מצב קריאה

תודה רבה על שטרחת לשלוח אלינו הגהה או הערה! נעיין בה בקפידה ונתקן את הטקסט במידת הצורך, ונעדכן אותך כשנעשה זאת.


גודל גופן:
א
 
א
 
א
נא לבחור את תבנית הקובץ הרצויה (פורמט). הקובץ ירד מיד עם הלחיצה על לחצן ההורדה, ויישמר בתיקיית ההורדות המוגדרת בדפדפן.

PDF לצפייה באקרובט או להדפסה

HTML דף אינטרנט

DOC מסמך וורד

EPUB לקוראים אלקטרוניים שאינם קינדל

MOBI לקורא האלקטרוני קינדל

TXT טקסט בלבד, ללא הדגשות ועיצוב


ניתן לבצע העתקה והדבקה של הציטוט על פי התבנית הנדרשת.

שימו לב: לפניכם משאב אינטרנט, ויש לצטט בהתאם, ולא לפי המהדורה המודפסת שעליה התבססנו.

APA:
גורדון, ש"ל. (אין תאריך). ציון. [גרסה אלקטרונית]. פרויקט בן-יהודה. נדלה בתאריך 2018-04-21. http://bybe.benyehuda.org/read/6299
MLA:
גורדון, שמואל ליב. "ציון". פרויקט בן-יהודה. אין תאריך. 2018-04-21. <http://bybe.benyehuda.org/read/6299>
ASA:
גורדון, שמואל ליב. אין תאריך. "ציון". פרויקט בן-יהודה. אוחזר בתאריך 2018-04-21. (http://bybe.benyehuda.org/read/6299)

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

צִיּוֹן / ש"ל גורדון

(פרק משירי ‘על הר ציון ששמם’)

שָׁם לִפְאַת צָפוֹן יֵרֹמּוֹ כַעֲנָקִים

חֶרְמוֹן וּלְבָנוֹן עַד מִשְׁכַּן הַבְּרָקִים,

וּלְצַוָּארֵימוֹ כּוֹכָבִים יֶעֱנָקו;

הַדְרַת הַשֵּיבָה עָלֵימוֹ חוֹפֶפֶת,

וְשֶׁלֶג עוֹלָמִים עַל מִצְחָם מִצְנֶפֶת,

וּכְמוֹסְדֵי שָׁמַיִם שָׁמָּה הֻצָקוּ.

שָׁם אַרְזֵי זֹקֶן, אַלּוֹנִים, תִּמוֹרוֹת,

שָׁם בְּרוֹשִים רַעֲנַנִּים רַבֵּי הַפֹּארוֹת,

מִסֹּעָה וָסַעַר הָשְׁבְּרוּ, הֻשְׁלָכוּ,

אַךְ בָּאָרֶץ עָמֹק הִכּוּ שָׁרָשֵימוֹ,

אַך נִטְפֵי שָׁמַיִם יֵרְדוּ עָלֵימוֹ,

וְנִטְעֵי נַעֲמָנִים מִגִּזְעָם יִצְמָחוּ.

שָׁם יִגַּח הַיַּרְדֵּן, מֵימָיו יִזְחָלוּ,

שָׁם גַּלִּים קַלִּים אַט אַט יִתְגַּלְגָּלוּ,

מִקִּצְבֵי הָרִים מִבֶּטֶן אֲדָמָה;

וּבְרַעַם וָרַעַש יִלְפֹּת דַּרְכֵּהוּ

מִשְבָּרָיו יֵהֹמוּ עַל כָּל גְּדוֹתֵיהוּ,

מֻטּוֹתָיו יִתְרַחֲבוּ, יִתְפַּשְּׁטוּ שָׁמָה.

עַל שְׂפַת הַיַרְדֵּן, עַל שְׂפָתוֹ פּוֹרִיָּה,

יָשֹׁר שִׁמָּמוֹן, שָׁם תִּשְׁלַט הַשְּׁאִיָּה,

וּפִרְאֵי מִדְבָּר יִתְהַלְּכוּ שָׁם רֹמָה;

אֵין כַּרְמֵי חֶמֶד, אֵין גֶּפֶן, אֵין זָיִת,

אֵין צִיץ, אֵין פֶּרַח, אַךְ שָׁמִיר וָשָׁיִת. . .

