מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוסף ז'ולינון

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הפרס הספרותי של “רנסנס” לשנת 1929 ניתן ליוזף ז’ולינון.

אחד מעוזרי ה“נוּבל ליטרר” מתאר את ז’ולינון בשוּרות הבאת: “הכל בו אומר שמחה ובריאוּת, שתי סגולות המעידות על כוחות הנפש, כי עד עתה לא פנקוּהוּ החיים”.

בלי ספק אין לראות את ה“קלוד לונן” ­– הספר שהוּכתר – כאבטוביוגרפיה של יוסף ז’ולינון. ואוּלם יש ברומן הזה מרשמי חייו במידה רבה. כי אַיה איפוא לקח את הצלילים הנוקבים הללוּ על מרי חיי האדם, על מלחמת הקיוּם, על התאוה, על אבק ספרי הלימוד, על ריחות הבושם של גבעות “שרולה”, אם לא בחייו שלו?

בימי בית-הספר לא התאמץ ז’ולינון להיות הראשון בכתה. הצטיינותו לא היתה אלא בהתעמלות אשר משכה את לבו, כמו גם מאוחר יותר, בליאון. במקום שלמד את תורת המישפטים. ואוּלם אם התפתחות שרירים אינה מובילה ישר אל תעוּדת הבגרוּת ואל תואר של דוקטור, הרי היא עושה את שלה. וזמנו של ז’ולינון, בשעה שיצר לעצמו גוּף בריא משכן לרוח הבריאה לא אָבד חנם.

שנים משלושת כרכי “קלוד לונן” משקפים את התקופה ההיא בחייו כשהגן על ה“אני” שלו ונלחם בעד עצמוּתו. אכן יש לאמר כי כיבּוש ה“אני” וההגנה עליו הנם הנושא של שני הספרים הללוּ, וזה, יחד עם שליטה מוחלטת בשׂפה ועם כשרון הסופר, מעלה אותם למדרגת יצירות רבות-ערך. הספר השלישי מוּקדש לחזיות המלחמה, כי ז’ולינון עשה חמש שנים בחזית. בכוח עצום מתאר הוא את הרגעים הטרגיים ביותר של דכדוך הפש החייל ומריו. בחוגים ידועים הגיבו על הספר בהתרגזוּת רבּה.

“ספוּרי קורפוסקו” שלו ממשיכים את חוּט המסורת הספרוּתית העתיקה, זו של ספורי-מעשיות, מה שעושים אותם לחטיבה מיחדת במינה בספרוּת הצרפתי המודרנית.

תרפ"ט

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

מָקוֹר וְתַרְגּוּם

מאת אלתר דרויאנוב (מאמרים ומסות)

“אללעס געשייטע איזט שאָן געדאכט ווארצען, מאן מוסס נור ערזוכען, עס נאך איינמאל צו דענקען”. –

גאעטהע


1

לא לספר על הוַדָאוֹת שלי אני מבקש: מעטות הן; להסיח את הספקות שבלבי אני מבקש: רבים הם, ויש אשר אינם מניחים לישון. לא-מתוקה שנת האיש בלילה, אם ספקות יאכלוהו ביום. אף יש אשר נראה לי, כי הספקות האלה לא לי לבדי הם, כי אם לרבים מבני-דורי. ומי יודע, אם לא בשעה שהם מציקים ללבי מתענים תחת כובד-משאם גם לבות רבים אחרים? –

בני-דורי המה אלה, אשר נולדו לפני שָנִים חמשים בערך. ודור טרַגי הוא דורי. בימינו ועל-ידינו נגמר מה שהוחל לעשות שנים-שלוש דורות לפנינו: בימינו ועל-ידינו נגמרה הריסת צורותיה המיוחדות של יהדות הגלות. לשנים או לשלשת הדורות, אשר קדמו לנו, המה דורות ההשכלה, היתה הריסה זו הריסה של מצוה ולכן – הריסה של שמחה; הם ידעו לשם מה ובשם מה הם הורסים, ולכן הריע לבם בקרבם על כל אבן ולבנה, אשר קרעו מתוך החומה. ואלו אנחנו לא ידענו עוד, לשם מה ובשם מה אנו הורסים, כי על-כן ההשכלה כבר חדלה מהיות מצוה לנו; לבנו לא שמח ולא יכול לשמוח על מעשה-ידינו, כי גם כונה מפורשת להרוס לא היתה כבר בלבנו. ובכל-זאת: בימינו ועל-ידינו נגמרה ההריסה, בימינו ועל-ידינו נחלצו האבנים והלבנים האחרונות.

ליהדות-הגלות אבדו, – או, לכל-הפחות, אובדות, – צורותיה המיוחדות האחרונות.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.