מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַצְּפַרְדֵּעִים הַמְּבַקְּשׁוֹת לָהֶן מֶלֶךְ

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

לִקְהַל הַצְּפַרְדֵּעִים לְפֶתַע לֹא נָעַם

שִׁלְטוֹן-הָעָם:

שִׁטָּה נוֹשֶׁנֶת זוֹ – אָבַד עָלֶיהָ כֶּלַח,

וְאֵין זֶה לִכְבוֹדָן – לִחְיוֹת לְלֹא שֵׁרוּת;

קִצּוּר-הַמַּעֲשֶׂה: בִּמְקוֹם מִשְׁטַר-חֵרוּת,

בִּקְשׁוּ הַצְּפַרְדֵּעִים מִן הַשָּׁמַיִם מֶלֶךְ.

לֹא מֵחוֹבַת אֵלִים

לִשְׁמוֹעַ הֲבָלִים.

אַךְ, לֹא אֵדַע, מֵאֵיזֶה טַעַם –

חֶפְצָן נִתַּן לַהֶן הַפַּעַם.


לְפֶתַע – מְהוּמָה! עָף מֶלֶךְ מִמָּרוֹם,

וּבְרַעַשׁ שֶׁכָּזֶה הִרְבִּיץ עַצְמוֹ לְמַטָּה,

שֶׁכָּל הַמַּמְלָכָה – צְמַרְמֹרֶת אֲחָזַתָּה.

הַצְּפַרְדֵּעִים בְּכָל מָקוֹם

בָּרְחוּ בְּפַחַד הַמִּקְלָטָה

וְהִתְלַחֲשׁוּ בְּמַחֲבוֹא

עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְטִיבוֹ.


וּבֶאֱמֶת זָכוּ. הַמֶּלֶךְ – אֵין דּוֹמֶה לוֹ:

לֹא רֵיק וְלֹא פּוֹחֵז, לֹא לֵץ, לֹא הַרְפַּתְקָן,

אֶלָּא מָתוּן, חָשׁוּב, שַׁתְקָן;

לוֹ גּוּף-עֲנָק – הַפְלֵא ופֶלֶא –

וְעוֹד מִדוֹת טוֹבוֹת בְּלִי קֵץ:

זֶה בְּקִצּוּר, הָיָה בּוּל-עֵץ.


עֲדַת הַצְּפַרְדֵּעִים, נִפְעֶמֶת וְנִרְעֶשֶׁת,

אֶל הוֹד רוֹמְמוּתוֹ אַף לֹא תָּעֵז לָגֶשֶׁת.

בְּרֶטֶט, בַּחֲשַׁאי, תָּעִיף מַבָּט פּוֹזֵל

כָּל עַיִן לְעֶבְרוֹ מִבֵּין קְנֵי-סוּף וָאָחוּ.

אוּלָם אֵין פֶּלֶא בְּתֵבֵל

שֶׁיַּעֲמוֹד בִּפְנֵי הֶרְגֵּל –

וְגַם הַצְּפַרְדֵּעִים שָׁקְטוּ סוֹף-סוֹף וְנָחוּ

מִפַּחַד-שָׁוְא וּבֶהָלָה.

אָמְנָם קָרְבוּ תְחִלָה

לַמֶּלֶךְ בִּזְחִילָה

וְאַרְצָה לְפָנָיו הִשְׁתַּחֲווּ אַפַּיִם;

אַךְ בְּעוֹד יוֹם אָמְרוּ: “נִגַּשׂ אֶל רוּם הוֹדוֹ”;

אַחַר – לָבְשׁוּ עַזּוּת: “נֵשֵׁב-נָא לְצִדּוֹ”:

וְסוֹף-דָּבָר? מִקֵּץ יוֹמַיִם

פָּנוּ לַמֶּלֶךְ אֲחוֹרַיִם.

הַכֹּל סוֹבֵל דוּמָם הַמֶּלֶךְ בְּחַסְדּוֹ:

כָּל הַמֵּגִיס בּוֹ לֵב – בּוֹעֵט בּוֹ בְּרַגְלַיִם.


קָץ לֵב הַצְּפַרְדֵּעִים בַּמֶּלֶךְ הַבַּטְלָן.

וְשׁוּב בִּקְּשׁוּ מֵעָל לָתֵת לְמַמְלַכְתָּן

שַׁלִּיט בֶּן-חַיִל לְתִפְאָרֶת.

הַפַּעַם מֶלֶךְ חַי – עָגוּר לָהֵן נִתַּן,

וְהוּא הִתְחִיל לִמְלוֹךְ אַחֶרֶת.


עָגוּר הַמֶּלֶךְ – לֹא בּוּל-עֵץ:

עִמּוֹ אָסוּר לְהִתְלוֹצֵץ.

רַחֵם בַּדִּין אֵינוֹ יוֹדֵעַ:

אֶת הָאָשֵׁם פָּשׁוּט – בּוֹלֵעַ.

וּמִלְּפָנָיו – יִשְׁמוֹר הַשֵּׁם! –

כָּל הַנִּשְׁפָּט יוֹצֵא אָשֵׁם.


שַׁחְרִית, עַרְבִית וְצָהֳרָיִם

יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ בַּמִּשְׁפָּט.

עֹם כָּל מִשְׁפָּט לְפִיו יֵשׁ פַּת –

וְהוּא אֵינוֹ מַשְׁאִיר שִׂירַיִם.

