מוּסַר-הָאֱלֹהִים, מַכַּת הַטֶּבַע – דֶּבֶר

מוּל כָּל אַחַת נִפְתַּח הַקֶּבֶר.

מַלְאַךְ-מִיתָה, בְּהָר וָגַיְא,

בְּחֶרְמֵשׁוֹ קוֹצֵר בְּלִי הֶרֶף.

עַל כָּל מִדְרָךְ – חָלָל וָטֶרֶף.

וְאַף יְצוּר שֶׁהוּא עֲדַיִן חַי,

רוֹאֶה עַצְמוֹ, רוֹעֵד מִשֶּׁבֶר

בְּצִפָּרְנֵי אֵימַת-הַדֶּבֶר.

מָה נִשְׁתַּנּוּ פְּנֵי-כֹּל! הַפַּחַד הֶעֱבִיר

כָּל חַי עַל דַּעְתּוֹ. זְאֵב הָפַךְ נָזִיר:

אֵינוֹ טוֹרֵף כְּבָשִׂים אַף אִם נִתְּנָה הַיְכֹלֶת.

שׁוּעָל אֵינֶנּוּ שָׂם לִבּוֹ לְתַרְנְגֹלֶת:

הוּא מְעַנֶה נַפְשׁוֹ בְּצוֹם.

וּבֵין יוֹנִים, יוֹנֵי-הַתֹּם,

אֵין אַהֲבָה וְאֵין שָׁלוֹם.

בְּפֻרְעָנוּת כָּזֹאת, אַרְיֵה, מוֹשֵׁל הַיַּעַר,

הִזְעִיק כִּנּוּס חַיּוֹת דָּחוּף.

הֵן בָּאוּ בִּכְבֵדוּת, כָּל עוֹד נַפְשָׁן בַּגּוּף,

יָשְׁבוּ בְּדוּמִיָּה, בְּרֹב יָגוֹן וָצַעַר,

כִּתְּרוּ אֶת הָאַרְיֵה סָבִיב

וְאָזְנֵיהֶן כִּוְּנוּ אֶל פִּיו.

“רֵעַי!” – פָּתַח מַלְכָּן: "חָטָאנוּ!

אָשַמְנוּ וּבָגַדְנוּ וְתִעְתָּעְנוּ –

וְהָאֵלִים עָנְשׁוּ אוֹתָנוּ

בְּמַגֵּפָה רַבַּת-מָגוֹר.

חוֹבָה אֵפוֹא עַתָּה עַל גְּדוֹל פּוֹשְׁעֵי הָדוֹר

שֶׁמֵּרְצוֹנוֹ הַטּוֹב יַקְרִיב עַצְמוֹ לָזֶבַח.

בְּזֶה נָעִיר לְרַחֲמִים

לֵב הָאֵלִים הַזּוֹעֲמִים.

מִי לֹא יֵדַע, אַחַי, עוֹד מִיָּמִים קְדוּמִים

מוֹפְתֵי קָרְבָּן-עַצְמִי, הָרְאוּיִים לְשֶׁבַח?

יְהִי כָּל פֶּה אֵפוֹא נָכוֹן

לְהִתְוַדּוּת עַל כָּל עָוֹן

שֶׁבִּשְׁגָגָה אוֹ בְּזָדוֹן.

לַחֲרָטָה, רֵעַי! רַק בָּהּ תִּקְוָת הַיֶּשַׁע!

מוֹדֶה אֲנִי – כִּכְלִי מָלֵא כְּלִמָּה –

כִּי גַּם אֲנִי לֹא חַף מִפֶּשַׁע!

הֵן לֹא כִּבְשָׂה אַחַת תַּמָּה

טָרֹף טָרַפְתִּי בְּלִי אַשְׁמָה.

גַּם בְּרוֹעֵי-הַצֹּאן נָהַגְתִּי כְּרוֹצֵחַ.

הָיִיתִי בְּרָצוֹן עוֹלֶה עַל הַמִּזְבֵּחַ –

אוּלָם מוּטָב הוּא שֶׁנִּשְׁקוֹל

פֹּה מַתְחִילָה פִּשְׁעֵי הַכֹּל –

וְהַחוֹטֵא הֲכִי-גָדוֹל –

אוֹתוֹ נַקְרִיבָה-נָא לְזֶבַח.

אָז בְּוַדַּאי נִזְכֶּה לְהַצָּלָה וָרֶוַח".

– “הוֹי, הַשַּׁלִּיט הַמְּהֻלֵּל!” –

אָמַר לַמֶּלֶךְ הַשּׁוּעָל:

"מַכֶּה אַתָּה עַל חֵטְא מֵרֹב חֶמְלָה וָחֶסֶד,

אַךְ הַאֲמֵן: לִבְּךָ נוֹקֵף אוֹתְךָ לַשָׁוְא.

