מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הדינר

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

הַדִּינָר / איוואן קרילוב, תרגם חנניה רייכמן

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

הֲמוֹעִילָה הַהַשְׂכָּלָה?

וַדַּאי, וַדַּאי הִיא מוֹעִילָה;

אַךְ אָנוּ מְכַנִּים בַּשֵּׁם הַזֶּה לֹא פַּעַם

תַּעְתּוּעֵי מוֹתְרוֹת-הָרִיק

וְאַף פִּתּוּי-שְׁחִיתוּת מַבְרִיק.

אָכֵן אֶת הַדְּבָרִים צָרִיךְ לִבְחוֹן בְּטַעַם:

בַּהֲסִירְכֶם מִבְּנֵי-אָדָם

קְלִפַּת רִפְשָׁם וְגַסּוּתָם,

אַל תַּעַקְרוּ-נָא עִם הָרֶפֶשׁ,

גַּם אֶת הַטּוֹב אֲשֶׁר בַּנֶּפֶשׁ.

אַל לְהַחְלִיף בִרְכַּת פַּשְׁטוּת

בִּכְחָל וּשְׁרָק, בָּרָק שֶׁל שְׁטוּת.

כִּי נוֹי חִיצוֹן – עָפָר וָאֵפֶר.

אֶפְשָׁר עַל הַנּוֹשֵׂא לִכְתּוֹב אֲפִילו סֵפֶר.

אַךְ לִי יֵשׁ דֶּרֶךְ מִשֶּׁלִי:

עַל כֵּן אַקְדִּישׁ לוֹ מְשָׁלִי.

כַּפְרִי תָמִים (אֲשֶׁר כָּמוֹהוּ

בְּעוֹלָמֵנוּ עֵרֶב-רַב)

מָצָא בַּבֹּץ דִּינָר-זָהָב.

מֵרֶפֶּשׁ וְאָבָק קִפַּח אֶת תִּפְאַרְתּוֹ הוּא,

אַךְ לַחַלְפָן הֵן לֹא אִכְפַּת:

הוּא בַּעֲדוֹ נוֹתֵן כַּדָּת

פְּרוּטוֹת-נְחשֶׁת מְלוֹא-הַחֹפֶן.

– “לֹא, לֹא, בְּשׁוּם פָּנִים וְאֹפֶן!”

חָשַׁב הָאִישׁ: "כָּל-כָּךְ מְעָט?

חַכֵּה! תִּתֵּן לִי גַם כִּפְלַיִם!

יֵשׁ לִי תְּרוּפָה יָפָה כָּל-כָּךְ

לְמַטְבְּעִי הַמְלֻכְלָךְ,

שֶׁיַּחְטְפוּהוּ מִיָדַיִם!"

לָקַח לוֹ גִיר, חָצָץ וָחוֹל,

אַף לְבֵנָה גְּדוֹלָה בִּקֵּעַ –

וּבְלִי דִּחוּי הִתְחִיל לִפְעוֹל:

מֵרַט, מֵרַק אֶת הַמַּטְבֵּעַ,

וְצִחְצְחוֹ מֵעֲבָרָיו

וְשִׁפְשְׁפוֹ בְּכֹחַ רָב…

אָכֵן, טָרַח בּוֹ טֹרַח-פֶּרֶךְ.

וְהַדִּינָר

אָמְנָם זָהַר

כְּזֹהַר-אֵשׁ – כַּפְתּוֹר וָפֶרַח!

אַךְ הַמִּשְׁקָל

פָּחַת וָקַל –

וְהַדִּינָר נִהְיָה דַל-עֵרֶךְ.

© כל הזכויות על התרגום שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

אין מערבין שאלה בשאלה

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

היו ימים ששאלת התיקונים היתה מקור כל מחשבותי, כידוע בלי ספק לקוראים רבים. במשך עשר שנים אחרי כן, מסבה התלויה בי, היתה בעיני השאלה הזאת לשאלה שאין לה כל מובן, כידוע גם כן לקוראים רבים. במשך השנה האחרונה, מסיבה שאינה תלויה בי, אך בצרותינו בימים האלה, חזרה השאלה הזאת להיות שאלה נכבדה בעיני, כאשר יודע גם-כן בקרוב לקוראים רבים. בתחלה היתה דאגת הדת בלבבי ודרשתי תיקונים לתמכה ולסעדה, אחרי-כן חדלתי לדאוג בעד הדת והשכחתי שאלה זו מלבי, ועתה הנני רואה נחיצות פתרון השאלה הזו לטובת אחדות הלאום, אחרי שהנאורים לא יוכלו לשאת עול אחד עם היראים והחרדים, והעדר שמירת הדת אצל הנאורים גורם תקלה לאחדותנו הנחוצה לנו מאד-מאד. זהו הטעם של שנוי דעתי בענין זה. אך עם כל חשיבות השאלה הזו לא אערב את לבי לקבוע את פתרונה כתנאי מוכרח בשאלת ישוב ארץ-ישראל, שהיא, במלות אחרות, שאלה: אם יהיה ישראל לעם חי או לא? – שאלה שלפניה כל השאלות האחרות כאין הן. גם במכתבי בה“פאלקס-בלאַט” לא נגעתי בשאלת התיקונים, רק הבאתי פסקי השלחן-ערוך בנוגע לתרומות ומעשרות, שהם דברים מקובלים לכל ישראל, ולחנם שאל בעל-המאמר הנ“ל ב”המליץ“, לאמר: “אבל האם יפסקו הרבנים הלכה כרב לל”ב?” בעוד שפסקי הש“ע ההם ידועים להרבנים בלעדי, ולא לי ישמעו הרבנים בקיימם את דיני הש”ע ההם בתרומות ומעשרות, וממילא מובן גם כן, כי לא יעברו הרבנים על דיני הש"ע ההם רק בשביל שאני הבאתי אותם.

הס כל מריבה של כתות מפני תשועת ישראל! הגוי כלו יקר בעיני כלנו מחומרות יתירות של הפוסקים ומחיי החופש בשמירת הדת יחדו. אין בענין זה לא מתנגדים ולא חסידים, לא ישנים ולא חדשים, לא חרדים ולא אפקורסים, אבל בני אברהם יצחק ויעקב! כל מי שהוא מבני ישראל ולא נסוג אחור מעמו הרי הוא ישראל גמור כאחד מיחידי-סגולה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.