מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

פגישה, חצי פגישה

מאת: רחל המשוררת

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

פְּגִישָׁה, חֲצִי פְּגִישָׁה, מַבָּט אֶחָד מָהִיר, / רחל המשוררת

קִטְעֵי נִיבִים סְתוּמִים – זֶה דַי…

וְשׁוּב הֵצִיף הַכֹּל, וְשׁוּב הַכֹּל הִסְעִיר

מִשְׁבַּר הָאֹשֶׁר וְהַדְּוָי.

אַף סֶכֶר שִׁכְחָה – בָּנִיתִי לִי מָגֵן –

הִנֵּה הָיָה כְּלֹא הָיָה.

וְעַל בִּרְכַּי אֶכְרַע עַל שְׂפַת אֲגַם סוֹאֵן

לִשְׁתּוֹת מִמֶּנּוּ לִרְוָיָה!

תל-אביב, 13.4.25

רחל המשוררת
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של רחל המשוררת
יצירה בהפתעה
רקע

רחשי לב

מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מאמרים ומסות)

א

איני יכול לעשות שקר בנפשי; הנני מצטער על אשר תחסר לי קדושת התמימות ואת צערי זה אני מביע בקהל.

כל מחשבותי והגיגי אינם אלא תוצאת סבל-הירושה ומחשבות אבות… גם בעת אני מתיר חרצובות הנני רק בן לאותם הדורות שהנני פוסע על ראשם.

והרעיון לדעת ולהרגיש את עצמי טבוע במטבע נושנה יביאני לידי יאוש וידכא אותי.

כל עמלי ויגיעי לעמוד על נפשי, על מהותי ועל שורש נשמתי אך לשואהוא. אנוס אנכי לחשוב, לדון ולהגות, מפני שאבותי בעלי העיון ובעלי המוח הנחילו לי אלה. כל הספרים אשר נכתבו אצלנו באים שיירות שיירות ויונקים את לשדי, את עצמותי.

כמה קוצר-רואי בזה, שלא לראות את אשר יחסר לנו ואת הנגע אשר כבר בלבנו אנו.

נניח, שיש בנו כשרון; אבל מה הוא הכשרון בלי עולם ובלי חיים.

לנו יחסרו דברי היום, לנו חסרים מכמני העולם; לנו חסרים החיים ושאון החיים. יודעים אנו רק את שמע הדברים מרחוק; אבל אותם בעצמם לא ראינו עד היום ועל ברכם לא נולדנו.

את הים לא ראינו, גם את היבשה לא ראינו, לא ראינו מלכת השמים ולא שמענו סערות שדי; נפשנו הרכה חוּנכה במצוות, רק במצוות.

עוד בערשנו שמענו על מצוות ומעשים-טובים, על תורה וסחורה…

“כעני בפתח הנני עומד על מפתן העולם והחיים”, מקונן אני בנוסח משורר אחד. הנני רואה את כל עושר החיים והמציאות ויפעתם, ורחוקים הם מני. - - -

החי למינהו, האילנות, גם הדומם אומר שירה, שירת האלהים והטבע, שירת ההויה והמהות, אך בעדנו גדרו זיו שכינת החיים, נטלו מאתנו את העולם ואת החיים ועשו אותנו לנושאי ספרים.

והיה אם גם כבר העמדתי אותם בקרן-זוית, הסחתי דעתי מהם בחזקה, באה קינת קדומים ומטפחת אותי על פני.

עודי במעי אמי למדו אותי כל התורה. נר נשמתי זה החל לדלוק, וכיון שיצאתי לאויר העולם, מיד בא מלאך אחד מכבה את הנר וקסבר להשכיח את משנתי; והוא לא ידע, כי מה ששניתי במעי אמי לא ישָׁכח ממני לעולם. - - -

ב

עצב ישראלי, שכמוהו לא ידעתי, בא ודופק על פתחי לבי.

בחדרי אני יושב ואקשב את נכאי הגוי הישראלי ואת עצבו האורך משנות דוד ודור…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.