מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

יוסף ז'ולינון

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הפרס הספרותי של “רנסנס” לשנת 1929 ניתן ליוזף ז’ולינון.

אחד מעוזרי ה“נוּבל ליטרר” מתאר את ז’ולינון בשוּרות הבאת: “הכל בו אומר שמחה ובריאוּת, שתי סגולות המעידות על כוחות הנפש, כי עד עתה לא פנקוּהוּ החיים”.

בלי ספק אין לראות את ה“קלוד לונן” ­– הספר שהוּכתר – כאבטוביוגרפיה של יוסף ז’ולינון. ואוּלם יש ברומן הזה מרשמי חייו במידה רבה. כי אַיה איפוא לקח את הצלילים הנוקבים הללוּ על מרי חיי האדם, על מלחמת הקיוּם, על התאוה, על אבק ספרי הלימוד, על ריחות הבושם של גבעות “שרולה”, אם לא בחייו שלו?

בימי בית-הספר לא התאמץ ז’ולינון להיות הראשון בכתה. הצטיינותו לא היתה אלא בהתעמלות אשר משכה את לבו, כמו גם מאוחר יותר, בליאון. במקום שלמד את תורת המישפטים. ואוּלם אם התפתחות שרירים אינה מובילה ישר אל תעוּדת הבגרוּת ואל תואר של דוקטור, הרי היא עושה את שלה. וזמנו של ז’ולינון, בשעה שיצר לעצמו גוּף בריא משכן לרוח הבריאה לא אָבד חנם.

שנים משלושת כרכי “קלוד לונן” משקפים את התקופה ההיא בחייו כשהגן על ה“אני” שלו ונלחם בעד עצמוּתו. אכן יש לאמר כי כיבּוש ה“אני” וההגנה עליו הנם הנושא של שני הספרים הללוּ, וזה, יחד עם שליטה מוחלטת בשׂפה ועם כשרון הסופר, מעלה אותם למדרגת יצירות רבות-ערך. הספר השלישי מוּקדש לחזיות המלחמה, כי ז’ולינון עשה חמש שנים בחזית. בכוח עצום מתאר הוא את הרגעים הטרגיים ביותר של דכדוך הפש החייל ומריו. בחוגים ידועים הגיבו על הספר בהתרגזוּת רבּה.

“ספוּרי קורפוסקו” שלו ממשיכים את חוּט המסורת הספרוּתית העתיקה, זו של ספורי-מעשיות, מה שעושים אותם לחטיבה מיחדת במינה בספרוּת הצרפתי המודרנית.

תרפ"ט

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

קנאת הכותים. בריתם עם האספסוף העמוני והאשדודי ועם הערבים. סנבלט החורני טוביה העמוני וגשם הערבי. חיל שמרון. קשר על ירושלם. שרפת בתי הכנסיות בכל הערים. פרצות בחומת ירושלם ושרפת שעריה. שרפת שערי חומת המקדש וקלקול קשוטיו. בזה ושבי בכל הארץ. בטול מעשי עזרא. לעג וחנופה למכשירים ביד הכותים. הסגנים שבים מאחרי עזרא ונוטים אחרי הכותים. חתון הסגנים בכותים “בעלי שבועה”. נביאי שקר שמעיה בן דליה ונועדיה הנביאה. עוז אגודת הנבדלים ואמונת לבם. אהבתם העזה לתורש. אמרותיהם הנעלות. מסע חנני עירה שושן. נחמיה אחיו בן חכליה משקה המלך. רשיון המלך לנחמ' ללכת ארצה יהודה ולהיות שם לפחה. אופית נחמ' עֻזו וטהרתו. גדודי סנבלט וחבריו בבא נחמי‘. תחלת בנין החומה. עלילות הכותים. חלוקת מלאכת הבנין בין יושבי ירושלים ובין יושבי הערים. תקוני משמר לבונים ומפני האויבים. זעף סנבלט ולעג טוביה. קשר הכותים על נחמי’ ועמו. קוצר רוח העם. תלונת יהודה בן הסנואה. דברי נחמי' לחזק את העם. מתן כלי מלחמה לבונים. תקון חיל “הנערים”. סדור קהל הבונים בסדרי צבא ערוך למלחמה. זעקת דלת העם מפני נושיהם. קנאת נחמי' ואָלָתו. מחילת הסגנים את חובותיהם ופריקת עֻלם מעל העם. נכלי סנבלט ונבלות שמעי' בן דליה. אגרות הולכות ובאות בין טוביה העמוני ובין חורי יהודה. כלות בנין החומה. חומת ירושלם משמר לכל קדשיה. תרועת ישראל ושבר רוח הכותים. הכותים מתיאשים מהתגבר על ישראל. תפארת חנכת החומה. אזהרות במשמר העיר ושעריה. תחבלות נחמי' להרבות יושבי ירושלם. בקור ספר היחש הראשון וגורלות.

3316–3317

והכותים צוררי ישראל ראו, כי עזרא סגר מפניהם גם את בתי עמו גם את כל קדשיהם, בהוציאו את הנשים הנכריות ובשנותו את כתב התורה, ויחר אפם מאד וישמרו עברתם לעת מצוא, להנקם בעם עברתם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.