הָיָה פַּעַם בֹּקֶר לְרַגְלֵי הַגִּלְבֹּעַ,
בֹּקֶר נַעַר, רֹאשׁוֹ בִּטְלָלִים.
הִלְבִּינוּ צְרִיפִים. מֵהָהָר, מִגָּבוֹהַּ,
יָרַד כְּבוֹד אֱלֹהִים – –
נִצָּב עַל הַסָּף. נְעָרִים מַעְגָּל לוֹ.
פָּנִים אֶל פָּנִים וְהַחֲרֵשׁ.
הָיָה לֵב כְּמוֹ יַעַר בָּרָק כִּי יִתְגַּל לוֹ,
וְשִׂיחַ-לְבָבוֹת – כְּמוֹ יַעַר בָּאֵשׁ – –
הָיָה פַּעַם בֹּקֶר נַעַר וָרַךְ
וְהַלֵּב אָז נִפְתַּח.
בָּא יוֹם, יוֹם גָּדוֹל, מְבֹּרָךְ, מִתְלַקֵּחַ:
יוֹם צֶקֶת הַבַּיִת – בֵּטוֹן מְשֻׁרְיָן;
קוֹמְבֵּין נִבַּט גֵּא עַל שָׂדוֹת – מְנַצֵּחַ:
מָה רַב הַקָּצִיר – וְהוּא כָאן.
וּלְהַבְדִּיל בֵּין דּוֹמֵם לְחַי תַּחַת רָקִיעַ:
אִשָּׁה לָאָדָם;
וְתִינוֹק בְּהִיר-יוֹם-וְעֵינַיִם מַבִּיעַ
בְּ“אַ–בָּא” סוֹד כָּל הָעוֹלָם –
בָּא יוֹם גָּדוֹל מְבֹרָךְ –
וְהוּא יֶאֱרַךְ וְהוּא יֶאֱרַךְ.
הָעֶרֶב! – מוֹלִיכִים רַחֲמָיו אִישׁ יָגַע
לְמַרְגּוֹעַ מְעַט;
יֵשׁ חֶדֶר, עַל שְׁטִיחַ אָשְׁרוֹ – מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ
(הָהּ, חֶסֶד גָּנוּז, הָהּ, מַתָּת – –)
נוֹהֶה אִישׁ עָיֵף. אֶת הַדֶּלֶת יִסְגֹּר לוֹ,
וְכָל הַיְקוּם – מִבַּחוּץ, עַל, הַסָּף;
הַיְּקוּם בָּא בָאֹפֶל – אַךְ אוֹר לוֹ
לָאִישׁ בְּבֵיתוֹ לוֹ כּוֹכָב – –
וִמי פֹּה יִדְפֹּק בַּדֶּלֶת? מִי יַךְ? –
הַעוֹד תִּפָּתַח, הַעוֹד תִּפָּתַח? – –
תרצ"ח