1.

(בּוֹאָה, נַעַר, אֶל קִיטוֹנִי

וְאַרְאֶךָּ אֶת מַטְמוֹנִי).

יֵשׁ לִי (שָׁם) מַרְגָּלִית יָפָה,

עַיִן זוּלָתִי עוֹד לֹא חֲשָׂפָהּ.

אֶפְשָׁר גְּנֵבָה וְאֶפְשָׁר מְצִיאָה

וְאֶפְשָׁר נָפְלָה מֵרָקִיעַ.

2.

שְׁתֵּי בָּנוֹת לִי יֵשׁ: אֶבֶן-חֵן וּמַרְגָּלִית,

זוֹ עֵינִי הַיְּמָנִית, זוֹ עֵינִי הַשְּׂמָאלִית.

3.

בְּיָדִי, בָּחוּר, שְׁתֵּי יְקָרוֹת –

סִמָּן הֵן לִשְׁתֵּי נְעָרוֹת.

(כָּאן יֵשׁ דִּנָּר וְכָאן מַרְגָּלִית) -

בְּחַר בַּיְמָנִית אוֹ בַּשְּׂמָאלִית.

• - - עָמַד חָרֵד,

חוֹכֵךְ, יָרֵא וּמִתְגָּרֵד.

וַיִּשָׁאֵר אוֹתוֹ גוֹלָם

רַוָּק זָקֵן עַד הָעוֹלָם.

4.

אֶחָד מוֹצֵא דִנְרִים

אֶחָד עֶשֶׂר מַכּוֹת,

לִשְׁכֶנְתֵּנוּ דְבוֹרָה

יֵשׁ שְׁתֵּי בָּנוֹת רַכּוֹת.

אַחַת אֶבֶן טוֹבָה,

אַחַת דִּנַּר זָהָב –

וּבַסֵּתֶר לִבִּי

שְׁתֵּיהֶן יַחַד אָהָב.

וּבַסֵּתֶר לִבִּי

שָׁאַל – אַךְ אֵין פּוֹתֵר:

אֵיזוֹ יוֹתֵר נָאָה,

אֵיזוֹ אֹהַב יוֹתֵר.

5.

• - אֵשׁ לֶהָבָה

הַנּוֹגֵעַ בָּהּ יִכָּוֶה.

שיר עם. כתב-יד. נדפס ב“כנסת” ה‘, ת"ש, עמ’ 17