מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הָאַרְגָּז

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

יֵשׁ וְעִנְיָן שֶׁבּוֹ נִטְרַח

נִרְאֶה מָלֵא חִידָה וּסְבַךְ –

וְהוּא פָּשׁוּט תַּכְלִית הַפֶּשָׁט,

אִם בְּלִי “חָכְמוֹת” אֵלָיו לָגֶשֶׁת.

בִּשְּׁבִיל עָשִׁיר אֶחָד בָּעִיר

הִתְקִין אֻמָּן אַרְגָּז זָעִיר.

יָפֶה הָיָה הַכְּלִי – וְתַבְנִיתוֹ מַרְהֶבֶת

עֵינֵי הַמִּסְתַּכְּלִים בִּמְלֶאכֶת-הַמַּחְשֶׁבֶת.

בֵּין יֶתֶר הָאוֹרְחִים, נִכְנַס אֶל הַטְּרַקְלִין

חֲכָם-מֵכַנִיקָה, יוֹדֵעַ וּמֵבִין.

מִשֶּׁסָּקַר הַכְּלִי בָּעַיִן,

מִיָּד פָּסַק: "צָפוּן בּוֹ סוֹד!

וְהַסִּמָּן: מַנְעוּל בּוֹ אָיִן.

אַךְ אֶפְתְּחֶנּוּ קַל מְאֹד!

כֵּן-כֵּן, אַל תִּצְחֲקוּ: מִיָּד יִהְיֶה פָּתוּחַ.

אָמְנָם עָשׂוּי הוּא בְּעָרְמָה,

אוּלָם גַּם אָנֹכִי מֵבִין בָּזֶה דְּבַר-מָה!"


כַּאן הַמֻּמְחֶה נִגַּשׂ אֶל הַ“נִּתּוּחַ”:

הָפַךְ הַחֵפֶץ כֹּה וָכֹה,

קִמֵּט מִצְחוֹ, אִמֵּץ מֹחוֹ,

חִפֵּשׂ, חִטֵּט, כֻּלּוֹ מָתוּחַ,

וְאַף לָחַץ, עַל פִּי הַתּוֹר,

עַל כָּל מַסְמֵר, חִשּׁוּק, כַּפְתּוֹר…


כָּל הָאוֹרְחִים סְבִיבוֹ תָּמְהוּ לְרֹב הַיֶּגַע,

חִיְכוּ, הִתְלַחֲשׁוּ, הֵנִידוּ בְּרֹאשָׁם –

וְאָזְנֵיהֶם שׁוֹמְעוֹת כָּל רֶגַע:

“לֹא זֶה, לֹא כָּאן, לֹא כַּךְ, לֹא שָׁם!”


הָאִישׁ הֵזִיעַ וְהֵזִיעַ

עַד שֶׁנִּלְאָה מֵרֹב יָגִיעַ.

וְאָז, כִּכְלִי מָלֵא חֶרְפָּה,

מִן הָאַרְגָּז סוֹף-סוֹף הִרְפָּה.

וְרַק רַעְיוֹן אֶחָד לֹא צָץ בְּזֶה הַמֹּחַ:

אֶת הָאַרְגָּז… פָּשׁוּט לִפְתוֹחַ;

וְהָאַרְגָּז הָיָה עָשׂוּי

רַק לְהָרִים אֶת הַכִּסּוּי.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

ד"ר יהודה ליב (ליאון) פינסקר

מאת נחום סוקולוב (מאמרים ומסות)

א: האיש וגורלו

ד“ר יהודה ליב פינסקר נולד ביום כ”ד בדצמבר לשנת 1821 בעיירה טומאשוב בפלך לובלין בפולניה, ויתנכר כבר בטל ילדותו ויונקתו באבו שלגדלות נוצר. כל רואיו מלאו אז פיהם תהילתו. הוא נחל את תעצומות שכלו מאביו רבי שמחה פינסקר, הנודע לשם עולם בספרותנו במקצוע מדעי היהדות, בשל ספריו וחקירותיו העמוקות, ביחוד על אודות כת הקראים. כאשר כלה הנער היהודי הפולני הזה את חוק לימודיו בבית הספר הבינוני (הגימנסיה הרוסית) באודיסה, נכנס לבית מדרש המדעים (ליציאום) אשר על שם רישליה באודיסה; אחרי אשר ביצע גם שם את חוק לימודיו, נסע למוסקבה, וככלותו את לימודיו באוניברסיטה שם נסמך לרופא. מראשית שנת 1848 החלה עבודתו הגדולה באודיסה בתור רופא. במשך שנים רבות עמד על משמרתו כרופא תמידי (אורדינטור) במחלקת חולי הנפש אשר לבית החולים העירוני, ולבית החולים הנקרא על שם סטורדזא, ולא מעטים היו חסדיו וישועותיו אשר השפיע ברוח נדיבה ובחרף נפש כאשר פרצה המגפה אחרי מלחמת סבסטופול.

במלחמה הזאת עבד את עבודתו במקצוע רפואת החיילים בתור רופא שלוח מאת אנשי חסד, ומעשיו הטובים לא ייספרו מרוב. אחרי אשר יצא שמו לתהילה ולכבוד, לתודה ולברכה בקהל הרוסים והיהודים, החל הד“ר לעבוד גם עבודת הציבור, ונדרש לקבל משרת סגן הראש לבית החסד הנקרא על שם פַּבֶל, אשר בו היו עניי עם מתגוררים במחיר מצער, ואחר כך נבחר להיות לראש מפקחי הנהגת בית “תלמוד התורה”, שביגיעותיו וגם בתרומות כספו הורם משפל המדרגה ותפס מקום בראש. עבודתו הכללית רחבה ונסבה, ותפן גם אל העתונות והספרות ליהודים, אשר היתה אז בשפה הרוסית. דבריו חצבו להבות אהבה לעמו על עמודי העתונים “ראזסוויעט””(השחר) וה“דיען” (היום). הוא האיר השחר לרוח ההשכלה בתקופת הזמן ההוא, ויעורר את בני עמו להתקרב קירבת-רוח אל הרוסים–בלי סור מתורת אבותיהם. מאז והלאה הוסיף לתת כוחו לעתונות ההיא, ויפרוש את כנפיו גם על ה“סיאן” (ציון), ויהי לעורך שני לעתון ההוא, אשר כבר אז “נשא נס ציונה”. בימים ההם כתב מאמר רב-הענין ב“ציון”, הנקרא בשם “אבן פינה וציון לפני משפט הספרות הרוסית”, אשר מבקרים רבים ברוסיה ובחו"ל דיברו בו, וחיוו דעתם עליו, ובו כבר נוסס הרעיון הציוני בכל הדרו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.