רקע
יוסף זליגר
יַחְדָו
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(שיר משכיל)

אַל-תִּטֶּה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה

פֶּן-תּוֹרִיד כִּשְׁרֹנְךָ שְׁאֹלָה;

אַל-תַּעַשׂ עֲבוֹדָתְךָ שְׂרוּעָה

פֶּן-תִּהְיֶה נִשְׁמָתְךָ קְרוּעָה!

אֶחֱזָה בָזֶה וּבָזֶה

בְּיָד וּבְלֵב וּבְפֶה;

שְׁקָל-נָא בַּד בְּבַד

וְהִשְׂתַּלֵּם בְּכָל-צַד!

עֵדוּת נֶאֱמָנָה קְנֵה-לָךְ

וְאַהֲבַת חֶסֶד תִּמָּצֵא-בָךְ;

הִתְהַלֵּךְ בְּתוֹרָה תְמִימָה

וְהִתְנַהֵג בְּחֵן וּבִנְעִימָה!

יִקֹּב הַדִּין אֶת-הָהָר

וְאַל-יִפְגַּע בִּכְבוֹד זָר;

הוֹכַח בִּדְבָרִים נִמְרָצִים

וּכְבֹש בַאֲמָרִים נִמְלָצִים!

עַמְּךָ אֱהַב בְּכָל-נֶפֶשׁ

וְגוֹיִם לֹא תְּאַפֵּר בְּרֶפֶשׁ;

בְּחֲכָמֵינוּ דְּבַק בְּכָל-לֵב

וְגַם-לְרַגְלֵי חַכְמֵיהֶם שֵׁב!

בִּינָה בִּנְפוּצוֹת יְהוּדָה

וּבְתֵבֵל וּמְלֹאָהּ כָּל-כְּבוּדָה;

לִשְׁלוֹם יִשְׂרָאֵל הִתְגַּעֲגֵעַ

וּבְטוּב הָעוֹלָם הִשְׁתַעֲשֵׁעַ!

יְרָא אֵל-עֵלְיוֹן וְנוֹרָא

וּמַלֵּא לִבְּךָ אוֹרָה;

בְּטַח-בּוֹ בְּבֹר וּבְתֹם

וְלֹא-תֶּחְדַּל לֶחְכַּם וְלָזֹם

מֹחֲךָ יִמָּלֵא חֲקִירָה

וְלִבְּךָ יִזְדַעֲזֵעַ בְּשִׁירָה;

בִּין וְהַשְׂכֵּל בְּקִפָּאוֹן

חוּש וְהַרְגֵּשׁ בְּשָׁאוֹן!

לַכֹּל הַטֵּה אָזְנָיִם

וְסָבִיב הַבֵּט בָּעֵינָיִם;

לִסְבָרַת אֲחֵרִים שְׁעֵה

וּבְשִׂכְלֵךָ אַתָּה רְאֵה.

לְמֹד מִתּוֹך הַנִּסָּיוֹן

וּשְׁפוֹט עַל-פִּי הַהִגָּיוֹן

בִּשְׁקִידָתְךָ קְנֵה-לָךְ דָּעַת.

וּבְבִינָתְךָ אַל-תְּהִי מִגְרָעַת!

שְׁמֹר סְגֻלּוֹת מוֹרָשָׁה

וְהַקְרֵב מִנְחָה חֲדָשָׁה;

הֱיֵה נִצָּב מִיָּמִים יָמִימָה

וּבְכָל-שָׁנָה צְעַד קָדִימָה!

שְׁאַל זְקֵנִים וְיַגִּידוּךָ,

קְרָא לַעֲלָמִים וְיוֹשִׁיעוּךָ;

בְּלֵב יְשִׁישִׁים תְּבוּנָה

וִידֵי צְעִירִים אֱמוּנָה!

שִׂים נָא לֵב אֶל-הַנְּשָׁמָה

וְאַל-תִּשְׁכַּח עֲמָדְךָ בָאֲדָמָה;

עֲשֵׂה לָרוּחַ כָּל-תַּפְקִידֶהָ

וּמַלֵּא לַגְּוִיָּה כָּל-צְרָכֶיָה!

אִם-תֶּאֱגֹד קֹדֶשׁ וָחֹל,

וְהָיִיתָ שָׁלֵם בַּכֹּל;

אָז תִּמָּנֶה בֵּין הַבְּרוּרִים,

בִּתְרוּמַת בְּחִירֵי הַיְצוּרִים!


נדפס בשבועון “בת קול” גליון כ“ד, לבוב תרע”ג.

המלצות קוראים
תגיות