מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

העולם בזכותו של מי קיים?

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל נִצָּנִים

בַּשָּׂדוֹת וּבַגַּנִּים,

בִּיעָרוֹת וְעַל שְׂפַת אֲגָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל פַּרְפָּרִים

בַּשָּׂדוֹת וּבַכָּרִים

בָּאָבִיב וּבְקַיִץ חָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל וְלָדוֹת:

דָּג, צְפַרְדֵּעַ וּלְטָאוֹת

בִּבְרֵכוֹת וּבְמֵי הַיָּם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל אֶפְרוֹחִים

בַּקִּנִּים בֵּין הַחוֹחִים,

בַּגַּגּוֹת וְעַל כָּל עֵץ רָם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל תִּינוֹקוֹת

בַּבָּתִּים וּבַסֻּכּוֹת,

בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הֵם שָׁם, –

בִּזְכוּתָם קַיָּם!

"הָעוֹלָם

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל מִי קַיָּם?"

– בִּזְכוּתָם שֶׁל קְטַנְטַנִּים,

בְּכָל מָקוֹם, בְּכָל הַזְּמַנִּים, –

וּבִזְכוּת קְטַנֵּי עוֹלָם

הָעוֹלָם קַיָּם!

14.3.40

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

למנין שאנו מונים

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

ב“המליץ” נו' 122 העיר ה' ראטנער על מאמרי בדבר החשבון למנין החורבן ואמר, שבארץ-ישראל מנו זמן רב עפ“י החשבון ההוא, על פי ההוכחות שהביא שם. על זה אשיב: א) לא נעלמו ממני דברי ר' יוסי בסדר עולם פ' ל”ו, שהובאו בשינוי לשון במס' ע“ז ט‘, וכן לא נעלמו ממני שאר המקומות בזה, שהובאו בס’ מאור עינים פרק כ”ה. אבל עד עתה נעלם ממני שמנו באמת לחורבן הבית, ועוד לא נודע לי שיאמרו שדבר פלוני היה כך וכך שנים אחרי החורבן, שמזה נראה שדעת ר' יוסי לא נתקבלה. מצאנו אך שאמרו כי חורבן ביתר היה כך וכך אחרי החורבן, אבל מזה אין ראיה, כי בזה היתה הכונה לחשוב את הזמן מחורבן אחד לחורבן שני, וכיוצא בזה חשב בסדר עולם שם: מפולמוס של אסוירוס עד פולמוס של אספסינוס, מפולמוס של אספסינוס עד פולמוס של טיטוס ומפולמוס של טיטוס עד מלחמות בן-כוזיבא. רק בעל סדר עולם זוטא (שהיה כנראה בבבל) חשב לפעמים לחורבן הבית, אך הוא מונה גם כן ליצירה; ב) אם גם היו מונים בימי ר' יוסי ואחריו לחורבן, לא היתה זאת שטות מצדם, כי הם לא היה להם ספק בשנת החורבן, אבל אנו שיש לנו ספק בדבר ואין אנו יודעים בברור אם היה החורבן בשנת תתכ“ח או בשנת תת”ל, הרי שטות גדולה מצדנו לתלות תניא בדלא תניא להביא במבוכה את עצמנו. אם נראה, למשל, איזה ספר שנדפס בשנת רנ“ג ליצירה, אז, אם גם יודעים אנו היטב כי חשבון היצירה בעצמו אינו מדוקדק, בכל זאת לא יעלה על לבנו שום ספק על שנת הדפסת הס' ההוא, ונדע ברור כי נדפס ארבע מאות שנה לפני השנה שאנו עומדים בה עתה; אבל אם נקרא מכתב שנכתב בשנת תתי”ח לחורבן אין אנו יודעים אם מחברו חשב את שנת החורבן בשנת תתכ“ח או תת”ל, ועל כן – אם המכתב נכתב בשנת תרמ“ו, או בשנת תרמ”ז (כדעת גראטץ, ולחשוב את שנת החדשים מתשעה-באב עד ראש-השנה לשנה שלמה), והרי זה דומה לאיש העומד ברוסיא, במקום שנוהגים בו לחשוב לפי מנין היוליאני, ויכתוב מכתבו לפי חשבון הגריגאריאני, מבלי שיודיע כי הוא חושב למנין החדש.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.