מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

עַל חָרְבוֹת בֵּיִת-שָׁן

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

ויבאו פלשתים… וימצאו את שאול… ויכרתו את ראשו… ואת גויתו תקעו בחומת בית-שן (שמואל א', ל"א)


כִּי יִכְבּוּ עַל חֶרְמוֹן הָהָר

נְגֹהוֹת בֵּין-הָעַרְבָּיִם,

כְּתֹם רֹן הַזָּמִיר הַשָּׁר,

וּכְהִדֹּם מַבּוּעַ הַמָּיִם;


עֵת דּוּמָם יָנוּחַ הַגָּן,

יִכָּנֵף זֵפִיר בֵּין הֶעָלִים, –

עַל עִיֵּי מַשּׁוּאוֹת בֵּית-שָׁן

יִנָּטוּ מִסָּבִיב הַצְּלָלִים.


דּוּמִיַּת הַקֶּבֶר בַּכֹּל,

עֲטַלֵּף יְרַפְרֵף לוֹ חֶרֶשׁ…

צֵל מֶלֶךְ בְּצַעֲדֵי אֵין-קוֹל

שָׁם יִתְעֶה, בֵּין סֶלַע וָטֶרֶשׁ…


וּלְאִטּוֹ הוּא עוֹלֶה בַתֵּל

בִּדְמִי לֵיל עֲרִירִי-הָעָיִן,

חֲגוּר כְּלֵי-מִלְחַמְתּוֹ הַצֵּל,

בִּנְדָנוֹ הַשֶּׁלַח רַק אָיִן.


וּכְבָר רַד גַּם כּוֹכַב-הַצִּיר,

כַּסַּפִּיר שְׂפַת יָם-הַמֶּלַח,

בַּפָּז שָׁם יִתְנוֹסֵס הַשְּׂנִיר –

וְהוּא טֶרֶם מָצָא הַשֶּׁלַח.


גַּם אַפְסֵי פְאַת קֶדֶם בָּאוֹר,

יָנוּסוּ צְלָלִים וַעֲנָנִים, –

אָז יִרְגַּז צֵל שׁוֹכְנִי הַבּוֹר,

אַף יֶחְוְרוּ רָשְׁמֵי הַפָּנִים.

וִינוֹפֵף הַיָּד, יַחֲרֹק שֵׁן,

מֵעֵינָיו נִשְׁקֶפֶת הָאֵימָה:

“אִנָּקְמָה!”… בְּהָדָר וְחֵן

יוֹפִיעוּ גַבְנוּנִים וּשְׁדֵמָה…


בַּלֵּיל בַּלֵּיל אָנָה וְאָן

יִתְהַלֵּךְ צֵל שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ

בֵּין עִיֵּי מַשּׂוּאוֹת בֵּית-שָׁן,

וְעֵינָיו מְבַקְּשׁוֹת הַשֶּׁלַח.


כִּי יָבוֹא יַגִּיעַ הָאוֹת,

וִישֵׁנֵי הַקֶּבֶר יָקִיצוּ,

אָז יִמְצָא הַחֶרֶב הַזֹּאת,

אֵשׁ נִקְמַת-עַד עֵינָיו יָפִיצוּ.


“הוֹי, חֵילִי!” – “הִנֵּנוּ!” – "הַכֹּל

לְחֶרֶב נוֹקֶמֶת לְטֶּרֶף!! "

וְאֵל אֵלִים אָז יַרְעֵם בְּקוֹל

וְיִקְרָא לִמְשִׁיחוֹ אָז: הֶרֶף!


שָׁמַיִם וָאָרֶץ וּתְהוֹם!

כֹּה אָמַר אֱלֹהִים גַּם יָקֵם:

סָלַחְתִּי לְכָל שׁוֹפְכֵי הַדָּם!

סָלַחְתִּי, כִּי בְחֶסֶד אִנָּקֵם!


אודיסה, 1898

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

ספר הבדיחה והחידוד: מומרים ומוסרים

מאת אלתר דרויאנוב (פרוזה)

1385 נציב רשע היה לה למוסקבה – סרגי אלכסנדרוביץ דוֹדוֹ של הקיסר. הרבה גזירות גזר על היהודים והרבה קיצץ בזכוּתם לדוּר במוסקבה עיר-הקודש. מהם התחכמו ומצאו תחבולות שונות, שלא תשיגם ידו של אותו רשע, מהם לא עמדו בניסיון וקיבלו עלהם נצרוּת, ונפטרו בבת-אחת מכל עוּנוֹתם, ומהם – והם הרוב- גלוּ.

פעם אחת ישבו יהודים מוסקבאים בחבורה וסיפרו זה עם זה על צרת-הישיבה בעיר שלטונו של סרגי הרשע. פתח אחד ואמר: הרבה עמלתי והרבה יסורים שבעתי, אבל סוף-סוף כּבר יש לי, ברוך-השם, זכות ישיבה כאן.

אמרו לו חבריו:

זכותך מה היא?

החזיר הנשאל:

מיום אתמול ואילך מוכתב אני לסוחר ממדריגה ראשונה. 1

נענה שני ואמר:

ברוך השם, אף אני כבר יש לי זכות-ישיבה.

אמרו לו:

זכותך שלך מה היא?

החזיר הלה:

אני מוכתב לדוקטור.

קם שלישי ואמר:

זכיותיכם שלכם קליפת-השום לגבי זכותי שלי.

שאלה כל החבורה פה אחד:

אתה מה זכותך?

הוציא הוא מכיסו צלב קטן, הניח לפניהם ואמר:

הרי!… אני מוכתב לישו המשיח…

1386 ימים רבים נאבק יהודי מוסקבאי עם המשטרה: עיתים ניצח מתן בסתר, עיתים הצליחה הערמה. לסוף כּלו כל הקיצים. בשכונתו נתמנה קצין-שוטרים חדש רשע-מרושע: לא ידע רחם וארב לכל אדם מישראל. לא עמד היהודי בנסיון ועשה מעשה: הלך לכומר – ושב לביתו “גוי”.

ויהי בחצות הלילה והמשטרה באה. לא קם ולא זע המומר החדש והעמיד פנים כאילו הוא ישׁן. ניגש קצין-השוטרים למיטתו, הסתכל בו יפה-יפה, הכירוֹ וקרא:

אהא, ז’יד! באת בכפי. עכשיו לא תימלט עוד…

פּיהק המוּמר החדש לכל רוחב פיו, התמתח לכל אורך המיטה, פישפש ומצא צלבוֹ מתחת לכר, הגיעוֹ עד לחוטמו של הקצין הרשע, נענה ואמר:

והלה מי הוא בעיניך – כּלב?…

1387 כמה זמן ישב יהודי במוסקבה שלא ברשות והתפרנס בקושי. אף קפץ עליו רוגזה של המשטרה. ולילה-לילה הוצרך לבקש לו מקום-לינה חדש. וכשבאו לו מים עד נפש, הלך אל הכומר וטבל.

עברו שבועות וירחים. מצד המשטרה מנוחה ושׁלווה, אבל פרנסה אין. לימים פגש אותו יהודי מכּרוֹ ושאל:

מה כוחו וגבורתו של אלהיך החדש?

החזיר לו המומר:


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.