מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אבי הבן

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

עַל-מוּת לַבֵּן

אֲבִי הַבֵּן קְרַב לִסְפֹּד, כִּי אֵל מִמְּךָ רִחַק

אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ אֲשֶׁר אָהַבְתָּ, אֶת יִצְחָק!

אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה שֶׁבֶר, וּמְשׂוּשׂוּ גָלָה,

הָהּ, פֻּקַּדְתִּי פְּרִי בִטְנִי וְעַל-לִבִּי לֹא עָלָה,

כִּי-חָשַׁבְתִּי לְעֵת זִקְנָה הֱיוֹתוֹ לְרֶוַח וְהַצָּלָה!

אַךְ לָרִיק יָגַעְתִּי וְיָלַדְתִּי לַבֶּהָלָה,

כִּי-אֵיךְ יִשְׂמַח לִבִּי – וַיִּגְוַע וַיָּמָת יִצְחָק!

בָּכֹה אֶבְכֶּה בְּכָל-רֶגַע וְאֶשָּׂא נְהִי נִהְיָה,

בְּזָכְרִי זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים מוֹתוֹ בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה –

וְצֵאתוֹ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְנַפְשִׁי עָלָיו הֹמִיָּה,

עַד-שֶׁהֲבֵאתִיו אֶל-בֵּיתִי לַיְלָה וְיוֹמָם בּוֹכִיָה;

כַּמָּה תְלָאוֹת מְצָאוּנִי – וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יִצְחָק!

רֵעִי, הַרְפֵּה מִמֶּנִּי, אִם-תְּנַחֲמֵנִי – תְּנִיעֵנִי,

מַחְמַל נַפְשִׁי אַל-תִּזְכֹּר וּשְׁמוֹ אַל-תַּשְׁמִיעֵנִי,

גַּחַלְתִּי אֲשֶׁר נִשְׁאֲרָה-לִי כִּבָּה זְמָן – וְאִם יְרוֹעֵנִי!

שִׁמֲמוֹת עוֹלָם הֱשִׁמַּנִי וַיִּקַּח מַחְמַד עֵינִי,

כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי – כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק!

מָעוֹן, אֲשֶׁר הַכֹּל בְּיָדוֹ, וְחֶפְצוֹ עֹשֶׂה בְּכָל-יְצוּרָיו,

דַּבֵּר עֲלֵי-לֵב אָב נִכְאָב, יָרֵא שִׁמְךָ מִנְּעֻרָיו,

רוּחַ תַּנְחוּמִים עוֹרֵר עָלָיו, וְיַעֲבֹר בֵּין בְּתָרָיו,

הוֹרֵה חֲמוּדוֹ יִרְאָתְךָ, לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הוֹרָיו,

עוֹדֶנּוּ נַעַר אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק!

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

הקדיש

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

אחר תפילת-הערב נגש אל העמוד איש-שׂיבה וַיאמר בקול רועד קדיש. כל הקהל, אשר לא שת לבו לקדישים הקודמים, פנה פתאום מול כותל המזרח, דממה חרישית השׂתררה בכל בית-המדרש, ולקול העונים “אמן, יהא שמיה רבּא” חרדו אמות הספּים.

התפלאתי על המראה, וָאעמוד משתאה ומשתומם גם אחרי אשר נגמר הקדיש והזקן שב אל העמוד.

– צעיר לימים – אמר אלי, בעברו על פני – משתומם אתה למִשמע אוזניך… זה הוא הקדיש של ר' יצחק!

– סלח נא אדוני, אם אשאלך: מי היה האיש, אשר זכרו בפי כולם לברכה!

– הנני לספר לך, צעיר לימים.

והזקן ישב לימיני.

– זה שלושים שנה – ספר הזקן בקולו הרועד – חי פה אתנו איש נדיב ר' יצחק בר' יוסף, אלוהים יחונן עפרו; הוא היה עשיר גדול, בעל אלפי דינרי זהב, ולו שני בתי חומה, ומסחרו, מסחר היין, היה הולך וגדול עד כי גדל מאד. כל אפרתי פולין (ובנפול העיר ביד קיר"ה אוסטרייך – גם כל שׂרי צבאותיה) סרו תמיד אל בית-המסחר הזה, וכולם פה אחד היללו את טיב היין ואת חכמת אסתר, אשת ר' יצחק, אשר על פיה ישק אז כל המסחר. כי ר' יצחק לא ידע גם טעם היין, מלבד יין קידוש והבדלה, והוא היה יושב כל היום בבית-המדרש ועוסק בתורה. והיה כאשר שאלו את אסתר, מדוע היא עושׂה ואישה אוכל? ענתה היא בגאון: שותפים אנחנו, אני עושׂה מסחר, שממנו פירות בעולם הזה, ואישי עושׂה מסחר שפירותיו לעולם הבא… הוא סמוך על שולחני בעולם הזה, ואני אהיה הדום רגליו בעולם האמת!

אסתר היתה אשה צנועה ובעלת צדקה. כסף רב פיזרה לאביונים; כל יום ערב ראש-חודש וכל ערב יום-טוב היו ידיה מלאות עבודה לחלק נדבות, ובכל ערבי פסחים חילקה את כל בגדיה ובגדי אישה ותַּלבש ערומים לכבוד החג. מלבד זאת מחיר האגוזים, השקדים וחומץ-היין היה קודש לארץ-ישׂראל.

אך ה' מנע מאסתר פרי-בטן, ויהיו שניהם, ר' יצחק ואשתו, ערירים.

אז לא היו חסידים ואנשי מעשׂה לפקוד עקרות (שׂחוק לעג נראה על שׂפתי הזקן), חזון הקמיעות ושמן-המשחה לא נפרץ עוד, ור' יצחק אסר על אשתו לדרוש בבנות-קדר ורועי-הצאן, אשר התהוללו אז בסביבות עירם, ורק הרופאים ראו אז שׂכר טוב בעמלם; אמנם, בכל חפצם לרפא את אסתר לא עלתה בידם.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.