הלוי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה הלוי
יצירה בהפתעה
רקע

לקח יובלו של שבצ'נקו

מאת זאב ז'בוטינסקי / משה אָטֵר (אטינגר) (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות על התרגום שמורות. התרגום מובא ברשות בעלי הזכויות.

(1911)

טאראס שבצ’נקו (1861–1814) הוא גדול המשוררים בשפה האוקראינית. בגלל שייכותו לארגון אוקראיני לאומי נאסר והוגלה לאסיה המרכזית.

מוזר הדבר, כמה אין עקביוּת בבריוֹת. באָמרנו א' לא נעלה, בדרך כלל, על דעתנו כי בעצם צריכים אנו לומר גם ב‘. ניגשים אנו אל עובדות צבוריות כאילו הן בודדות, תלוּשות מן החיים וללא שום תוצאות. הנה עכשיו מכבּדים אנו את זכר שֶבצֶ’נקוֹ, על כל פנים מצטרפים לאלה המכבּדים את זכרו. אבל – ללא שום מסקנות. לא רק המאזינים והקוראים, לעיתים קרובות אף הכותבים עצמם, אין מורגש אצלם שהעמיקו כראוי לעיין מה מחייבת ההכרה ביובל הזה. הרי אחת משתים: אם שבצ’נקוֹ אינו אלא שגגה תרבּוּתית, יוצא-דופן ומקרה מיוחד מבחינה לשונית, הרי אין שום טעם לחוג את יובלו; ואם שבצ’נקוֹ הוא תופעה חוקית ואָפינית בהתפתותם של החיים, אות ומופת לדבר-מה העתיד לבוא, חייב כל אחד מעִמנו לאחר שאמר א’ להגות גם ב', כלומר, לאחר שהודה ביובל זה חייב הוא גם לקבוע את יחסו אל אותה תופעה כבּירה, שיובל זה מבשר את בואה ההכרחי. ומעטים הם, כמדומני, הנותנים דעתם על כך.

אולי יש להסביר זאת בכך, שרבים רבים מעמנו עדיין באמת סבוּרים חרש בלבם, כי שבצ’נקו אינו אלא מין יוצא-דופן לשוני. למה נצפין עוון, רבים האומרים כך. הדבר נראה בעיניהם משוּגה, צפרון: הרי לך אדם שידע רוסית על בוריה, יכול היה לכתוב אותם השירים בשפה ה“כללית”, אבל נתעקש וכתבם בשפת חוֹחוֹלים. ויש גם מרחיקים לכת ומקשים: כלום יש איזה הבדל רציני בין שתי השפות? אין זו אלא עקשוּת, אדיקות קטנונית ובאותיות יחידות. איזו משוּגה היא זו לכתוב דווקא כך: Думы мои, думы мои / Лыхо мэни з вамы, / Нащо сталы на папэри / Сумнымы рядамы? 1– כשיכול היה לכתוב באותה ההצלחה גם כך:

Ах вы думы, мои думы,

Ах беда мне с вами!

Что стоите на бумаге

Грустными рядами?


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.