מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

העולם בזכותו של מי קיים?

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל נִצָּנִים

בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים,

בִּיעָרוֹת וְעַל שְׂפַת אֲגָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל פַּרְפָּרִים

בַּשָּׂדוֹת וּבַכָּרִים

בָּאָבִיב וּבְקַיִץ חָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל וְלָדוֹת:

דָּג, צְפַרְדֵּעַ וּלְטָאוֹת

בִּבְרֵכוֹת וּבְמֵי הַיָּם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל אֶפְרוֹחִים

בַּקִּנִּים בֵּין הַחוֹחִים,

בַּגַּגּוֹת וְעַל כָּל עֵץ רָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

בַּבָּתִּים וּבַסֻּכּוֹת,

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הֵם שָׁם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל קְטַנְטַנִּים,

בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל הַזְּמַנִּים, –

וּבִזְכוּת קְטַנֵּי עוֹלָם

הָעוֹלָם קַיָּם!

14.3.40

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

על ש' בן-ציון

מאת חיים נחמן ביאליק (מאמרים ומסות)

(על קברו, אייר תרצ"ב)

“אחד מבני חבורה שמת ידאגו בני החבורה כולה” – ואם יש חבורה של שנים, אני והוא היינו חבורה כזאת, בתוך חבורה יותר גדולה באודיסה. נזכרים לי ברגע הזה ימי התודעותי הראשונה אליו, כשנקראתי לבוא מעיר רחוקה לנהל את בית הספר העממי, “החדר המתוקן”, שהוא נהל אותו עד בואי ואני הייתי בו במדה ידועה ממלא מקומו. הוא נשאר מורה בבית הספר ואני באופן רשמי המנהל. אז חלה רעותנו הראשונה. הוא קבלני כחבר טוב, האריחני בביתו. הייתי סמוך על שולחנו זמן רב ויחד עבדנו בתוך בית-הספר עבודת אחים. אני צריך לציין את המומנט הזה, כיון שחשבו את בן-ציון כאן, בא"י, למר נפש, המקנא לכבודו וחרד עליו. והנה אז, כשהיתה לו סבה לקנא לכבודו – איני זוכר מומנט אחד של צרות עין, ואני הלא באתי לשבת במקומו. שם היינו נתונים באוירה של עין טובה ורוח טובה. איש לא קנא באחיו ולא נכוה מחופתו של חברו, אלא שמח להצלחתו הרוחנית והחומרית. החבורה של אודיסה היא שאיחדה אותנו והשכינה את השכינה בתוכנו. במקום שיש רוח טובה, שם השכינה שרויה.

היינו אז צעירים, במלוא כוחנו, בני גיל אחד כמעט, הוא בן כ“ט ואני בן כ”ז, מורים בבית הספר מטפוס חדש, “החדר-המתוקן”. זה היה הגרעין הראשון של טיפוס בית-ספר לאומי. מצאנו בפנת החנוך המודרני שדה שמם, חורבן. החדר הישן נתנוון ונסתרס. בית-הספר הממשלתי היהודי היה ריק מכל תוכן. צריך היה ליצור צבת ראשונה, כמעט יש מעין. צריך היה לקחת את כל הטוב, הפרינציפים והיסודות מהחינוך הישן ולחדשם ולצרפם ולמזגם עם החנוך החדש. לא מצאנו לפנינו כלום, לא מכשירים, לא מורים מוכנים מצד הידיעות וההכשרה הפדגוגית. לא מצאנו כל ספרות. באתי בכונה תחילה בדברים עם חברי הגדולים והזקנים ממני באודיסה בדבר יצירת קורס עברי-חנוכי-ספרותי מתוקן, כדי למלא את בית-הספר תוכן עברי. היינו צריכים להכשיר את הספרות הלאומית הישנה, שעליה נתחנכה האומה בכל הדורות, ולתת לה צורה חיצונית, מודרנית.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.