מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

למאיר לטריס

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לְמֵאִיר לֶטֶרִיס / יהודה ליב גורדון

(ביום קבלי מאתו את תמונת פניו על לוח למנחה)

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ מִקַּדְמַת נֹעַר,

וּבְבֹקֶר חַיַּי וּבְעוֹדֶנִּי יָלֶד,

עַת שַׁחַר שַׁחֲרוּתִי הַפִיץ הַזֹּהַר,

עוֹד בִּקְצוֹת הַקָּדִים בִּשְׁמֵי הֶחָלֶד

תַּבְנִיתְךָ בָּרוּחַ נִכְחִי עָבָרָה

וּלְמוֹפֵת לִי אוֹתְךָ נַפְשִׁי בָּחָרָה.

וּשְׂפַת קֹדֶש לִלְמֹד כִּי הִתְעוֹרַרְתִּי

אָז גַּם בִּסְפָרֶיךָ לַהֲגוֹת הִרְבֵּיתִי,

כִּי רוּחַ שִׁיר צִיּוֹן בָּמוֹ הִכַּרְתִּי

וּמֵלִיץ כָּמוֹךָ הֱיוֹת אִוִּיתִי;

וּבְכֵן מֵעִיר רוּחִי מֵאִיר הָיִיתָ

וּמִבְּלִי דַעְתְּךָ אֶת דַּעְתִּי נָחִיתָ.

וּבֹסֶר עֵץ דַּעְתִּי עִת כִּי יִגָּמֶל

וּפְרִי בִכּוּרִים אַשְׁכְּלֹתָיו הִבְשִׁילוּ,

אָז לָךְ, גֶּבֶר חָכָם, נֵס לִי וָסֵמֶל.

מִפְּרִי בִכּוּרַי יָדַי שַׁי הוֹבִילוּ,

וּבִרְצוֹן מֵבִין אֶת פָּנָיו קִדַּמְתָּ

וּבְחֶסֶד עוֹלָם גַּם אוֹתִי רִחַמְתָּ.

וּבִבְרִית אַהֲבָה אִתְּךָ הֲבֵאתַנִי,

כָּרֵעַ כָּאָח עִמִּי הִתְהַלַּכְתָּ,

וּבְלוּחַ צַלְמְךָ כַּיּוֹם כִּבַּדְתַּנִי,

אוֹת אֶמֶת הוּא כִּי חֶסֶד לִי מָשַׁכְתָּ,

וּלְבִכּוּרֵי אוֹת כִּי תִמְצָא בָם טָעַם,

כִּי לֹא כִּתְאֵנִים שֹׁעָרִים כֻּלָּהֵם.

נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ מִקַּדְמַת נֹעַר,

בַּחֲלוֹם חֲזוֹן לִבִּי צַלְמְךָ חָזִיתִי,

וּבְהָקִיץ עַתָּה אֶת נֹעַם הַתֹּאַר

פִּתּוּחֵי חוֹתָם, אֶל עֵינַי רָאִיתִי:

תַּבְנִיתְךָ בַּלוּחַ נִכְחִי תָנוּחַ,

עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ עַד יוֹמִי יָפוּחַ.

(תרי"ח)

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

תשובה חלקית

מאת שמריהו לוין (מאמרים ומסות)

“אחד העם” הדפיס תשובתו “החטא וענשו” עוד הפּעם בעברית ורוסית בעת ועונה אחת (הזמן גליון כ“ב, ה”וואָסכאָד" גליון י"ג). אחד העם אומר, כי עיקר תשובתו היא להאיר את כל הענין, עד כמה שהוא נוגע לעצם השאלה.

והשאלה הזאת, כשהיא לעצמה, אינה חדשה, וגם מלחמת הסופרים שהתעוררה כעת בכח חדש לרגל השאלה הזאת גם כן אינה חדשה. בכל אופן, לא הרומן “אלטניילנד” הולידה, ובמדה ידועה לא נשגה גם כי נאמר, שאף לא הציוניות הרשמית בראה אותה. גם לפני תקופת הקונגרסים, בשעה שהיתה בעולם אַך הציוניות הסתמית, בלי כל שם לואי, גם אָז נחלקו כבר הציונים, או כמו שקראו להם אז: “חובבי ציון”, למפלגות שונות, ואַך לחנם מוצא אחד העם, ששאלת הקולטורה נולדה בעת אחת עם הציוניות החדשה, הנקראת “מדינית” 1. גם אָז היו אנשים שהיו רואים את נקודת הכובד של תנועת התחיה ביסוד מושבות, בקנית קרקעות וכדומה, ואחרים, ובראשם אחד העם, השתדלו להעתיק את נקודת הכובד של תנועה זו אל עולמה של התנועה הרוחנית, אלא שאז אמרו שמוטב ליסד בית-ספר אחד על אדמת ישראל מהושיב על האדמה הזו מאה קולוניסטים, ועתה הם אומרים, “שיסוד בית מדרש גדול אחד בארץ ישראל לחכמה או לאומנות, יסוד אקדמיא אחת שם ללשון ולספרות” – זהו “מפעל לאומי גדול ונשגב, המקרב אותנו אל מטרתנו יותר ממאה קולוניות של עובדי אדמה” 2. אם כן הננו רואים, שלרגל גידולה והתפּתחותה של התנועה הציונית נשתנה גם קנה המדה, שאנו מודדים בו כעת את תביעותנו. לפנים דברנו על דבר בית-ספר אחד והיום הננו מדברים על-דבר יסוד בתי מדרש גבוהים ואקדמיות ללשון ולספרות, ואם נתנו אָז במחיר בית ספר אחד מאה קולוניסאים, הננו נותנים כעת במחיר אקדמיה אחת מאה קולוניות שלמות.


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.