מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַשּׁוֹשַׁנָּה וְצִפּוֹר קָיִץ

מאת: יהודה ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

מֵחֹם קַרְנֵי שֶׁמֶשׁ מַלְכַּת רָקִיעַ

נִבְקְעָה כּוֹס שׁוֹשָׁן, הִתְפַּתַּח גָּבִיעַ,

וַתֵּצֵא שׁוֹשָׁנָּה רַכָּה וִיפַת תֹּאַר

כִּיפִי יַעְלַת חֵן בִּצְפִירַת הַנֹּעַר,

כִּיקַר אֹדֶם שַׁחַר בָּאָבִיב לָטֹהַר.

וַיְהִי כִּי נִפְקְחוּ עַפְעַפֵּי עֵינֶיהָ

וַתֵּרֶא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ אֶל נֹכַח פָּנֶיהָ –

הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל לַפִּיד אֱלוֹהַּ,

הוּא הַנִּצָב עַל כָּל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם,

וַתֵּדַע כִּי מִיָּדוֹ לָהּ קַרְנַיִם,

כִּי הוּא הוּא הַמַּשְׁפִּיעַ מִגָּבוֹהַּ

עָלֶיהָ כָּל חֵן, כָּל עֶדְנָה וָנָחַת,

וּבְלֵב נֵחָם וּבְנֶפֶשׁ מִתְלַקַּחַת

אֶת שׂפְתוֹתיהָ הַחֲמֻדוֹת הֵנִיעָה

וּלְאִישׁ חַסְדָּהּ תּוֹדַת לִבָּהּ הִבִּיעָה.

וַתַּעֲבֹר צִפּוֹר-קַיִץ עַל פָּנֶיהָ

וַתֵּרֶא אֶת הַשּׁוֹשַנָּה מִתְפַּלֶּלֶת,

וַתִּצְחַק לָהּ וַתִּקְרָא אֵלֶיהָ:

"הוֹי שׁוֹשַׁנָּה טוֹבַת-חֵן אַךְ אִוֶּלֶת!

עַל מִי תַבִּיעִי רוּחֵךְ, לִבֵּך נָא שִׁיתִי

עַל מִי תָּשִׂיחִי וּדְבָרֵךְ תַּשְׁחִיתִי,

הֲיִשְׁמַע שֶׁמֶשׁ שִׂיחֵךְ מִגָּבוֹהַּ?

הַהוּא יִשַּׁח יִשְׁפַּל מִמְּרוֹמֵי שֶׁבֶת

לָתֵת כַּיּוֹם הַזֶה אֹזֶן קַשֶּׁבֶת

קוֹל פֶּרַח אֻמְלָל מֵאֶרֶץ לִשְׁמוֹעַ?"

וּמַה-לִּי וָלוֹ? – הִיא לַעֲנוֹת מִהֵרָה –

יִשְׁמַע אוֹ יֶחְדַּל, אֲנִי לֹא אַחֲרִישָׁה;

ירְצֶה אוֹ יִמְאַס, תּוֹדָתִי אַגִּישָׁה;

כִּי הֱצִיקַתְנִי רוּחִי עַל כֵּן אֲדַבֵּרָה!


"אַל, בִּתִּי! – עָנָה שֶׁמֶשׁ מִגָּבְהֵי עֲרָפֶל –

שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלֵךְ מִכְּנַף אֶרֶץ הַשָּׁפֶל,

שִׁמְעִי וּדְעִי כִּי הַגְּדוֹלִים בֶּחָלֶד

לֹא יִבְזוּ כָּל שָׁפָל, נַעַר אוֹ יָלֶד;

כִּי לֹא בִגְדֹל לֶב-אִישׁ גָּדוֹל הִנֵּהוּ –

גַּאֲוָתוֹ תַּשְׁפִּילֶנוּ, עַנְוָתוֹ תַּרְבֵּהוּ".

יהודה ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של יהודה ליב גורדון
יצירה בהפתעה
רקע

ספר הבדיחה והחידוד: מלחמה ומהפכה

מאת אלתר דרויאנוב (פרוזה)

[א]

2752 יום שהתחילה מלחמת-העולם, באו שליחי הקהילות שבגרמניה לווילהלם קיסר ואמרו לו:

אדוננו המלך, כל ישראל שבמדינות מלכותך גזרו תענית-ציבור ויתפללו עליך, שתנצח.

החזיר להם ווילהלם:

שקילא טיבותייכו ושדיא אחיזרי1! עכשיו יבואו כל ישראל שבמדינות מלכותו של ניקולי, ואף הם יגזרו תענית-ציבור ויתפללו עליו, שהוא ינצח, והואיל והם המרובים ייענו תחילה.

נסתכל ווילהלם בפניהם של שליחי הקהילות וראה, שהם מצטערים, הוסיף ואמר להם:

אם לתפילה, התפללו לאלהיכם, שלא יתערב בדבר כלל. וכשיהיה לי עסק עם ניקולי לבדו–מובטחני, שתהיה ידי על העליונה…


2753 אותו יום שפרצה מלחמת-העולם אמרו:

שלושה נשתתפו לבשל בקדירה אחת: מלך אנגליה, מלך גרמניה ומלך רוסיה. מלך אנגליה יביא מים, מלך גרמניה יביא אש, ומלך רוסיה יביא בשר…

[עיין להלן סימן 2781]


2754 עוד אמרו אותו יום:

מלחמה זו מלחמת גוג ומגוג היא. מצד אחד –“גוג”: גנב וגזלן, ומצד שני: “מגוג”: ממזר, גנב וגזלן.


2755 יהודי וגוי ישבו בקרון אחד של הרכבת והתווכחו על המלחמה. אמר הגוי:

היהודים אשמים בכל. הם הביאו את המלחמה לעולם.

השיב היהודי:

טועה אתה. האופניים אשמים בכל. הם הביאו את המלחמה לעולם.

תמה הגוי:

האופניים כיצד?

החזיר לו היהודי:

היהודים כיצד?…


2756 הינדנבורג שלח מכתב לניקולי ניקולייביץ'2 וכתב לו:

“חברי היקר, בבקשה ממך להזהיר צבאותיך, שלא ימהרו כל כך לנוס: אני זקן וברגלי אני חש, ואין כּוחי להדביק אותם”…


2757 בחורים וזקנים ישבו יחדיו ועסקו בתכסיסי- מלחמה. שאל בחור אחד:

מה ראה ניקולי קיסר לשטות זו, שעשה “לא-יוצלח” כניקולי ניקולייביץ' משוח-מלחמה?

החזיר לו הזקן שבחבורה.

כּוונה עמוקה יש לו בדבר. לעשות נקמה בווילהלם קיסר הוא מבקש: ישמע ותיפקע כריסו מצחוק…


2758 ישבו בחבורה יהודי ברדיצ’ב וסיפרו על המלחמה. אמר אחד מן החבורה:

בואו וראו, מה בין ניקולי ניקולייביץ' לבין הינדנבורג. שניקולי ניקולייביץ' הכריז פרס של תרפ"ט אלפים בשכר ראשו של הינדנבורג, ואילו הינדנבורג הכריז, שכל הפוגע בניקולי ניקולייביץ' דמו בראשו.

שאל שני מן החבורה: …


  1. ftn1  ↩

  2. ftn2  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.