לוגו
לְנָגִיד אֲבַד שְׁמֵיהּ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

לִכְבוֹד אֶחָד מֵאוֹהֲבַי הַנֶּאֱמָנִים

בַּעַל בְּעַמָּיו נִכְבָּד וּנְשׂוּא פָנִים

עֲטֶרֶת זְקֵנִים וְתִפְאֶרֶת בָּנִים,

מִנְחָה שְׁלוּחָה הִיא

בְּאַהֲבָה רַבָּה לְאוֹת יְדִידוּת נֶאֱמָנָה.



  1. האיש [הח‘ ר’ משה ברלין], אשר על הספר השלוח לו כתבתי את השורות האלה, פגשני אחרי כן ויוכיחני כי שכחתי לנקוב את שמו על ספרי אשר שלחתי לו, אמרתי לו: דוק ותשכח! נפק דק ואשכח.  ↩