מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[לבי חולה באהבת מולדת]

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לִבִּי חוֹלֶה בְּאַהֲבַת-מוֹלֶדֶת.

דָּמִי- מָרעָל בְּמַשׂטַמַת-אוֹיֵב.

תָּמִיד אֲנִי שׂוֹנֵא – אֲנִי אוֹהֵב:

שִׂנאָה מֵאַהֲבָה אֵינָהּ נִפרֶדֶת;

וְעַד עוֹלָם תּוֹסִיף הִיא בִּי לִחיוֹת

(גֵּם עֵת תָּכרַח נַפשִׂי שְׁאוֹלָה רֶדֶת):

עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבַת-מוֹלֶדֶת;

שִׂנאַת-אוֹיֵב – עַזָּה מִמֶּנוּ עוֹד.

רַק פִּתרוֹן אֶחָד יֵשׁ: נִצָּחוֹן!

אוֹבֵד אוֹיֵב – שִׂנאָה אֵלָיו אוֹבֶדֶת;

יֹאבַד אוֹיֵב – חָפשִׁית תְּהִי מוֹלֶדֶת;

יֹאבַד אוֹיֵב – אֵל בְּצִיּוֹן יִשׁכֹּן!

עִם אֱלֹהִים אוֹ עִם שָׂטָן אֶכרֹת

בְּרִית-חַיִּים וָמָוֶת. עֵת לִשׂרוֹת!

תרצ"ד

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

אזלת לקרתא הלך בנמוסא

מאת אלחנן ליב לוינסקי (פרוזה)


" אזלת לקרתא הלך בנמוסה", וכבאי לווארשא חפצתי להיות ווארשאי. אמרתי ווארשא – ולאו דוקא, הוא הדין בכל עיר ועיר. הן המקום על יושביו, וכל יושבי עיר יאהבו מאד את מקום מגורם וידמו, כי רק בעירם חן ושכל טוב, וכי רק בן עירם יודע להלך נגד החיים ובקי בנמוסים, וכל שאינו מבני עירם איננו מן הישוב. האודיסאי, לדוגמא, ידמה כי הוא יושב על חוף הים, על גבול אירופא, ומציץ מן החרכים ישר לפאריז ושיחו ושיגו והליכותיו – ההברה האחרונה של "השוק" וטוב טעם, וכל מי שלא נולד ולא נתחנך באודיסא לא ישיג לעולם את השלימות הנרצה. "הטטעחנאע" ידמה כי הדרך ארץ האמתי, ה"שטאט" המזוקק רק בווילנא, וכל מי שלא היה בווילנא לא ראה דרך ארץ מימיו. הווארשאי בודאי הלא ידמה, כי מעט היהדות ומעט ה"יראה" ומעט החכמה שהנחיל ה' לעמו מצומצמות רק בווארשא, וכל מי שלא נולד ולא נתחנך ולא נתגדל בווארשא, מופרך מעיקרא, ואוי לו ואבוי לנשמתו. ופטריוטים כאלה, אשר ידמו כי האור רק בחלונם, ותורה וחכמה, ודרך ארץ ונמוסים וטוב טעם מצויים רק בעירם, רבים מאד. ולא רק בני כרכים שיש להם אולי במה להתגאון, אלא אפילו בני הערים הקטנות, ערי השדה, הנם ה' יודע מדוע, מיוחסים בעיני עצמם, והזר הבא אליהם – זר הוא, וכעל בריה משונה יביטו עליו, ועובר אורח תמידי כמוני, יודע, על פי הנסיון, שטוב להיות אדם קרוב ו"בן עיר" בכל אתר ואתר. מלבד ההנאה הרוחנית, הנה גם תועלת חומרית יש בדבר והכל יעלה לו בזול יותר. כי, למה נכחד, מן הזר יאהבו לקרוע קרעים קרעים, אפילו בהאכסניא היותר כשרה. הזר הלא איננו יודע טיבו ומהותו של המקום, ומחיר כל מאכל אשר יאכל, וכל משקה אשר ישתה, וכל סחורה הנמכרת, וכל מיני שירות בבית וברחוב, ודירה וכלים, ובכן קח כמה שתקח ממנו, אפילו על אחת שבע, אין רע. הלא והא אינו יודע, וידמה כי כן צריך להיות ועוד יתן לך את תודתו, מה שאין כן אם תעמיד את פניך כזקן ורגיל במקום הזה, שנהירין לו שבילי העיר הזאת ויודע מחיר לכל חפץ; ואשר לזאת תמיד אתאמץ להיות: אודיסאי באודיסא, ווילנאי בווילנא, ווארשאי בווארשא.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.