מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

המנון לטבע

מאת: שושנה שרירא

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

מי אינו זוכר ספרי ילדים בעלי-כריכות מוזהבות ואותיות גדולות וצבעוניות בראש כל פרק, המתחיל במשפט של מרחבי זמנים בלתי מגבלים: “לפני ימים רבים היה היה”…

וכשדפי ספר זה מתחילים לגולל פרשותיהם1 לעין הקורא, דמיון הילדות שלו צף ועולה עד לארמון הקסמים, ארמונו של וולט דיסניי, אמן האגדה, הוא אמן אגדת הטבע הצבעוני ורב הקולות והצלילים. כי פרשת השלגיה ושבעת הגמדים על גבי התמונות הרוטטות מלאת חיים היא, וכל תנועת בובותיה-גבוריה יותר רטיטה מאשר תנועה. הנראית לעינינו סביבנו, ולה – רטט של הדגשת החיים. בשפע צבעי הטבע, למן הרים, אשדות מים בעלי ברק תכול, צוקי אבן שעינם עין קטיפה שחורה, ועצים ירוקים אשר לענפיהם דמות ידים וצפרנים דוקרניות וחדות, כאילו היו מסתרי האגדה חורגים מתוכם, ועד לחיות היער והצפרים המצוירים כמעט בצורה נאמנה. ובכל זאת נושאים בתוכם את התגלמות פרפורי האגדה. הכל יחד הוא מעין המנון לטבע עשיר, לטבע ציורי, שאינו חסר רקע של יופי מציאותי.

התמונות כולן רוחשות בעלי חיים למיניהם וצלילי שירה.

עבודת הגומלין של האדם והטבע נעשית לפתע מובנת וברורה, ובודאי גורמת צהלה רבה, ביחוד לצופים הילדים. כי הללו אמנם רואים כך את האגדה, ואולי גם את החיים המסתוריים הרוחשים ביער האפל המלא פורעניות ונצנוצי הזרחן של אלפי עיני חיות למיניהן.

הספר, בעל הכריכה המוזהבת, ואותיותיו הגדולות והצבעוניות בראש כל פרק, תם ונשלם, וארמון הקסמים נעלם מן האופק. אך הטבע נראה לך באור חדש.

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.


  1. “פרשותוהים”במקור המודפס, צ“ל: פרשותיהם – הערת פב”י.  ↩

שושנה שרירא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיה של שושנה שרירא
רקע
שושנה שרירא

יצירותיה הנקראות ביותר של שושנה שרירא

  1. והיו הנעליים מאושרות (פרוזה)
  2. אהבה וגאוה (פרוזה)
  3. נתן אלתרמן (מאמרים ומסות)
  4. ש"י עגנון (מאמרים ומסות)
  5. אברהם לווינסון (מאמרים ומסות)

לכל יצירות שושנה שרירא בסוגה מאמרים ומסות

לכל יצירות שושנה שרירא

יצירה בהפתעה
רקע

על-יד החלון

מאת יצחק ליבוש פרץ (מחזות)

מרים משקיפה מבעד החלון. מנחם מתגנב אליה מבחוץ.

מנחם ( בלחש ): לבדך את, מרים?

מרים: בוַדאי; אבי בקבר ואמי במאסר.

מנחם: עוד הפעם?…

מרים: תרנגולת גנבה… רעבנו…

מנחם: הלא חפצתי – –

מרים: מידך לא נקח דבר! הלא אמרתי!

(דממה)

מנחם: תני לי לבוא אליך הביתה.

מרים: מה חפצך?

מנחם: לנחמך… אני אשב לרגלך ואנחמך… אדבר אליך דברים טובים, אני ארגיעך…

מרים: שקטה אני… שוב הביתה!

מנחם: אַת שקטה?…

מרים: שוב הביתה, מנחם…

מנחם: למה תגרשיני היום, מרים?

מרים: צר לי מאד, שלא גרשתיך גם תמול וגם שלשום, כי ידעתיך…

מנחם: מרים!

מרים: את אמך ראיתי היום, בחוץ פגשתיה…

מנחם ( בחרדה ): היא יודעת, היא אמרה לך לדבר?

מרים: איננה יודעת, ולא אמרה לי דבר! אבל אשה טובה היא אמך, מנחם! אשה טובה מאד! צר לה מאד, על כי הובאה אמי בית הכלא בגלל תרנגולת קלה! ביחוד צר לה, על כי נהיה הדבר עתה…

מנחם: ומה הוא עתה?

מרים: עתה קודם חתונתך! היא אומרת, כי אין חרוצה כאמי היודעת לקנות עופות וביצים וירקות בזול, ומן המובחר… ובטוב לבה הציעה לפני למלאות את מקום אמי, וכאשר מאנתי, התפלאה, על כי לא אובה להשׂתכר בהיתר

מנחם ( מרכין ראשו ).

מרים: ובכל זאת, כאשר אמרתי, אשה טובה היא אמך, וגם ביקשה אותי לבוא אל סעודת העניים קודם החתונה… אם תבושי, אמרה, אושיבך בחדר מיוחד ולא יתקלסו בך.

מנחם ( מתחנן ): תני לי לבוא מרים! תני לי לבקש ממך סליחה ומחילה בעד אמי… תני לנשק עפר רגלך… להגיד לך, כי…

מרים: אל תגיד מאומה… אפשר, שלא בי האשמה…

מנחם: לא! לא בך האשמה… אמך…

מרים ( במפגיע ): אל תתגולל על אמי!… היא עשׂתה מה שהיה בכוחה לעשׂות… אך הרעב נצחה…. וכאשר הושיבוה בכלא, מצאה בתה העזובה מנחמים…

מנחם: אל תזכירי ראשונות, מרים…

מרים: אם לא תלך, אז תזכירם אתה! וגם אני עוד שוב אשוב אליהן!

מנחם: היה לא תהיה, מרים.

מרים: זה הוא גורלי ורצוני, מנחם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.