מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אַל נָא תָשִׁירִי

מאת: אלכסנדר סרגיביץ' פושקין , תרגום: רחל המשוררת (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

אַל נָא תָשִׁירִי לְפָנַי

שִׁירֵי אַרְצֵךְ רַבֵּי עַצֶּבֶת,

כִּי חוֹף רָחוֹק וְהֵד חַיַּי

בָּהֶם לַנֶּפֶש הַכּוֹאֶבֶת.


אֲהָהּ! הַזֶּמֶר הָאַכְזָר

אֶת לְבָבִי כְּחֵץ פּוֹלֵחַ,

הוּא מַזְכִּירֵנִי לַיְלָה, כָּר

וּדְמוּת עַלְמָה לְאוֹר יָרֵחַ.


אוֹתוֹ הַצֶּלֶם הָאָהוּב

אַתְּ מַשְׁכִּיחָה בִּי וּמַסֶּגֶת,

אַךְ קוֹל שִׁירֵך אֶשְׁמַע – וְשׁוּב

אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ מִנֶּגֶד.


אַל נָא תָשִׁירִי לְפָנַי.


אלכסנדר סרגיביץ' פושקין
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אלכסנדר סרגיביץ' פושקין (מחבר)
יצירה בהפתעה
רקע

צִיּוּנִים

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

בשבחה של ארץ-ישראל. – הציוני העליון למד בילדותו – אמנם, ככל הילדים – מפי מורים וספרים, שארץ-הבחירה היא ארץ-צבי. כשגדל והתחיל עוסק בדברים העומדים ברומו של עולם, כיאות לבן המעמד הרם, וכחוט-השערה גם בפוליטיקה ישראלית, כיאות למי שאבות-אבותיו יצאו ירך העברים, שמע, שבאותה ארץ קדושה יש קולוניסטים יהודים בני-גזעו, שצריכים לתמיכה. פעם נסע הציוני העליון לארץ-ישראל ל“נוח”, ושלישו – לכל ציוני עליון יש שליש – כתב לציוני התחתון, שהיות שהציוני העליון נוסע, מן הראוי היה להמציא לו למכוּבּד איזו סכומים בשביל הקולוניסטים, מפני שכך הוא המנהג משנים קדמוניות לחלק כסף בין איכרי ארץ-ישראל. אם קיבל הציוני העליון כספים בשביל איכרינו, שקידמו את פניו, כנהוג, בכל כך התלהבות, ואם חוּלקו ביניהם כספים על ידו, לא נודע (צריך לשאול את הציוני התחתון!), ורק זאת ידוע, שכשבא הציוני העליון לארץ-ישראל נודע לו במשך שבוע וחצי (שלישו היה עסוק כל הזמן בצילום!), שנורא המקום הזה האוכל את יושביו בקדחת שבו, ועמד וטלגרף: “ההגירה לארץ-ישראל מאכל-בוסר הוא ושומר קיבתו ירחק… וד”ל!…. לא להתרחץ בים עד שילמדו לשחות… וד"ל! – – ומלבד זאת ראה ונוכח, שצדקה הגיאוגרפיה: שמי-התכלת בארץ-הצבי הנם יפים.

ובשובו, כשערך לו הציוני התחתון את קבלת הפנים, הודיע בקול רם:

– פלשתינה היא ארץ יפה.

עמד הציוני התחתון על רגליו ושאלהו:

– ואין סכנה… שאחר ההכשרה ואחר ההכנה ואחר ההבראה… אה-אה… יסגרו בעד מהגרינו את שערי הארץ היפה הזאת, אדוננו הגדול?

על זה ענה הגדול ברמיזה רבה:

– ארץ-ישראל נפלאה היא ביפיה!

הוסיף הקטן לשאול:

– ומה דעתו של אדוננו העליון על… על מתנגדינו?

– המ… ילידי ארץ יפה! – היתה התשובה.

– אה-אה ותימצא שם, לדעתו העליונה, מעט קרקע… בשביל סידור עבודות עלֶיה לעניי-ישׂראל? – – –

– עם-ישראל הוא נפלא וארץ-ישראל יפה.

– ולקניה? לקניה פרטית?…

– בכסף רב מאד אפשר יהיה לעשות… ול… קניות קטנות, אבל יפות.

– ולמה יש עוד בלתי-ציונים ביהדות?!

– בלתי-ציונים!… מי שעומד מרחוק אינו ראוי לשם ציוני!

אז נתמלא הציוני התחתון עוז ושאל:

– ו… הגדוד שם… מה תכליתו?

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.