[בני לו תחזה אתי בקברי] / משה אבן עזרא
בְּנִי! לוּ תֶחֱזֶה אוֹתִי בְקִבְרִי, / אֲסִיר כֶּלֶא וּבַשַּׁחַת מְגוּרִי,
בְּבוֹר נֶחְבָּא, וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, / כְּמוֹ טֶרֶף בְּצִפָּרְנֵי עֲפָרִי,
וְהוֹד פָּנַי אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לְמַשְׁחִית, / וְרִמָּה כַמְּעִיל מֵעַל בְּשָׂרִי –
אֲזַי לֹא תִהְיֶה מַכִּיר דְּמוּתִי, / לְמַעַן חָשְׁכוּ פָנַי וְעוֹרִי.
וְאֵיךְ מוּזָר נְתָנוּנִי קְרוֹבַי / וְאוֹתִי חָשְׁבוּ אַחַי כְנָכְרִי?
וְכָהֶם זָנְחוּ אוֹתִי יְלָדַי – / וְכֵן זַדְתִּי וְשָׁכַחְתִּי לְהוֹרִי!
מְעַט מִזְעָר יְהִי שִׁכְנָם בְּתֵבֵל / וּמִקְרֵיהֶם יְהִי מָחָר כְּמִקְרִי:
הֲכִי יֹאכְלֵם בְּכוֹר מָוֶת, וְזִכְרָם / יְהִי נִשְׁכָּח עֲלֵי תֵבֵל כְּזִכְרִי.
אֱמֶת, מִקְרֵה אֱנוֹשׁ יוֹלִיד אֲלָפִים / כְּמִקְרֵה אִישׁ אֲשֶׁר יֵלֵךְ עֲרִירִי!