מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

צִיּוֹן

מאת: שמואל ליב גורדון

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

(פרק משירי ‘על הר ציון ששמם’)

שָׁם לִפְאַת צָפוֹן יֵרֹמּוֹ כַעֲנָקִים

חֶרְמוֹן וּלְבָנוֹן עַד מִשְׁכַּן הַבְּרָקִים,

וּלְצַוָּארֵימוֹ כּוֹכָבִים יֶעֱנָקו;

הַדְרַת הַשֵּיבָה עָלֵימוֹ חוֹפֶפֶת,

וְשֶׁלֶג עוֹלָמִים עַל מִצְחָם מִצְנֶפֶת,

וּכְמוֹסְדֵי שָׁמַיִם שָׁמָּה הֻצָקוּ.


שָׁם אַרְזֵי זֹקֶן, אַלּוֹנִים, תִּמוֹרוֹת,

שָׁם בְּרוֹשִים רַעֲנַנִּים רַבֵּי הַפֹּארוֹת,

מִסֹּעָה וָסַעַר הָשְׁבְּרוּ, הֻשְׁלָכוּ,

אַךְ בָּאָרֶץ עָמֹק הִכּוּ שָׁרָשֵימוֹ,

אַך נִטְפֵי שָׁמַיִם יֵרְדוּ עָלֵימוֹ,

וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים מִגִּזְעָם יִצְמָחוּ.


שָׁם יִגַּח הַיַּרְדֵּן, מֵימָיו יִזְחָלוּ,

שָׁם גַּלִּים קַלִּים אַט אַט יִתְגַּלְגָּלוּ,

מִקִּצְבֵי הָרִים מִבֶּטֶן אֲדָמָה;

וּבְרַעַם וָרַעַש יִלְפֹּת דַּרְכֵּהוּ

מִשְבָּרָיו יֵהֹמוּ עַל כָּל גְּדוֹתֵיהוּ,

מֻטּוֹתָיו יִתְרַחֲבוּ, יִתְפַּשְּׁטוּ שָׁמָה.


עַל שְׂפַת הַיַרְדֵּן, עַל שְׂפָתוֹ פּוֹרִיָּה,

יָשֹׁר שִׁמָּמוֹן, שָׁם תִּשְׁלַט הַשְּׁאִיָּה,

וּפִרְאֵי מִדְבָּר יִתְהַלְּכוּ שָׁם רֹמָה;

אֵין כַּרְמֵי חֶמֶד, אֵין גֶּפֶן, אֵין זָיִת,

אֵין צִיץ, אֵין פֶּרַח, אַךְ שָׁמִיר וָשָׁיִת. . .

וּזְעֵיר שָׁם אֹהָלֵים שִׁפְלֵי הַקּוֹמָה.


שָׁם מֵי יָם כִּנֶּרֶת חֶרֶש יִזּוֹלוּ,

וּבִנְעִימוֹת קֹדֶשׁ יֶהֱמוּ, יְצַלְצֵלוּ

וְגַלָּיו הַזַּכִּים כָּל עַיִן יַרְהִיבוּ;

וְעַל חוֹפֵי קֶסֶם שָׁם רֻכְסֵי הֲרָרִים,

עֲמָקִים עֲטוּפִים, פְּרָחִים נֶהְדָּרִים,

וְעֵינוֹת הַבְּדֹלַח כָּל נֶפֶשׁ יָשִׁיבוּ.


שָׁם יָם הַמֶּלַח, שָׁם מִשְׁכַּן הַמָּוֶת.

אֵין גַּל, אֵין מִשְׁבָּר, אַךְ קִפְאוֹן צַלְמָוֶת.

שָׁם יָשׁוּד הַקֶּטֶב, יָטוּשׂ כַּדָּבֶר;

שָׁם עַרְפְּלֵי אֹפֶל אֶל עָל יִנָּשֵׂאוּ,

שָׁם צַלְמֵי בַלָּהוֹת יְרָחֲפוּ, יִנֹּעוּ.

אַך דְּמָמָה מִסָּבִיב, דִמְמַת הַקָּבֶר. . .


מַה-נָּעַמְתְּ, מַה-נֵּחַנְתְּ, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת!

כָּל עַיִן תְּשׁוּרֵך דִּמְעוֹת גִּיל נִגֶּרֶת –

כָּל מַחְמָד, כָּל נֹעַם יָפְיֵךְ כָּלָלוּ;

בָּךְ שֶׁלֶג וּפְרָחִים יַחַד דֻּבָּקוּ,

בָּךְ מָוֶת וְחַיִּים נִפְגָּשׁוּ נָשָׁקוּ,

וּפְרָחִים וַחֲוָחִים יַחַד יִגְדָּלוּ.


בָּךְ אֶגְלֵי טַל חַיִּים גַּם אֵדֵי מָוֶת,

קַרְנֵי אוֹר נָעִים, חֹם שֶׁמֶשׁ – שַׁלְהָבֶת,

סוֹד שִׂיחַ הָרוּחַ – הֶמְיַת הַסָּעַר –

קוֹל מַשַׁק מִשְׁבָּרִים יֶהֱמּו, יִרְעָשׁוּ

וּצְלִיֵלי גַלִּים דּוּמָם יִתְלֶחָשׁוּ. . .

