מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הקוֹפים

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

חִקּוּי נָבוֹן אֵינוֹ עָוֹן;

בּוֹ כָּל אָדָם יִמְצָא תּוֹעֶלֶת.

אַךְ יִשְׁמְרֵנוּ אֵל עֶלְיוֹן

מִן הַחִקּוּי מִתּוֹךְ אִוֶּלֶת!


אָבִיא דּוּגְמָה מִמֶּרְחַקִּים.

מַי שֶּׁרָאָה קוֹפִים, יוֹדֵעַ,

מָה חִישׁ הַכֹּל הֵם מְחַקִּים,

בִּפְרָט – דָּבָר מְשַׁעֲשֵׁעַ.

אֵי-שָׁם בְּאַפְרִיקָה יָשְׁבָה עַל עֲנָפִים

שֶׁל עֵץ עֲבֹת סִיעַת קוֹפִים.

עַל חִזָּיוֹן מוּזָר הֵם שָׂחוּ:

צַּיָּד, עֲטוּף רִשְׁתּוֹ, גִּלְגֵּל עַצְמוֹ בָּאָחוּ.


"רְאוּ, רְאוּ אֶת הַשּׁוֹבָב!

מַה מְרֻבּוֹת אַמְצָאוֹתָיו!

אֵיךְ יִתְהַפֵּך וְיִתְגַּלְגֵּלָה!

הִנֵּה יִזְקוֹף גּוּפוֹ כְּחֵץ,

הִנֵּה – כִּפְקַעַת יִתְכַּוֵּץ!

פִּלְאֵי-פְּלָאִים! וְאֵיךְ לֹא יֵלָא?

כְּדַאי, אַחִים, לִלְמוֹד לַהֲטוּטִים כָּאֵלֶּה!

אַךְ יִסְתַּלֵּק לוֹ וְיִרְחַק,

נַמְשִׁיךְ אֲנַחְנוּ בַּמִשְׂחָק!"


הוּא בֶּאֱמֶת הָלַךְ – וְהוֹי, מַה טּוֹב: בָּאָחוּ

אַף כְּלֵי שַׁעֲשׁוּעָיו, רִשְׁתּוֹת-חוּטִים, נִשְׁכָּחוּ.

“נִפְלָא!” – קָרְאוּ כֻּלָּם: "עַכְשָׁו

אַל נְאַבֵּד-נָא זְמָן לַשָׁוְא!"


יָרְדָה לַאֲדָמָה הַכַּת הַמְחֻכֶּמֶת.

רַבּוֹת רִשְׁתוֹת-הַנּוֹי לִכְבוֹד אוֹרְחֵי-הַחֶמֶד!

הֵם מַתְחִילִים, שְׂמֵחִים מְאֹד,

לְהִתְעַטֵּף, לִקְפּוֹץ, לִרְקוֹד…

כֻּלָּם צוֹרְחִים – חֶדְוָה רוֹעֶשֶׁת!

הִנֵּה מָה טוֹב וּמַה נָּעִים!

אַךְ הַשִּׂמְחָה יָרְדָה פִּתְאֹם פְּלָאִים

בְּבוֹא הַזְּמַן לָצֵאת מִסְּבַךְ הָרֶשֶׁת…


וּבֵינָתַיִם הַצַּיָּד

חָזַר עֹם צְרוֹר שַׂקִּים בַּיָּד.

כַּאן שִׂמְחָתָם בִּכְלָל פָּסָקָה.

הֵם הִתְחַבְּטוּ, חָתְרוּ לָצֵאת,

אַךְ לֹא יָכְלוּ לְהִמָּלֵט –

וְכָל אֶחָד הֻכְנַס הַשַּׂקָּה.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

אגדת־העבר

מאת שמואל טשרנוביץ (מאמרים ומסות)

I

עברנו מתקופה לתקופה:

מהערצת העבר – לחלול העבר: ומחלול העבר שבנו עוד הפעם אל ההערצה…

בחיים קשה עדיין לתפוס את רשומיו של השנוי. הוא ממשמש ובא, מתחיל מלפף אותנו, אבל טרם קראנו בשם את מעמד-הנפש החדש שלפננו. הרינו נלחמים, מתאבקים עם מלאך-האתמול המסית ומדיח אותנו מעל היום: הרינו מגרשים מעל פנינו לפרקים את זבובי הקבר, קברי-האבות. איננו רוצים עדיין להכנע למרותם.

אולם בספרות, שבה מוצאים בטוי כל נדנוד, כל זעזוע חדש של בן-הדור, כל התמורות וכל החליפות המתהוות בנפש היחיד והצבור, - בה מצטלם המהלך החדש, כשם שהצטלם המהלך של הדור הקודם בספרות של הדור ההוא.

חלול והערצה, הערצה וחלול!…

הספרות של העבר הקרוב היא כולה קטיגוריה לחיי היהודים הטראדיציוניים, לחיי הסביבה היהודית. כאסירים בכלוב חרגו היהודים הצעירים מחרצובותיהם והתאמצו להוציא את רגלם מתוך הסד ההיסטורי. מתועבים היו עליהם אותם חיי-הספר, שהנשמה פרחה מתוכם, אותם החיים הכהים, המשועממים, אותן ארבע האמות המחניקות, שאין בהן אור ואויר, המשוללות תשוקות ומאויים, צפיות ותקוות לעתיד בהיר בעולם הזה.

כתבי י.ל. גורדון בשירה ובפרוזה – הם לגלוג והתול, המגיעים לפרקים עד לידי קריקטורה, לחיי הערים הנכחדות, עם בריותיהן הפעוטות, ה“נשמות הקטנות והמאויים המוגבלים”, אלה ה“רבי-שרינצלים”, שלבם לכיסם ולכוסם וללחוך-פינכה. כך הן גם “בריותיו היפות” של רבי מנדלי מוכר-ספרים וגבוריו ב“קליין מענשעלע” וטאקסע". ובני הסביבה, שבה התחנך וגדל יוסף היתום (“התועה בדרכי החיים”), האם אין אלו טפוסים שליליים בהחלט, שאין הם יכולים לעורר בלבנו כלום, מלבד רגש של תעוב?

ובשעה שאלה המקטרגים טרם הספיקו להכנס אל הפאנתיאון ההיסטורי: בשעה שספריהם טרם נגנזו בתוך אוצר-העבר והם מספקים עדיין חמר לקריאה בפנות הנדחות לצעירי הדור, – בשעה זו צומחת ועולה הספרות החדשה, הסניגורית, היוצרת את האילוסיה של האתמול על חשבון החול של היום. היא באה ומפיצה קרני-הוד על העבר והקרנים הללו זורחות ומפיצות אורה על כל צד!…

II

העיירה היהודית!

טעונים צקלון וצידה לדרך עזבנו את העיירה היהודית, ובלבות מלאים שמחה השקפנו בפעם האחרונה על כפת-המגדל, הנשקפת מרחוק, ומלמלנו:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.