מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הכניסיני תחת כנפך

מאת: חיים נחמן ביאליק

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית


הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.


וּבְעֵת רַחֲמִים, בֵּין-הַשְּׁמָשׁוֹת,

שְׁחִי וַאֲגַל לָךְ סוֹד יִסּוּרָי:

אוֹמְרִים, יֵשׁ בָּעוֹלָם נְעוּרִים

הֵיכָן נְעוּרָי?


וְעוֹד רָז אֶחָד לָךְ אֶתְוַדֶּה:

נַפְשִׁי נִשְׂרְפָה בְלַהֲבָהּ;

אוֹמְרִים, אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם –

מַה-זֹּאת אַהֲבָה?


הַכּוֹכָבִים רִמּוּ אוֹתִי,

הָיָה חֲלוֹם – אַךְ גַּם הוּא עָבָר;

עַתָּה אֵין לִי כְלוּם בָּעוֹלָם –

אֵין לִי דָבָר.


הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ,

וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת,

וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי,

קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת.


י“ב אדר, תרס”ה.

חיים נחמן ביאליק
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של חיים נחמן ביאליק
יצירה בהפתעה
רקע

להחיות רוח שפלים

מאת מרדכי בן הלל הכהן (מאמרים ומסות)

"נקל לחלל מהלל – זהו פתגם נאמן מאד. לו אמרנו לנטות קו המשפט, ההגיון הקר, על כל המחזות היותר נכבדים בחיי האדם והחברה, כי אז לא היה מקים בעולם לכל התרוממות הנפש, הדמיון ישב לו בשפל, כל תקוה לעתיד לא היתה לנו, ועיני רוח בני האדם לא ראו בחזון את הדעות הנעלות אשר אל נצחונן הוא שואף בכל כחו, אשר למענן יבא באש ובמים, אשר עליהן יקוה, כי יבא יום והדעות הנפלאות תמלכנה בארץ והנה תחלצנה שד להניקהו חיים ואור. לו חפצנו לאשר ולקיים רק את מראה עינינו לבד, מבלי כל הלך נפש, אז הלא ספו תמו ונכרתו כל החיים, ­­­–­ כי מה המה החיים אם לא עמל ועבודה למען התקוה, למען אלה האידיאלים, אשר אך שביב אור מהם נראה לנו מרחוק, אך קו אחד, אך קרן אחת, כמו יחדרו אלינו מבעד הערפל המסתתר, והמה, האידיאלים, בחשך ובצלמות כֻסו ומי יודע אם נגיע אליהם לעולם? “מי יודע?”… רבים, רבים האמצעים ביד ההגיון הקר, ביד השכל והמשפט, להראות כי לעולם לא נגיע אל המקום ההוא, החתול בערפל, אשר שם האידיאלים שוכנים, אך כדון-קישוטים אנחנו כולנו, ואנחנו שוגים בחלומות ובחזיונות. אך אנחנו נשט מעל ההגיון הזה, הנותן לבו כאלהים להביא את כל במשפט, אוטמים אז את אזנינו משמוע את קול-נחש זה, אשר איבה שת ד' בינו ובין רוח האדם וזה משוש דרכו למסוך רעל בכוס השמחה של בני איש, – ונעוף מרומים על כנפי דמיוננו, ונשאף כל חיינו אל עָל, ונסגיר את נפשנו בידי החזיונות הנעימים אשר ישעשעונו וכל יד עמל ותלאה לא תניא אותנו מעשות כל אשר נוכל רק לגשת עוד צעד, עוד צעד אל אור האידיאלים, אשר אולי, הה, אינם כלל ואך חזון לבבנו המה כלהם… אך יהיו באשר יהיו האידיאלים האלה, יהיה לו הדמיון אביהם והחזיון הורתם, יהיה נא מקורם ברוך ואורם אל יחדל, כי המה אך המה הנותנים כבוד ועושר וחיים לבני האדם, המה אך נתנו רוח באנוש להבדילו מן הבהמה, המה אך יעזרוהו בצר לו לשאת על שכמו את נטל החיים, ובהתרומם נפשו אז ידע, כי חלק אלוה ממעל בו! ומי פתי ישמע לקול ההגיון, אשר זה כל כחו אך להפריד את המערכה הנהדרה, מערכת החיים, לחלקיה ולפרקיה, לקרא: הס! לכל הזמירות הנפלאות, לא להוסיף חיים ואומץ וענג אך לגרוע? יקרים לנו כל האידיאלים אף אם לעולם לא נשיגם, כי השאיפה לגשת אליהם, השאיפה כשהיא לעצמה, היא נשמת אפנו. …

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.