אִם אֹזֶן לַמַּצְפּוּן נַטֶּה כַּאֲפַרְכֶּסֶת,

הֲרֵי סוֹף-סוֹף נִגְוַע כֻּלָּנוּ בָּרָעָב.

וְחוּץ מִזֶּה, שְׁמָעֵנִי-נָא אָבִינוּ:

זֶה לַכְּבָשִׂים כָּבוֹד גָּדוֹל,

אִם בְּטוּבְךָ אוֹתָם הוֹאַלְתָּ לֶאֱכוֹל.

וְעַד אֹדוֹת רוֹעִים – תְּחִנָּה אַחַת בְּפִינוּ:

הַכֵּם נָא עוֹד וְעוֹד, לַמְּדֵם עַד שֶׁיָּבִינוּ

כִּי עַל גִּזְעָם לִהְיוֹת עָנָו;

עַם-טֶפֶשׁ זֶה, חֲסַר-זָנָב,

עוֹד מִתְרַבְרֵב תָּמִיד עָלֵינוּ

וּמִתְיַמֵּר לִהְיוֹת מוֹשְׁלֵנוּ!"

וְכַשׁוּעָל דִּבְּרוּ שְׁאָר הַחַנְפָנִים:

בְּאֶלֶף טְעָמִים כְּלִילֵי-אֱמֶת-וָצֶדֶק

הֶרְאוּ, כִּי אֵין מַלְכָּם אָשֵׁם בְּשׁוּם פָּנִים –

וְאֵין בְּצִדְקָתוֹ שׁוּם כֶּתֶם וְשׁוּם סֶדֶק.

אֲזַי גַּם הַנָּמֵר, הַדֹּב וְהַזְּאֵב

עַל עֲוֹנוֹת קְטַנִּים הוֹדוּ בְּשֶׁבֶר-לֵב;

אַךְ תּוֹעֵבוֹת גְּדוֹלוֹת – סוֹדָן נִשְׁמַר הֵיטֵב:

עַל הַפּוֹשְׁעִים קָפְצָה שַׁכַּחַת,

וְעַל עֵדִים – מַחְלַת הַפַּחַד.

וְקִצּוּרוֹ שֶׁל הָעִנְיָן:

כָּל מִתְוַדֶּה הַמְּזֻיָּן

בְּצִפָּרְנַיִם אוֹ שִׁנַּיִם,

יָצָא טָהוֹר כְּטֹהַר הַשָּׁמַיִם –

לֹא רַק זַכַּאי, כִּי אִם קָדוֹשׁ

מִכַּף-הָרֶגֶל עַד הָרֹאשׁ.

בָּא גַם תּוֹרוֹ שֶׁל שׁוֹר. גָּעָה הַשּׁוֹר וַיּאמֶר:

"חָטָאתִי גַּם אֲנִי. בְּחֹרֶף דַּל-מָזוֹן,

לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים, נִפְתֵּיתִי לְעָוֹן:

סָחַבְתִּי קְצָת חָצִיר מֵחֲצֵרוֹ שֶׁל כֹּמֶר".

אַךְ נִשְׁמְעוּ דְבָרָיו פָּרְצָה קְרִיאַת-חָמָס

מִפִּי כָּל דֹּב וּזְאֵב, נָמֵר וּבַרְדְּלָס:

"הוֹי, אֵיזֶה מִין שׁוֹדֵד! נָבָל! מִפְלֶצֶת רֶשַׁע!

הַיִתָּכֵן? לִזְלוֹל חֲצִיר זָרִים?

עַתָּה בָּרוּר, כִּי זֶה הַפֶּשַׁע

הֵבִיא אֶת כָּל הַיִסּוּרִים!

אוֹתוֹ אֵפוֹא נַקְרִיב לְזֶבַח, חֲבֵרִים –

אֶת הַפּוֹשֵׁעַ בַּעַל-הַקַּרְנַיִם!

אָז נִגָּאֵל מִמַּכּוֹתַיִם:

מִדֶּבֶר, עֹנֶשׁ מִשָּׁמַיִם,

וְגַם מִפְּגָם נַפְשִׁי כָּבֵד,

בּוֹ הִכְתִּימָנוּ זֶה הַזֵּד".

וְאֶת הַשּׁוֹר בִּן-רֶגַע דָּנוּ

וְהֶעֱלוּ עַל הַמּוֹקֵד.

**

וְכַךְ גַּם בַּחֶבְרָה הָאֱנוֹשִׁית שֶׁלָּנוּ:

מִי שֶׁיּוֹתֵר שָׁקֵט –

בָּזֶה תּוֹלִים כָּל חֵטְא.