מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

באין לשון

מאת: שלמה שפאן

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

נעימה ומרגעת היתה הישיבה בחורשה בבוקר קיץ שקט זה. השקט והמרגוע התמזגו מזיגה מלאה עם הרחש הבלתי פוסק עם רשרושם ותנועתם של יצורים שונים. צפצוף הצפרים שניתרו “מבד אל ענף”, קטנות וגדולות, חינניות מלאות גראציה וזקנות מסורבלות כסבתות טובות מילא את חלל האוויר מבלי לפגוע בשקט, מבלי להפר אותו. ולא רק הזמזום והצפצוף אלא גם מראה העינים היה משמח, מרגיע, משעשע, ממלא את הלב נחת, שלווה, אהבה.

הנה למשל הלטאה שצבעה כולו צבע העץ שהיא מטפסת עליו בזריזות, בגמישות, בחן. הנה היא זוקפת את ראשה לחלל האויר ומאזינה. למה היא מאזינה? וראשה נראה כזיז בולט על הגזע ככל שאר הזיזים המחוספסים.

והנה זיקית על גבעול ירוק, תמימה, שמנמנת, צחה וענוגה, תאוה לעינים, והלב מתמלא אהבה לכל היצורים האלה הרוחשים סביבך, חיים את חייהם, מתעלסים להנאתם, לחמימות.

והיד מושטת מאליה אליהם, לאחוז, וללטף, לרמוז על אהבתך אותם, על רצונך על כל מה שלבך רוחש להם.

אבל הם זעים, נרעשים, בורחים ומתרחקים! רב החשד בלבם, רב הפחד, העולם מלא מזימות, מחשבות רע, התנכלות והתנקשות, בכל אורב האסון, הסכנה, עליך להיות דרוך תמיד עומד על המשמר – אַל אמון, אַל תמימות, אַל התמכרות…

וצר לי, צר לי מאד, שאין לי לשון להסביר ליצורים האלה את מה שאני הוגה בלבי, את אהבתי ואת רצוני הטוב, לקרוא אותם אלי, לשם לטיפה, עידון, חיבוק, להסביר להם, שלא אויב אני ולא זומם רעות. אבל אין לנו לשון משותפת.

© כל הזכויות שמורות. מובא ברשות בעלי הזכויות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

שלמה שפאן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שלמה שפאן
רקע
שלמה שפאן

יצירותיו הנקראות ביותר של שלמה שפאן

  1. משלי איסופוס (משלים)
  2. תרגומים מיוונית לעברית (מאמרים ומסות)
  3. יציאת מצרים (מחזות)
  4. משקל, מטריקה, פרוסודיה (עיון)
  5. יוסף קלוזנר (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שלמה שפאן בסוגה פרוזה

לכל יצירות שלמה שפאן

יצירה בהפתעה
רקע

דפים מפנקס ספרותי (די יודישע וועלט)

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

נתקבלה חוברת-מאי של הירחון “די יודישע וועלט” היו"ל בוילנה ( די יודישע וועלט", ליטעראריש-געזעלשאפסטליכע מאֶנאטסשריפט, דריטער יאהרגאנג, 1914. מאי. ווילנער פערלאג פון ב. א. קלעצקין).


מלבד הֹשיר המתורגם מֹשל פוֹל וֶרלֶן, יֹש בחלק-הֹשירה של חוברת זו ארבעה דברים מקוריים: “צביה” מאת אַינהוֹרן, “זינדיג בלוט”, מאת י. ל. פרץ, המשך הרומן של אַש “דער וועג צו זיך” והתחלת-סיפור מאת מספר מתחיל בשם “דאס איידימעל”.

“צביה” – זוהי פואימה חזיונית מתקופת התפרצות ההֶלֶניות ליהודה בימי החֹשמונאים. בנאות דֹשא ֹשל אציל יהודי אחד, הנוטה להלניות, נפגשים בא-כוח היהודי שמעון עם בא-כוח הרוח היווני אַפּוֹלוֹדוֹר ונלחמים מלחמת-שפתים על צביה, בת האציל היהודי. המקהלה של שמעון שרה על טוהר, על תום, על צניעות ועל פשטות של חיים. המקהלה של אפולודור – על תאוה, על חשק, על יין, על דם, על אלילים. רוב השירים הנם יפים ונעימים, אבל עניות-הדעת ודלות המושגים של המשורר שמוֹת אותותיהן אותות בכל הקומפוזיציה היפה הזאת. בספרים קרא המשורר הצעיר על הניגוד שבין היהדות והיוונות ורצה לגשם את זהב בתמונה חיה, אבל בכל התאמצותו – יותר משורות שיריות יפות אחדות לא השיגה ידו לתת לנו. שלושת המחזות חוזרים אחד על רעהו, זאת אומרת על אותו הרעיון-הבדל שבין יהודה ויוון, וגידול דרמתי אין כאן. במחזה הראשון מדבר שמעון את שלו ואפולודור את שלו, במחזה השני שוב אותו הדבר במלים אחרות, ובמחזה השלישי – עוד פעם אותם הפזמונות, עד שצביה מוסרת את לבה לשמעון, והחזיון תם. הקורא שהסתפק בעמודים הראשונים ולא קרא הלאה – לא הפסיד הרבה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.