מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

מַגֵּפַת הַחַיּוֹת

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

מוּסַר-הָאֱלֹהִים, מַכַּת הַטֶּבַע – דֶּבֶר

מוּל כָּל אַחַת נִפְתַּח הַקֶּבֶר.

מַלְאַךְ-מִיתָה, בְּהָר וָגַיְא,

בְּחֶרְמֵשׁוֹ קוֹצֵר בְּלִי הֶרֶף.

עַל כָּל מִדְרָךְ – חָלָל וָטֶרֶף.

וְאַף יְצוּר שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי,

רוֹאֶה עַצְמוֹ, רוֹעֵד מִשֶּׁבֶר

בְּצִפָּרְנֵי אֵימַת-הַדֶּבֶר.

מָה נִשְׁתַּנּוּ פְּנֵי-כֹּל! הַפַּחַד הֶעֱבִיר

כָּל חַי עַל דַּעְתּוֹ. זְאֵב הָפַךְ נָזִיר:

אֵינוֹ טוֹרֵף כְּבָשִׂים אַף אִם נִתְּנָה הַיְכֹלֶת.

שׁוּעָל אֵינֶנּוּ שָׂם לִבּוֹ לְתַרְנְגֹלֶת:

הוּא מְעַנֶה נַפְשׁוֹ בְּצוֹם.

וּבֵין יוֹנִים, יוֹנֵי-הַתֹּם,

אֵין אַהֲבָה וְאֵין שָׁלוֹם.

בְּפֻרְעָנוּת כָּזֹאת, אַרְיֵה, מוֹשֵׁל הַיַּעַר,

הִזְעִיק כִּנּוּס חַיּוֹת דָּחוּף.

הֵן בָּאוּ בִּכְבֵדוּת, כָּל עוֹד נַפְשָׁן בַּגּוּף,

יָשְׁבוּ בְּדוּמִיָּה, בְּרֹב יָגוֹן וָצַעַר,

כִּתְּרוּ אֶת הָאַרְיֵה סָבִיב

וְאָזְנֵיהֶן כִּוְּנוּ אֶל פִּיו.

“רֵעַי!” – פָּתַח מַלְכָּן: "חָטָאנוּ!

אָשַמְנוּ וּבָגַדְנוּ וְתִעְתָּעְנוּ –

וְהָאֵלִים עָנְשׁוּ אוֹתָנוּ

בְּמַגֵּפָה רַבַּת-מָגוֹר.

חוֹבָה אֵפוֹא עַתָּה עַל גְּדוֹל פּוֹשְׁעֵי הָדוֹר

שֶׁמֵּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב יַקְרִיב עַצְמוֹ לָזֶבַח.

בְּזֶה נָעִיר לְרַחֲמִים

לֵב הָאֵלִים הַזּוֹעֲמִים.

מִי לֹא יֵדַע, אַחַי, עוֹד מִיָּמִים קְדוּמִים

מוֹפְתֵי קָרְבָּן-עַצְמִי, הָרְאוּיִים לְשֶׁבַח?

יְהִי כָּל פֶּה אֵפוֹא נָכוֹן

לְהִתְוַדּוּת עַל כָּל עָוֹן

שֶׁבִּשְׁגָגָה אוֹ בְּזָדוֹן.

לַחֲרָטָה, רֵעַי! רַק בָּהּ תִּקְוָת הַיֶּשַׁע!

מוֹדֶה אֲנִי – כִּכְלִי מָלֵא כְּלִמָּה –

כִּי גַּם אֲנִי לֹא חַף מִפֶּשַׁע!

הֵן לֹא כִּבְשָׂה אַחַת תַּמָּה

טָרֹף טָרַפְתִּי בְּלִי אַשְׁמָה.

גַּם בְּרוֹעֵי-הַצֹּאן נָהַגְתִּי כְּרוֹצֵחַ.

