מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

הַנֶּשֶׁר וְהַתַּרְנְגֹל

מאת: איוואן קרילוב , תרגום: חנניה רייכמן (מרוסית)

מצב זכויות יוצרים:

מוגש ברשות פרסום [?]

סוגה:

שפת מקור: רוסית

מָלֵא חֶדְוָה לְזִיו הַיּוֹם,

הִמְרִיא הַנֶּשֶׁר לַמָּרוֹם

וְשֵׁם דָּאָה-לוֹ, קַל כָּרוּחַ,

בְּמָחוֹז מוֹלֶדֶת-הַבְּרָקִים.

כְּתֹם מְעוּף-עֻזּוֹ, יָרַד מִן הַשְּׁחָקִים

וְעָל אָסָם בִּכְפָר יָשַׁב פִּתְאֹם לָנוּחַ.

מוֹשָׁב לֹא מְפֹאָר – עַל כַּךְ אֵין שׁוּם וִכּוּחַ –

אַךְ לַמְּלָכִים לְמִינֵיהֶם

יֵשׁ שִׁגְעוֹנוֹת מִשֶׁלָּהֶם.

אוּלַי טָעָה לַחְשׁוֹב, כִּי הַמָּקוֹם יָאֶה לוֹ,

אוֹ לֹא מָצָא לוֹ בְּדַרְכּוֹ

מוֹשַׁב-מַרְגּוֹעַ כְּעֶרְכּוֹ,

כְּגוֹן אַלּוֹן עַתִּיק אוֹ סֶלַע;

עַל כָּל פָּנִים יָשַׁב וְנָח

עַל הָאָסָם – עַד שֶׁנִּמְלַךְ

וּלְגַג אַחַר פִּתְאֹם פָּרַח.

רָאָהוּ תַּרְנְגֹל, זָקַף אֶת הַכַּרְבֹּלֶת

וּבִתְמִיהָה רַבָּה אָמַר לְתַרְנְגֹלֶת:

"אֵינִי מֵבִין, בְּאֵיזֶה זְכוּת

נִתַּן לַנֶּשֶׁר כְּבוֹד-מַלְכוּת?

הַאִם בִּזְכוּת כְּנָפָיו? אָכֵן מָעוּף רַב-כֹּחַ!

מִגַּג נָמוּךְ

לְגַג סָמוּךְ

גַּם אָנֹכִי יָכוֹל לִפְרוֹחַ.

לֹא, עַל שְׁמוּעוֹת אָסוּר לִסְמוֹךְ!

אָכֵן, שְׁכֶנְתִּי, מִכָּאן וָהָלְאָה

שׁוּב לֹא נִהְיֶה פְּתָאיִם לִרְאוֹת בּוֹ עוֹף בֶּן-מַעְלָה:

הֲרֵי רָאִית: הוּא עָף כָּמוֹנִי וְכָמוֹךְ!"

שָׁמַע הַנֶּשֶׁר כָּךְ וְסָח לוֹ: "כֵּן, צָדַקְתָּ,

אַךְ בִּמְחִילָה, מְעַט לֹא דַקְתָּ:

הַנֶּשֶׁר לַעִתִּים יַנְמִיךְ מִתַּרְנְגֹל –

אַךְ אֵין הַתַּרְנְגֹל מַמְרִיא לִשְׁמֵי-הַתְּכֹל".


**


גַּם לִמְבַקֵר זֶה כְּלָל גָּדוֹל:

לֹא יְרִידָה מִקְרִית-בּוֹדֶדֶת

מְעוּף כִּשְׁרוֹן גָּדוֹל מוֹדֶדֶת;

יֵשׁ לְשָׁפְטוֹ לְפִי פִּסְגָּה,

אֲשֶׁר זָכָה לְהַשִּׂיגָהּ.

איוואן קרילוב
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של איוואן קרילוב (מחבר)
רקע
איוואן קרילוב

יצירותיו הנקראות ביותר של איוואן קרילוב

לכל יצירות איוואן קרילוב בסוגה משלים

לכל יצירות איוואן קרילוב

עוד מיצירותיו של חנניה רייכמן (מתרגם)
יצירה בהפתעה
רקע

נסים על הים

מאת יצחק ליבוש פרץ (פרוזה)

במדינת הולנד, בבית חומר שפל ורעוע, גר לו על חוף הים יהודי דייג ושמו “סַטיה”… יתכן, על שם אחד מאבותיו “סעדיה”, אך הוא אינו יודע מזה מאומה. בכלל אינו יודע על דבר יהדותו ולא כלום. דייג הוא ודייגים היו אבות אבותיו. את נפשו מסר להים. ומשפחתו משפחה יהודית אחת בין משפחות הגויים. מה הוא יודע? הוא שולה דגים, אשתו סורגת מכמרות ועושׂה בבית, הילדים מתגוללים בחול, מצחקים ומחפשׂים ענבּר. כשסַטיה על הים, וסערה קמה, והיא בנפשו, אינו יודע, לא הוא, השרוי פנים אל פנים עם הסכנה, ולא אשתו העניה הסוערת בבית, גם לקרוא “שמע”. סטיה מביט למרום בתפלת דומיה. גם הוא מן הנשמות האילמות. ואשתו בבית מכה בקדקדה וצועקת, או מביטה בזעם עצור אל הים ואל גליו, או אל השמים הקודרים והזועפים, והילדים שהשתטחו על פני החול קוראים: סאנטא מאריא! סאנטא מאריא! מאריא הקדושה!

ומנין להם לדעת? אל הקהלה ללכת, ברגל, רב הדרך; לשׂכור עגלה ולנסוע – ממשפחה עניה כזאת, המתפרנסת מיגיע כפיה בדוחק, יבצר הדבר. והים אינו מניח: שואף, שואף הים! אביו של סטיה, אבי-אביו ואבי-אבי-אביו – כולם היו דייגים, ובדרך כל הארץ הלכו בארחות ימים… אבל כביר כוחו של שׂונא-האדם, הים, אי אפשר להפרד ממנו, – ערשׂו של דייג הוא וגם קברו.

אך יום קדוש אחד נשאר למשפחת סטיה – יום הכפורים.

בא ערב יום הכפורים, סטיה בוחר את הגדול שבדגים, לוקח את משפחתו ועולה עמה העירה, מוסר את הדג ליד שוחט המקום, אוכלים על שולחנו את הסעודה המפסקת בערב יום הכפורים, ביום המחרת – את הסעודה המפסקת השניה.

במשך מעת-לעת המשפחה, כמשפחת השוחט, מבלה במקום הקדוש ההולנדי, מקשיבה לזמרת המקהלה, לקול העוגב ולקול החזן, המסלסל בקולו. אינם מבינים אף מלה אחת, אך עיניהם אל ארון הקודש ואל ה“דורש” העטוי פאר-הזהב בראשו, ומחקים אותו בכל מה שאפשר. קם בעל כפת הזהב, וקמו גם הם; שב וישב על מקומו, – ממנו רואים וכן עושׂים. כשסטיה עיף ונרדם, שכנו מנערו במתנת יד קלה…

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.