מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

[הים הבריק: הזהיב- הסמיק]

מאת: אברהם שטרן

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַיָּם הִברִיק: הִזהִיב-הִסמִיק

בְּזִיו חַמָּה פּוֹנָה.

עֵת לֵיל נֵרוֹ יַדלִיק, אַפלִיג

לִקרַאת הַסַּכָּנָה.

רוֹעֵשׁ, גּוֹעֵשׁ, גּוֹלֵשׁ הַיָּם

בְּצֶלַע אֳנִיָּה.

נִטרֶפֶת חִישׁ בְּיַם הַדָּם

הַשֶּׁמֶשׁ – אֳנִי יָהּ.

כְּגֶשֶׁר פָּז וְיַהֲלֹם

נָטָה שַׁדַּי מֵרוֹם

עַל מֵי הַיָּם. כִּנְוֵה חֲלוֹם

מֵעַל הֶמיַת תְּהוֹם,

שָׁלַו הַלֵּב. יִרעַם הַיָּם,

תֵּהוֹם סוּפַת שִׂנאָה.

אַקשִׁיחַ גֵּו, אֶשָּׂא רֹאשׁ רָם

לִקרַאת הַסַּכָּנָה.

אַברִיחַ מָוֶת וְחֻרבָּן

לִלחֹם וּלְהַכרִית.

קוֹלט, מאַוּזֶר, אַסטרַא וְנַגַּן

בְּכֶרֶס הַדּוּגִית.

אַברִיחַ: שׁוּב גְּבוּל אַשִּׂיג.

אֶגדּשׁ. אָרִיק. אֶסַּע.

וְשּׁוּב אֶחזֹר וְשׁוּב אַפלִיג

לִקרַאת הַסַּכָּנָה.

אברהם שטרן
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
יצירה בהפתעה
רקע

תל אביב: זכרונות 1919–1939

מאת יבנאל מטלון (זכרונות ויומנים)

© כל הזכויות שמורות. מותר לשימוש לקריאה, לימוד ומחקר בלבד, ואין לעשות ביצירה שימוש מסחרי.


מוקדש לזכרה של אמי

פנינה מטלון לבית כאגאן

זכרונה לברכה.


הבאתו לדפוס נתאפשרה הודות לעזרתם של רעיתי לנדה, לבית קרוא, הן בהערות לשוניות, הן בהגהות והן בתצלומים.

סיוע נוסף בענייני לשון ועריכה נסתייעתי בביתי אביגיל שמעוני. ואחרון חביב, נכדי אסף שסייע בצד הטכני של הבאת הספר לדפוס.

לכלם התודה.


לגבי הפרק על דויד בריינין, תודה לדוקטור פנינה רוזנברג, אוצרת מוזיאון לוחמי הגטאות שהמציאה לי חומר מארכיון המוזיאון

וכן תודה לגברת נדיה כהן ממוזיאון יד ושם שסיפקה לי חומר על בריינין מארכיון “יד ושם”.

יבנאל מטלון


הקדמה

תחילה מן הראוי שאציג את עצמי.

נולדתי בעיר העברית תל אביב, שכונתה באותם ימים “העיר העברית הראשונה בעולם”, בראשון לפברואר 1919, כ“ט שבט תרע”ט, למנייננו.

אבי יחזקאל מטלון, היה יליד יפו, מצאצאי אהרון מטלון, שעלה ארצה מבגדד בשנת 1815 בראש שיירה שיצאה מבגדד, דרך דמשק, לארץ הקודש והיה מראשי העדה היהודית ביפו.

בשנת 1916 נשא לאשה את אמי, פנינה לבית כאגאן, שעלתה ארצה מהעיר ביאליסטוק, בתחילת 1914 - ערב מלחמת העולם הראשונה.

אמי היתה ספרנית במקצועה, בשפות הרוסית והגרמנית.

אבי היה סוחר.

ב-1917 נולד הבן הבכור, משה, ובאותה שנה אירע גרוש תושבי העיר על ידי גאמל פאשא. הורי והתינוק גלו לכפר סבא, פתח תקוה ועד זכרון יעקב.

בתום הגלות חזרו לתל אביב, לאחר ששכלו את בכורם שנפטר במגיפת דיזנטריה.

בחזרתם התגוררו כדיירי משנה בבית משפחת שרת, הוריו של משה שרת, ברחוב יהודה הלוי, פינת הרצל.

בבית זה נולדתי.

הבית שהיה מראשוני הבתים שהיו בני 2 קומות, עומד על תילו עד היום. (ראה תצלום מספר 1 במדור תמונות, להלן).


רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.