מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

לְבֶן הָאַגָּדָה

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

לזכר ת. הרצל

הָיִיתָ לָנוּ שִׁיר, לְאֶלֶף שָׁנִים פָּעַם

הוּשֵׁר יוּשַׁר וַיְהִי לִתְפִלַּת עַם בֶּחָג.

מִי מִלֵּל לָנוּ זֹאת? פֹּה, בַּעֲלִיַּת-גַּג

וּלְלֹא אֲוִיר וָאוֹר, הֲלֹא טִפַּחְנוּ רָעַם!


וּלְקוֹל עֲנוֹת הָעֹז לִבֵּנוּ הֹלֶם פָּעַם,

הַלֵּב חֲסַר הָאוֹן, לִבֵּנוּ אֲשֶׁר סַג;

אֲחוּזֵי מִקְסַם-שִׁיר וּנְבוּאוֹת שַׂר רַב-מָג,

חֲלוֹמוֹת טָוָה הוּא שָׂח כָּל הָעָם וּקְלָעָם.


וְגַם בְּמוֹתְךָ, מוֹת בַּר-מַזָּל בְּמִבְחַר שָׁנִים,

קִדֶּמְךָ טֶרֶם זְמָן לְכָל שִׁבְטֵי-הַלְּאֹם,

בִּשְׁעָתְךָ אַךְ לְךָ עֲטוּר עֲנַן-חֲלוֹם.


דָּמִיתָ לְאוֹתוֹ צִיץ, לְנֶטַע טֶרֶם פְּרִי:

אַךְ קֶלַח מוֹרִיק רָם, כֹּתֶרֶת רַבַּת גְּוָנִים,

וְאֵינוֹ אֶלָּא מוֹר, וּבֹשֶׂם וָצֳרִי.


יער פיכטנגרונד, 1929

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

לשאלת קיום הלאומיות הישראלית

מאת משה ליב לילינבלום (מאמרים ומסות)

בעולמנו אין דבר רוחני, שיהא עומד בפני עצמו כנשמה ערטילאית, הפורחת באויר. כל דבר רוחני דורש בהכרח בסיס חמרי, הנושא ומשַמרו שלא יתנדף באויר, כשלהבת הנתנת מן הגחלת וכריח שאין לו עיקר. ולפיכך אי-אפשר לנו לצייר לנו דת בלי איזו מעשים לעתים קרובות או רחוקות, לשון בלי מדברים או ספרים, בין שהם נדפסים, בין שנשארו בגוילים עתיקים או חקוקים על אבנים ולוחות, אמנות בלי פסלים וציורים, וכיוצא בזה.

הלאומיות, שגם היא מופשטת ורוחנית היא, צריכה גם היא לכלים המחזיקים אותה, כמו ארץ מיוחדת, נמוסים מיוחדים, לשון מיוחדת, ספרות ושאר דברים השייכים לה, ואם אין לה כלים חמריים כאלה, השומרים אותה ומחזיקים בה, אין סופה להתקיים. אם לא תבטל מיד, עם בטול הדברים שהיא אחוזה בהם, כמו שתכבה השלהבת מיד כשיכלה החומר הבוער, סופה להבטל אחר זמן ידוע כריח שנִטל עיקרו.

הרגש הלאומי בפני עצמו אין כחו יפה להגן על הלאומיות בלי הכלים הנזכרים. הרגש הלאומי הוא תולדת הרגש של השמירה העצמית, והוא-הוא הבורא להלאומיות את הכלים הדרושים לשמירתה; וכשם שרגש השמירה העצמית מתעורר באדם בשעה שצופה לו אסון או מכאוב, כך הרגש הלאומי מתעורר בקרב הלאום ואישיו ביותר בשעה שעם אחר קם עליו לגרום לו רעה. אבל בעוד שהרגש של השמירה העצמית עומד תמיד על המשמר ואינו מרפה אפילו רגע אחד, באופן שאפילו המאבדים עצמם לדעת בוררים להם מיתה יפה ככל האפשר, מתרפה הרגש הלאומי בשעה שאין עם אחר קם להרע להלאום, והוא מתחמק ומסתתר בפנה חבויה שבלב כמעט שלא מדעתו, אם אין לו הכלים המחזיקים את הלאומיות: הארץ, הלשון, וכיוצא בזה. אמנם, כשמתגבר פחד הכליון, אפשר שינסה הרגש הלאומי להמציא מיני הגנה אפילו שאין להלאום הכלים הנזכרים; אבל כשם שלא תמיד יכול רגש השמירה העצמית למצוא את הדברים הדרושים להגנת נושאו, כך לא תמיד יכול הרגש הלאומי למצוא את התריס בפני הכליון הצופה להלאום, ואז אין להאחרון תקומה.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.