מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אֵצֶל יָם יָפוֹ

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

כְּבָר פּוֹנֶה רַד הַיּוֹם וְהוֹלֵךְ הָלוֹךְ וְרָפֹה,

וּמְקוֹמוֹ תּוֹפֵס לֵיל, כְּיוֹם לְלֹא שֶׁמֶשׁ-אוֹר,

לִקְסָמִים וְלַעֲדַת אֱלִילֵי גַת וְצוֹר,

מִלְּבֹא הַיַּרְקוֹן עַד תְּלוּלִיּוֹת סֶלַע יָפוֹ.

מִי נִצָּב עַל הַכֵּף? צֵל מִי בִּכְחוֹל חֲפָפוֹ?

וְאוּלַי שׁוּב פֹּה זֶבְס , וְשׁוּב בַּת-אֲגֵנוֹר1

נִשֵּׂאת עַל עֵגֶל-אֵל, וְשׁוֹמֵר בָּא מִשְּׁמוֹר

אֶת אַנְדְרוֹמֵידָה2 שָׁם עַד קְרוֹב פֶּרְסֵס וּנְגָפוֹ.

הוֹי אַדְמַת פִּלְאֵי אֵל! לְמַעֲנֵךְ וּלְמַעֲנִי,

הַיִּבָּצֵר מִמֵּךְ וְחָיָה שׁוּב וְקָם

לִתְחִיָּה אוֹתוֹ דּוֹר מַסִּיגֵי גְבוּל הַכְּנַעֲנִי?

כָּל עוֹד אֲנַחְנוּ לָךְ – עוֹד נִבְנֵךְ וְנִבְנֵית:

בַּפָּז בָּאֵת, בַּחֵץ! בַּזֵּעָה וּבַדָּם!

וְאִם אֶפְשָׁר אַךְ בְּנֵס – וְיִתְרַחֵשׁ הַנֵּס!


פיכטנגרונד, 1929


  1. לפי האגדה היונית גזל זבס, בתמונת שור פר, את אברופה בת אגנור מלך כנענים.  ↩

  2. אנדרומידה בת–קפיס מלך כוש וקסיופיה היתה כפותה אל סלע ושמרה אותה מפלצת–ים איומה, עד שפדה אותה פרסס רוכב הפגסוס. כעת קפיס, פגסוס, פרסס, קסיופיה ואנדרומידה – שמות מזלות באזור הצפוני.  ↩

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

לקראת העתיד

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


יחד עם שאלת המזרח בכללה העמידה המלחמה העולמית על הפרק את שאלת גורלה המדיני של א“י. שאלה זו החלה ביחוד לנסר בעולם הפוליטי לאחר שגם תורכיה הסתבכה בריב ועמדה בקשרי-מלחמה את שלוש ממלכות אדירות: אנגליה, צרפת ורוסיה, שלכל אחת מהן יש שאיפות וענינים מיוחדים בא”י. דעת הקהל והעתונות האירופאית מתחבטת כבר עכשיו בפתרון האפשרי של עתידות המזרח הקרוב בכלל וא“י בפרט. בפתרון זה מעונינת כל אחת מהממלכות הנלחמות. לגבי תורכיה הרי א”י אחת מאחוזותיה הטיריטוריאליות שהיא צריכה ומחויבת להגן עליה. מבחינה אנגלית הרי זה חבל הגובל את ארץ מצרים ותעלת סוּאֶץ – אבן הפנה בפוליטיקה הקולוניאלית של בריטניה הגדולה. בעיני צרפת נחשבת ארץ ישראל לחלק של סוריה – זו “צרפת המזרחית” של האימפריאליסטים הצרפתים. גרמניה מקוה למצוא בחופי א“י וביחוד בחוף החיפאי נקודת משען לשלטונה בים התיכון. רוסיה יש לה בא”י שאיפות וענינים מדיניים דתיים. בקצרה א"י היא תלפיות בשאיפות המדינות של הממלכות האדירות.

מה יהא גורלה המדיני של א"י אחרי המלחמה?

עוד לא הגיע עכשיו הזמן לדון על עתידות א"י מבחינה מדינית כללית. הכל תלוי בתוצאות המלחמה – וברגע הנוכחי אין כל אפשרות לדבר על-דבר הכרעה. המלחמה היא הרת-הפתעות. כשיפוניה הקטנה יצאה להלחם בענק הרוסי, לא פילל אף איש אחד שתבוסתה של ממלכת רוסיה תהא כל כך שלמה – אם רק היה מי שהוא שהאמין למפרע בכלל בנצחון יפוניה. גם במלחמה זו כבר נכזבו הרבה השערות מבוססות פחות או יותר, ונתגלו הרבה הפתעות מפליאות ומדהימות, ולפי שעה ניטשטשו ונתערבו הגבולים הגיאוגרפים, נהרסו המחיצות ובטלו התחומים בין ממלכות – ואין איש יודע מתי ואיך יבוא הקץ לאנדרלומוסיא זו.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.