הנכבד דון משה גבאי בא מארץ ערב להתעלס בחברת ידידיו ולשמח בשמחתם ובשובו הריצותי אליו
מִפַּאֲתֵי מִזְרָח זְמָן הֵנִיעַ / כּוֹכָב וְלִפְאַת מַעֲרָב הוֹפִיעַ
מֵהַרֲרֵי פָארָן יְנוֹפֵף הַזְּמָן / כָּבוֹד בְּאַרְצֵנוּ יְקָר הִשְׁפִּיעַ
מֵרִבְבוֹת קֹדֶשׁ זְמָן הֶעְלָה כְרוּב / בִּימֵי סְתָו עֵת הַזְּמִיר הִגִּיעַ
הוּא הַגְּבִיר מֹשֶׁה אֲשֶׁר הֵאִיר פְּנֵי / דוֹדָיו וְלִבּוֹת אוֹהֲבָיו הִרְגִּיעַ
מַן נָאֳמוֹ הִמְטִיר לְעוֹרֵר לֵב נְכֵה / נוּדוֹ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה הִשְׂבִּיעַ 5
וּבְצוּף אֲמָרָיו עִם צֳרִי חִין מַעֲנָיו / אֶת דַּכְּאֵי חִצֵּי נְדוֹד יוֹשִׁיעַ
נָטָה לְהִתְלוֹנֵן בְּסֵתֶר אוֹהֲבָיו / אוּלָם עֲצָתוֹ הַזְּמָן הִפְרִיעַ
לָשׁוּב לְאַרְצוֹ הֶחֱרִידוּהוּ וְאֶת / לִבּוֹת יְדִידָיו יוֹם נְדוֹד הִבְקִיעַ
מֹשֶׁה הֲתִטֹּשׁ מַחֲנָה הָאוֹהֲבִים / אוֹ הַלְּבָבוֹת אִתְּךָ תַסִּיע
אַחְלַי זְכוֹר דּוֹרְשֵׁי יְדִידוּתָךְ וּמִן / אֶרֶץ עֲרָבִים קוֹלְךָ תַּשְׁמִיעַ 10
וּפְקוֹד שְׁלוֹם דּוֹדִים מְקַוִּים מַעֲנֶה / פִיךָ וּמִלִּים יוֹם לְיוֹם תַּבִּיעַ
שָׁלוֹם לְךָ שָׁלוֹם וּמַחְנֶה מַלְאֲכֵי / שָׁלוֹם בְּךָ שׁוֹכֵן זְבוּל יַפְגִּיעַ
נֹכַח אֲדֹנָי דַרְכְּךָ ובְלִבְּךָ / תִּהְיֶה לְךָ תּוֹרָתְךָ קָמֵעַ