וּזְעֵיר שָׁם אֹהָלֵים שִׁפְלֵי הַקּוֹמָה.

שָׁם מֵי יָם כִּנֶּרֶת חֶרֶש יִזּוֹלוּ,

וּבִנְעִימוֹת קֹדֶשׁ יֶהֱמוּ, יְצַלְצֵלוּ

וְגַלָּיו הַזַּכִּים כָּל עַיִן יַרְהִיבוּ;

וְעַל חוֹפֵי קֶסֶם שָׁם רֻכְסֵי הֲרָרִים,

עֲמָקִים עֲטוּפִים, פְּרָחִים נֶהְדָּרִים,

וְעֵינוֹת הַבְּדֹלַח כָּל נֶפֶשׁ יָשִׁיבוּ.

שָׁם יָם הַמֶּלַח, שָׁם מִשְׁכַּן הַמָּוֶת.

אֵין גַּל, אֵין מִשְׁבָּר, אַךְ קִפְאוֹן צַלְמָוֶת.

שָׁם יָשׁוּד הַקֶּטֶב, יָטוּשׂ כַּדָּבֶר;

שָׁם עַרְפְּלֵי אֹפֶל אֶל עָל יִנָּשֵׂאוּ,

שָׁם צַלְמֵי בַלָּהוֹת יְרָחֲפוּ, יִנֹּעוּ.

אַך דְּמָמָה מִסָּבִיב, דִמְמַת הַקָּבֶר. . .

מַה-נָּעַמְתְּ, מַה-נֵּחַנְתְּ, אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת!

כָּל עַיִן תְּשׁוּרֵך דִּמְעוֹת גִּיל נִגֶּרֶת –

כָּל מַחְמָד, כָּל נֹעַם יָפְיֵךְ כָּלָלוּ;

בָּךְ שֶׁלֶג וּפְרָחִים יַחַד דֻּבָּקוּ,

בָּךְ מָוֶת וְחַיִּים נִפְגָּשׁוּ נָשָׁקוּ,

וּפְרָחִים וַחֲוָחִים יַחַד יִגְדָּלוּ.

בָּךְ אֶגְלֵי טַל חַיִּים גַּם אֵדֵי מָוֶת,

קַרְנֵי אוֹר נָעִים, חֹם שֶׁמֶשׁ – שַׁלְהָבֶת,

סוֹד שִׂיחַ הָרוּחַ – הֶמְיַת הַסָּעַר –

קוֹל מַשַׁק מִשְׁבָּרִים יֶהֱמּו, יִרְעָשׁוּ

וּצְלִיֵלי גַלִּים דּוּמָם יִתְלֶחָשׁוּ. . .

וּמַנְגִּינוֹת קֹדֶש מְזַמְּרֵי בַיָעַר. . .

מַה-שָׁפַלְתְּ, מַה-קַּדַרְתְּ, אֶרֶץ אֻמְלָלָה!

אַתְּ סֵמֶל שְׁאִיָּה, בַּךְ מִרְבַּץ הָאָלָה,

וּכְמַצֶּבֶת מֵתִים הִנָּךְ לְזִכָּרוֹן;

הָרַיִךְ מַה-גָּבְהוּ וּמַה שָּׁמֵמוּ. . .

עַל שָׂפָם יַעְטוּ, כַּמֵּתִים יִדֹּמּוּ. . .

אַךְ מִדְבָּר כַּרְמִלֵּךְ, צִיָּה הַשָׁרוֹן –

בְּצֶאֱלֵי אֲרָזַיִךְ מִי יַחֲלִיף כֹּחַ?

מִי יִשׁבֹּר צְמָאוֹ מִמֵּי הַשִּׁלֹחַ

שָׁמָּה כַּנָּחָשׁ יִזְּלוּ, יִתְפַּתָּלוּ?

