לשמחת פורים
שְׁתֵה קוֹדֵר, לְעָפָר מְשְׁתּוֹחֵחַ!
מוֹאֵס דַּם עֵנָב הוֹדוֹ זוֹנֵחַ
שְׁתֵה נָא יָיִן!
לִבְךָ תְּשַׂמַּח פָּנִים תַּצְהִילָה
כִּנּוֹר תָּעִירָה תְּרַנֵּן בְּגִילָה
וִיפֵה עָיִן!
אוֹדְךָ בְכִנּוֹר, אֵלִי! אוֹדֶךָ
כִּי פְאֵר כָּל נֶטַע כּוֹנְנוּ יָדֶיךָ
לִי נָתתָּ
כּעַפְעַפֵּי שַׁחַר כְּנַף אֶרֶץ יָאִירוּ
הַדְרֵי גֶפֶן לָעַיִן יַזְהִירוּ
בַּכּוֹס עָתָּה!
עֵת יִדְוֶה לִבִּי וְנַפְשִׁי תָשׁוּחַ
כּוֹס רְוָיָה אֶשּׂא אָז לִי יָנוּחַ
וְיָנוּב חֵילִי!
גַּם נֵזֶר רוזְנִים מוֹשֵׁל בָּאָדָם
הִנְעִים בִּזְמִירוֹתָיו יַיִן מְאָדָם
שִׂמחַת אֵלִי.
וּמִי זֶה יֶחֱרַשׁ נֶאֱלָם דֻּמִּיָּה
בַּל יָשִׁיר תְּהִלַּת גֶּפֶן פּוֹרִיָּה
יֵין מִשְׁתֵּהוּ?
כָּל-יֶחֱזֶה בּוֹ כַּחֲבַצֶּלֶת יַפְרִיחַ
אִישׁ לֹא נֶעְדָּר לְבָבוֹ יַקְשִׁיחַ
מִן גִּילֵהוּ.
“מַה-טֹּבוּ מָיִם!” שָׁרוּ בּוֹזֵי יָיִן
"כְּעֶצֶם שָׁמַיִם נֶחְמָדוּ לָעָיִן
יְרַוּוּ נָחַת!
מִי זֶה הָאִישׁ בְּמַיִם יִשְגֶּה נֶצַח
יַשְׂכִּיל יַצְלִיחַ גַּם יָרִים מֶצַח
יֵשְׂטְ מִשּׁחַת!"
לְכוּ נָא מַיִם! רַוּוּ הַרְהִיבוּ
מְנַבְּלֵי הוֹד חָמֶר בְּיָפְיוֹ יַלְעִיבוּ
רָעֵי עָיִן;
אָכֵן מֶנִּי רַחֲקוּ מְגָרֵי דְאָגָה!
מִשְכְּנוֹת הָרְמָשִׂים! מְגוּרֵי הַדָּגָה!
וְאֶשְׁתֶּה יָיִן.
-
)Nach Gleim. ↩