לְהָקִיץ בְּבֵית-הַחוֹלִים בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, / רחל המשוררת

לְהָקִיץ בְּבֵית-הַחוֹלִים בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם

לִקְרַאת יוֹם טָפֵל, וְלָחוּשׁ:

נִנְעָצוֹת בִּבְשַׂר לְבָבֵךְ, הִנָּעֵץ וְכַרְסֵם,

שִׁנֵּי-יֵאוּשׁ:

בְּנִקְבֵי רְגָעִים חוּט חַיִּים הָרָקוּב

לְהַשְׁחִיל בְּיָד חַלָּשָׁה

שׁוּב וְשׁוּב –

מַה יֵּדַע הַבָּרִיא מִשָּׁעָה הַזֹאת הַקָּשָׁה?

בְּבֵית-הַחוֹלִים אַךְ מַחְשִׁיךְ הַיּוֹם

וּכְבָר הַלַּיְלָה מֻשְׁלָט;

אַחֲרָיו יִצְנְחוּ יָבוֹאוּ בַּלָּאט

הַפִּיּוּס הַגָּדוֹל, הַשָּׁלוֹם;

קוֹל צַעֲדֵי הָרוֹפֵא בַּפְּרוֹזְדוֹר יִשָּׁמַע,

וְנָגְעָה בְּיָדֵךְ רַכּוֹת

יַד-נֶחָמָה.

מַה יֵּדַע הַבָּרִיא מִשָּׁעָה הַטּוֹבָה הַזֹּאת?