וּמַנְגִּינוֹת קֹדֶש מְזַמְּרֵי בַיָעַר. . .


מַה-שָׁפַלְתְּ, מַה-קַּדַרְתְּ, אֶרֶץ אֻמְלָלָה!

אַתְּ סֵמֶל שְׁאִיָּה, בַּךְ מִרְבַּץ הָאָלָה,

וּכְמַצֶּבֶת מֵתִים הִנָּךְ לְזִכָּרוֹן;

הָרַיִךְ מַה-גָּבְהוּ וּמַה שָּׁמֵמוּ. . .

עַל שָׂפָם יַעְטוּ, כַּמֵּתִים יִדֹּמּוּ. . .

אַךְ מִדְבָּר כַּרְמִלֵּךְ, צִיָּה הַשָׁרוֹן –


בְּצֶאֱלֵי אֲרָזַיִךְ מִי יַחֲלִיף כֹּחַ?

מִי יִשׁבֹּר צְמָאוֹ מִמֵּי הַשִּׁלֹחַ

שָׁמָּה כַּנָּחָשׁ יִזְּלוּ, יִתְפַּתָּלוּ?

מִי יַעְפִּיל עֲלוֹת שִׂיא חֹסֶן הָרָיִךְ?

מִי יַקְשִיב מִי יִשְׁמַע שִׁירַת ִצִפֳּרָיִךְ

בֵּין סִבְכֵי יְעָרִים יָרֹנּוּ, יִצְהָלוּ?


מִי יֵרֶא, מִי יַבִּיט בִּרְאִי נְחָלָיִךְ,

אֶל יִפְעַת הַתְּכֵלֶת, תְּכֵלֶת שָׁמָיִךְ,

זוֹ בָּרֹם שָׁמָּה הוֹד נוֹרָא עֹטָפֶת?

אַךְ פִּרְאִי הַמִּדְבָּר, שְׁכוּנֵי בָאֳהָלִים

אַךְ כְּפִירִים, אַיָּלִים עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים

יִרְפְּסוּ מֵימֵיהֶם יִדְלָחוּם בָּרָפֶש –

שמואל ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמואל ליב גורדון
רקע
שמואל ליב גורדון

יצירותיו הנקראות ביותר של שמואל ליב גורדון

  1. יהודית (מחזות)
  2. תורת הספרות (עיון)
  3. בלב-ים (שירה)
  4. שיח השושנים (פרוזה)

לכל יצירות שמואל ליב גורדון בסוגה שירה

לכל יצירות שמואל ליב גורדון

יצירה בהפתעה
רקע

ברית-עובדים בין-לאומית בא"י

מאת דוד בן־גוריון (מאמרים ומסות)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

(הצעה לוועידה הכללית של ההסתדרות)

א) ברית העובדים הבין-לאומית בא"י מאחדת את כל הסתדרויות הפועלים בארץ בלי הבדל דת ולאום, ומנהלת את כל הענינים המשותפים של מעמד הפועלים באר-ישראל.

ב) חוג פעולתה של הברית:

1) איגוד התאחדויות מקצועיות ובין-לאומיות המקיפות את כל הפועלים בלי הבדל דת ולאום.

2) הנהלת מלחמת מעמד הפועלים בארץ על הטבת תנאי חייהם ועבודתם ועל שחרורם.

3) פעולה לטובת חוקי הגנה על הפועלים והנוער העובד (בנוגע לשעות העבודה, משכורת מינימלית, ביטוח החיים, קבלת פועלים ופיטוריהם, פיצויים, פנסיה וכדומה).

4)עזרה לעלית עובדים מאורגנים מחו"ל.

5) הקמת מוסדות פועלים לעזרה הדדית (קופת-חולים, קרן שביתה, קרן מחוסרי העבודה וכדומה).

6) הוצאת ספרות ועתונות של פועלים.

ג) הלשונות הרשמיות של הברית הן עברית וערבית

ד) יסודי האיגוד של הברית:

1) בכל מקצוע שבו עובדים פועלים בני אומות שונות מתאגדים העובדים בהתאחדות מקצועית בין-לאומית.

2)פועלי כל אומה בתוך ההתאחדות המקצועית בין-הלאומית מצטרפים לסניף לאומי אבטונומי.

3)הסניפים הלאומיים של כל אומה ואומה מאוחדים בהסתדרות עובדים כללית לאומית, בעלת חירות וסמכות מקפת וזכות הנהלה עצמית בכל הענינים, בתנאי שלא תתנגד לחוקה ולתקנות של הברית ומוסדותיה המוסמכים.

4) בכל מקצוע שיש בו סניפים לאומיים אין חבר יכול להיות בהתאחדות הבין-לאומית אלא ע"י הסניף הלאומי שלו.

ה) המוסד העליון של הברית הוא מועצת העובדים הבין-לאומית. המורכבת מב"כ ההסתדרויות הכלליות והלאומיות) האוטונומיות של הברית על יסוד של בחירה יחסית. מועצה זו בוחרת מתוכה ועד פועל.

ירושלים, אדר תרפ"ד.

(קונטרס, קסו)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירות הללו שימוש מסחרי.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.