הָיִיתִי בְּרָצוֹן עוֹלֶה עַל הַמִּזְבֵּחַ –

אוּלָם מוּטָב הוּא שֶׁנִּשְׁקוֹל

פֹּה מַתְחִילָה פִּשְׁעֵי הַכֹּל –

וְהַחוֹטֵא הֲכִי-גָדוֹל –

אוֹתוֹ נַקְרִיבָה-נָא לְזֶבַח.

אָז בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לְהַצָּלָה וָרֶוַח".

– “הוֹי, הַשַּׁלִּיט הַמְּהֻלֵּל!” –

אָמַר לַמֶּלֶךְ הַשּׁוּעָל:

"מַכֶּה אַתָּה עַל חֵטְא מֵרֹב חֶמְלָה וָחֶסֶד,

אַךְ הַאֲמֵן: לִבְּךָ נוֹקֵף אוֹתְךָ לַשָׁוְא.

אִם אֹזֶן לַמַּצְפּוּן נַטֶּה כַּאֲפַרְכֶּסֶת,

הֲרֵי סוֹף-סוֹף נִגְוַע כֻּלָּנוּ בָּרָעָב.

וְחוּץ מִזֶּה, שְׁמָעֵנִי-נָא אָבִינוּ:

זֶה לַכְּבָשִׂים כָּבוֹד גָּדוֹל,

אִם בְּטוּבְךָ אוֹתָם הוֹאַלְתָּ לֶאֱכוֹל.

וְעַד אֹדוֹת רוֹעִים – תְּחִנָּה אַחַת בְּפִינוּ:

הַכֵּם נָא עוֹד וְעוֹד, לַמְּדֵם עַד שֶׁיָּבִינוּ

כִּי עַל גִּזְעָם לִהְיוֹת עָנָו;

עַם-טֶפֶשׁ זֶה, חֲסַר-זָנָב,

עוֹד מִתְרַבְרֵב תָּמִיד עָלֵינוּ

וּמִתְיַמֵּר לִהְיוֹת מוֹשְׁלֵנוּ!"

וְכַשׁוּעָל דִּבְּרוּ שְׁאָר הַחַנְפָנִים:

בְּאֶלֶף טְעָמִים כְּלִילֵי-אֱמֶת-וָצֶדֶק

הֶרְאוּ, כִּי אֵין מַלְכָּם אָשֵׁם בְּשׁוּם פָּנִים –

וְאֵין בְּצִדְקָתוֹ שׁוּם כֶּתֶם וְשׁוּם סֶדֶק.

אֲזַי גַּם הַנָּמֵר, הַדֹּב וְהַזְּאֵב

עַל עֲוֹנוֹת קְטַנִּים הוֹדוּ בְּשֶׁבֶר-לֵב;

אַךְ תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת – סוֹדָן נִשְׁמַר הֵיטֵב:

עַל הַפּוֹשְׁעִים קָפְצָה שַׁכַּחַת,

וְעַל עֵדִים – מַחְלַת הַפַּחַד.

וְקִצּוּרוֹ שֶׁל הָעִנְיָן:

כָּל מִתְוַדֶּה הַמְּזֻיָּן

בְּצִפָּרְנַיִם אוֹ שִׁנַּיִם,

יָצָא טָהוֹר כְּטֹהַר הַשָּׁמַיִם –

לֹא רַק זַכַּאי, כִּי אִם קָדוֹשׁ

מִכַּף-הָרֶגֶל עַד הָרֹאשׁ.

בָּא גַם תּוֹרוֹ שֶׁל שׁוֹר. גָּעָה הַשּׁוֹר וַיּאמֶר:

"חָטָאתִי גַּם אֲנִי. בְּחֹרֶף דַּל-מָזוֹן,

לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, נִפְתֵּיתִי לְעָוֹן:

סָחַבְתִּי קְצָת חָצִיר מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל כֹּמֶר".

אַךְ נִשְׁמְעוּ דְבָרָיו פָּרְצָה קְרִיאַת-חָמָס

מִפִּי כָּל דֹּב וּזְאֵב, נָמֵר וּבַרְדְּלָס:

"הוֹי, אֵיזֶה מִין שׁוֹדֵד! נָבָל! מִפְלֶצֶת רֶשַׁע!