עַל עַם שׁוֹכְנֵי-בִּצוֹת בָּאִים יָמִים רָעִים:

פּוֹחֵת מִיּוֹם לְיוֹם מִסְפַּר הַצְּפַרְדֵּעִים.

מִדֵּי יִפְגּוֹשׁ מַלְכָּן בַּדֶּרֶךְ בִּצְפַרְדֵּעַ,

מִיָּד יִשְׁאַל אוֹתָהּ לִשְׂמָהּ –

וּכְבָר קוֹרֵא הוּא כְּתָב-אַשְׁמָה,

מוֹצִיא פְּסַק-דִּין – וְחִישׁ בּוֹלֵעַ.


וְשׁוּב הָעָם הַמִּתְמַרְמֵר

זָעַק, בִּקֵּשׁ עֶזְרָה מִמַּעַל:

"סוֹף לַבְּלִיעָה וְלַבְּלִיַּעַל!

יֻחְלַף הַמֶּלֶךְ בְּאַחֵר!

נִלְאֵינוּ כְּבָר נְשׂוֹא: אֵין לְהוֹצִיא לָאוֹר עוֹד

אֲפִילו קְצֵה-הָאַף מִפְּנֵי אוֹתוֹ אָרוּר;

אַף לְהַשְׁמִיעַ קוֹל-קִרְקוּר

נָגוּר מִפַּחַד הֶעָגוּר.

הוּא רַק אֲפִילו מִבַּצֹּרֶת".


– “הוֹי, עַם אֱוִיל וּכְפוּי-טוֹבָה!”

עָנְתָה בַּת-קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם:

"הֵן, תַּחַת שֶׁבֶת בְּשַׁלְוָה,

כְּבָר הִטְרַחְתּוּנוּ פַּעֲמַיִם:

הַמֶּלֶךְ הָרִאשׁוֹן – נִפְסַל, כִּי הוּא שָׁקֵט,

הַמֶּלֶךְ הַשֵּׁנִי פָּסוּל כִּי הוּא פָּרוּעַ;

וּבְכֵן הַחְזֵקְנָה בּוֹ כָּעֵת

לְבַל יָבוֹא תָּחְתָּיו גָּרוּעַ".

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

מול אהל תימורה

מאת בנימין נחום סילקינר / אהרן דוד מרקסון (פרוזה)

פּרק א: בא והלך

במעגל נשיו הנחמדות, שישבו לארץ ונשאו אליו את עיניהן המלאות געגועים, מסביב למדורה הבוערת, סבב חתיה והלך עם אשתו החדשה אַילה בחירת לבבו, ידו בתוך ידה, וחגג את חג אהבתו אליה. שמונה פּעמים סב חתיה את המדורה עם ילדת-היופי בליל שמחת לבו. שורר לכל נשיו את התלאות הגדולות אשר סבבוהו עד שהצליח לקנות את לב אַילה היפה בנשים.

כלה חתיה לשורר וישב על מרבד-הכלולות הרענן, ואילה נשענה על ידו. קמה הבכירה בנשיו, פּתחה את פּיה בזהירות, ודברה את דבריה ברעד: "שמחתי כי ניתנה לך תאות נפשך, ואת אהבת העלמה אַילה, היפה בבנות, רכשת; אולם אל נא, חתיה, תתהלל בזה הנצחון נחלת: בלילה הזה, כשישבת בסירתך הקטנה עם בחירת לבבך אַילה וחתרת בכחך הגדול להגיע אל היבשה, התפּרצו חזיזים וברקים ובקעו את לב העננים, את פּני כל תבל ומלואה האירו, וילד לי הראו בעד הערפל המואָר, ילד כמוהו לא היה עדיין בינינו, ולרגליו האירו שמי השמים את הדברים האלה: “ילד יולד לאַילה, בן ניתן לחתיה!” ואחרי כן הרעימו הרעמים בזוועה ובשרו את הבשורה קול אחד: אשרי הבקעה אם יבא, אויה לבקעה אם יובא! ושנית התפּשטה החשכה ומשלה בחלל העולם הנדהם.

נופף חתיה את ידו וצוה עליה לשבת. ענה חתיה ואמר: "יונתי, אל נא תראי לי, קרדום-אבן לטוש לי, וחרב-צור נכונה לי, להרוג בן לא רצוי לי. נשאו כל הנשים את קולן וקראו בחרדה: ואַילה אם תצעק נוראות? שם חתיה את ידו על לחיה של בחירת-לבבו אַילה שהתכסתה כולה אדמימות, ענה חתיה ואמר בנחת: אם תצעק, אזי את הפתיה בשבטים איסר. חבקה אַילה את צוארו באהבה ועל דבריו הוסיפה: “רצונך כהררי סלע, כעצי היער העתיק”.

באמת ובלב תמים דברה אַילה את הדברים האלה. כי לבה היה שלו אז ומלא אהבה עזה כמות לבעלה חתיה. אך כאשר רבו הימים והיא הרגישה כי קרבו ימיה ללדת ורגשות אהבה חדשים, כמוהם לא ידעה מלפנים, מלאו את כל חדרי לבה, כסתה עצבת את פּניה ולחייה הלבינו וחוורו, חדלה הזמרה משפתיה ובחדרה לבדה ישבה. הביטו אחריה יתר הנשים בחשד ובלחש נדברו אל חתיה. עזב חתיה את כולן ובלה גם ימים גם לילות בחדר אילה, ואצלו החרב השנונה והקרדום הלטוש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.