מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

כִּרְכָּרִי

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הוֹי, כִּרְכָּרִי, בֶּן-בְּדִיל,

צֵא בְּמָחוֹל, רוּץ בְּגִיל!

מִבֵּית אָבִי

רוּץ וּמְצָא-לִי

אֶת כּוֹכָבִי

וּמַזָּלִי.

סֹב אֶל הֹדּוּ, פְּנֵה אֶל כּוּש

וַעֲשֵׂה לִי שָׁם רְכוּשׁ;

בְּלִי יְגִיעָה

וּבְלִי טֹרַח

לִי הָבִיאָה

אוֹצְרוֹת קֹרַח.

הוֹי, סְחוֹר, סְחוֹר, סְחוֹר,

קְפֹץ עַל הָר וּפְסַח עַל בּוֹר,

שֻׁלְחָן כֻּלּוֹ,

לְךָ כַּמִּישׁוֹר,

סֹב אֶת-גְּבוּלוֹ

קַל כַּכִּישׁוֹר!

כִּרְכָּר הוֹלֵךְ – פַּנּוּ שְׁבִיל!

קְפִיצָה – פַּרְסָה, פְּסִיעָה – מִיל!

יָצֹא יָצָא

לְמַסָּעָיו;

פִּתְאֹם מָצָא

הַר שֶׁל זָהָב.

הֶרָה, הֶרָה, הֶרָה, פְּנֵה,

עַל הַמְּצִיאָה נְפֹל וּזְכֵה!

זְכֵה, כִּרְכָּרִי,

שֶׁמָּא יַקְדִּי-

מֵנִי צָרִי

וּמִתְנַגְּדִי.

אַךְ הַכִּרְכָּר בֶּן-הַבְּדִיל

נָסוֹג אָחוֹר – אִי, אֱוִיל! –

זָחַל, רָעַד,

נָד וַיָּעַף –

וְלֹא בָּא עַד

הַר הַזָּהָב.

רֶגַע עוֹד כַּשִּׁכּוֹר חָג.

פִּתְאֹם נָפַל – לִבִּי פָּג!…

גִּמֶּל – גִּיל לִי!

הֵידָד, בָּא-גָד!

בֶּן-בְּדִילִי

בִּי לֹא בָּגַד!

הוֹי, נֵס גָּדוֹל הָיָה שָּם.

נֵס – כָּמוֹהוּ עוֹד לֹא קָם! –

אִישׁ עֲמִיתִי

יָצָא נָקִי,

נִמְלָא כִּיסִי,

תַּם מִשְׁחָקִי…

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

יהודה ליב גורדון

מאת ראובן ברינין (זכרונות ויומנים)

א

בחודש טבת שנת תרמ“ט ראיתי בפעם הראשונה את המשורר. ביום השני בבואי לפטרסבורג, עוד טרם הסירותי את אבק-הדרך מעל רגלי, עוד בטרם ראיתי את סגולות “תדמור הצפונית”, שמתי פני ללכת להתוַדע אל היוצר של “קוצו של יוּד”, אשר ידעתיו רק על פי שיריו, שהיו שגורים בפי, ועל פי מכתביו אלי, לרגל עבודתי אז ב”המליץ", והשירים היו כל כך כבירים, והמכתבים היו כל כך נעימים וחביבים!

נערוּת היתה בי אז. ידעתי את הספרים ולא את הסופרים. לראות את חוטמו של איזה סופר מפורסם, לדבר את ראש המשוררים פנים אל פנים, חשבתי לאוֹשר היותר גדול בתבל. עתה, כאשר ראיתי חכמים, סופרים ומשוררים לרוב, עתה אינני ממהר כל כך להתוַדע אל חכמים וסופרים, אשר הנני מכבדם ומוקירם על פי ספריהם, לבל תבוא המציאות ותטפּח על פני דמיונותי ואפּוֹל משמַים ארצָה. כי בדבר זה – טוב הלך-נפש ממראה עיניים.

ערפל עז חִיתֵּל את פני הרחובות והקור שלח את חִציו, אך בי לא נגעו, כי לבי היה מלא חום הרגש; הרגע הגדול הולך וקרב, עוד מעט ואראה ואדבר את ראש משוררינו במראה ולא בחידוֹת. גורדון גר אז באחד הבתים של רחובות “הגדודים”, בקומה הראשונה. משכתי את כּף הפעמון, ושפחה זקנה ומכוערה פתחה לי את הדלת. אנוֹכי, אשר מעון יל"ג נחשב בעינַי כהיכל השירה והיופי, נזדעזעתי לראות על פתחו משרתת לכלוכית כזו. אחר מספר רגעים הייתי בחדר עבודתו של המשורר. הוא הושיט לי ידו הגסה והכבדה ויושיבני על כסא מול פניו. הוא עשה עלי רושם כפקיד הממשלה מתקופת ניקולוס הראשון. שרטוטי פניו היו גסים וקשים, והשחוק לא לבד שלא ריכך אותם, כי עוד הוסיף עליהם דבר מר. עיניו הפיקו רוגז, ומסביב לקצות שפתיו התפתל קו לא נעים, כאלו רק זה מעט התמלטו מפיו המלים הנוראות:

לא אקו לאור, לא אוחיל לחוֹפש;

אשיר יום מר, אשור עבדות נצחת.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.