מִי יַעְפִּיל עֲלוֹת שִׂיא חֹסֶן הָרָיִךְ?

מִי יַקְשִיב מִי יִשְׁמַע שִׁירַת ִצִפֳּרָיִךְ

בֵּין סִבְכֵי יְעָרִים יָרֹנּוּ, יִצְהָלוּ?

מִי יֵרֶא, מִי יַבִּיט בִּרְאִי נְחָלָיִךְ,

אֶל יִפְעַת הַתְּכֵלֶת, תְּכֵלֶת שָׁמָיִךְ,

זוֹ בָּרֹם שָׁמָּה הוֹד נוֹרָא עֹטָפֶת?

אַךְ פִּרְאִי הַמִּדְבָּר, שְׁכוּנֵי בָאֳהָלִים

אַךְ כְּפִירִים, אַיָּלִים עַל גְּדוֹת הַנְּחָלִים

יִרְפְּסוּ מֵימֵיהֶם יִדְלָחוּם בָּרָפֶש –

_ _ _ _ _ _ _ _ _ _

שמואל ליב גורדון
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שמואל ליב גורדון
רקע
שמואל ליב גורדון

יצירותיו הנקראות ביותר של שמואל ליב גורדון

  1. יהודית (מחזות)
  2. תורת הספרות (עיון)
  3. בלב-ים (שירה)
  4. שיח השושנים (פרוזה)

לכל יצירות שמואל ליב גורדון בסוגה שירה

לכל יצירות שמואל ליב גורדון

יצירה בהפתעה
רקע

קצת עיון בהלכה פסוקה

מאת אהרן דוד גורדון (מאמרים ומסות)

(הרהורים על הצבא)

א

שאלת הצבא היא בשעה זו [1]עניין לא רק לפוליטיקאים ולעושי היסטוריה, כי אם גם לבני-תמותה או לבני חיים פשוטים, שיש להם עניין בחיים וביצירת החיים ויש להם לב להרגיש את חורבן החיים ואת הכיעור שבהחרבת החיים. פה לא רק שאלה מדינית רחבה ועיקרית, כי אם גם שאלה נפשית עמוקה, שהיא לא פחות עיקרית, שהיא אולי עיקר העיקרים.

הצבא הוא הכוח העיוור, הסטיכי, הבהמי, של העם, האגרוף הקיבוצי כלפי חוץ, אבל גם כלפי פנים. מבחינת הנפשיות הלאומית זהו שריד קדומים מאותה התקופה, שהאוּמה, בדומה לחיה ולבהמה, לא ידעה להגדיר את עצמותה, לקבוע את יחסה על חברותיה, אל יתר האומות, אלא בחביטות, בבעיטות, בנגיחות, בנשיכות. והשריד הזה עם כל חמודותיו חי וקיים עד היום, כאילו בכדי להעיד, כי ככל אשר האדם גדֵל, עולה, או בכל אופן שואף לגדול, להיות אדם, – האוּמה לא גדלה אף כחוט-השערה והנֶהָ עד היום חיה טורפת. עד כי יש לך בני אדם, אשר בשאפם להשיג סוף-סוף נפשיות אנושית, חיים אנושיים, אינם רואים דרך אחרת לפניהם אלא להחריב את האומה, להעבירה מן העולם ולעקור מלבם את הרגש הלאוּמי משרשו, מבלי להרגיש אפילו, כי את נפשם הם קובעים, כי אחד מיסודות עצמותם, אם לא יסוד היסודות, הם הורסים, כי את צורתם הם מטשטשים בזה. זהו פרי חוסר ההתעמקות בהערכת ערכה של האוּמה, יוצרת החיים הקיבוציים, בהערכת ערכה של הנשמה הקיבוצית, שיש לבקש לה תיקון, אבל אין להמיתה מבלי להמית את החיים האנושיים, את הנשמה שבחיים האנושיים.


  1. ftn1  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.