שִׁיר עֶרֶשׂ / נפתלי הרץ אימבר
נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה…
תַּחַת עֶרֶשׂ בְּנִי
יַעֲמֹד הַגְּדִי,
הַגְּדִי יִקְנֶה סְחוֹרָה,
וּבְניִ יִלְמַד תּוֹרָה.
נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה…
בִּשְׁקֵדִים וְרִמוֹנִים
יִסְחַר הַגְּדִי,
וּבְסִפְרֵי קַדְמוֹנִים
יַחְקוֹר בְּנִי.
נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה…
שָׁלוֹם יִפְרַח בְּיָמָיו,
עַמּוֹ מִגָּלוּת יִגָּאֵל,
לְצִיּוֹן יָרִים פְּעָמָיו,
בְּרִנָּה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה…
יִבְנֶה כֶּרֶם וָבַיִת,
בְּרִנָּה יִשָּא אֲלֻמּוֹתָיו,
הוֹדוֹ יְהִי כַזַּיִת
שָׁם בְּאֶרֶץ אֲבוֹתָיו.
נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה, נוּמָה…