הַיִתָּכֵן? לִזְלוֹל חֲצִיר זָרִים?

עַתָּה בָּרוּר, כִּי זֶה הַפֶּשַׁע

הֵבִיא אֶת כָּל הַיִסּוּרִים!

אוֹתוֹ אֵפוֹא נַקְרִיב לְזֶבַח, חֲבֵרִים –

אֶת הַפּוֹשֵׁעַ בַּעַל-הַקַּרְנַיִם!

אָז נִגָּאֵל מִמַּכּוֹתַיִם:

מִדֶּבֶר, עֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִם,

וְגַם מִפְּגָם נַפְשִׁי כָּבֵד,

בּוֹ הִכְתִּימָנוּ זֶה הַזֵּד".

וְאֶת הַשּׁוֹר בִּן-רֶגַע דָּנוּ

וְהֶעֱלוּ עַל הַמּוֹקֵד.


וְכַךְ גַּם בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלָּנוּ:

מִי שֶׁיּוֹתֵר שָׁקֵט –

בָּזֶה תּוֹלִים כָּל חֵטְא.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

בביתו ובגינתו של פיכמן

מאת אברהם רגלסון (מאמרים ומסות)

מתוך “על המשמר”, 14.12.1951

רך, מפוכח ושלוו נראה יעקב פיכמן בן-השבעים בשבתו על רפידת ספה, אצטבאות ספרים גדושות לרקע לו מאחוריו, וממעל לספרים, אצל התקרה ממש, שורה אופקית של חפצי-אמנות: כדים, בזיכים, פמוטים – נחושת-קלל ונחושת ירוקה – וביניהם פסל-שיש אחד. ממנורה עגולה וגדולה שבפנת-הטרקלין שופע אור-לובן ממוזג, ונתפס ונוצץ במשקפי המשורר ובחיוך הענוג שבקמט שפתיו.

היו לו אורחים לפיכמן בערב של ביקורי, ואני שרציתי להעמיד לפניו שאלות שיגרתיות של איש-עתון, ביקשתי רשות לבוא למחרת בבוקר; ניתנה לי בקשתי. אך טרם צאתי, צדתי משיחת המשורר מלים מעטות על הנושא שהוא מלא אותו בעת הזאת – מיכה יוסף ברדיצ’בסקי.

ברדיצ’בסקי, אדם שקט מלבר וסוער מלגו, אחוז היה באחד-העם וגם נאבק עמו.

אותו סיפור, המובא באחד-העם, על אדם שיש לו קיתון של מים, והוא מהלך עם חברו במדבר, ואין במידת-המים אלא להחיות נפש אחת, וחולקים בן-פנטורא ורבי עקיבא – בן פנטורא אומר: ישתו שניהם וימותו; רבי עקיבא אומר: ישתה בעל-הקיתון, “וחי בהם” כתיב – – אותו סיפור גופו, מצאהו מיכה יוסף בנוסח אחר שבו חילוף-הדברים, כלומר, רבי עקיבא אומר: ישתו שניהם, וגומר.

ללמדנו, כי אין תפיסה אחת ליהדות, אלא זרמים וזרמי-זרמים, דעות והיפוכיהן…

עוד מעריץ פיכמן את עירנותו של ברדיצ’בסקי, אשר באוהל-תורה מסותר שלו, היה קשוב לכל המתרחש בעולם היהודי, הן בספרות הן בחיים, והכל נגע אל לבו. ועל הכל הגיב בכתב.

למחרת, עם טוהר-הבוקר, כשהצללים נוטים מערבה, שבתי ובאתי אל בית-פיכמן.

אמש, טרם ידעתי הכתובת.

ילד ראשון ששאלתיו: “איפה דר המשורר יעקב פיכמן?” הביאני עד שער-הבית ממש. להראות גודל החן והחיבה השמור למשורר בלב-ילדים.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.