מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

רשות לקדיש

מאת: אברהם אבן עזרא

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת / לְכָל בָּשָׂר אַתָּה

וְחָכְמָה בַטֻּחוֹת / בְּחָכְמָתְךָ שַׁתָּ,

וְגַם דַּבֵּר צַחוֹת / בְּיַד לָשׁוֹן תַּתָּ,

אֱמֶת כֹּל חוֹלַלְתָּ / וּבוֹ לֹא עָמַלְתָּ, / רַק בְּפִיךָ מִלַּלְתָּ!

בְּיָדְךָ עִתּוֹתַי – / וּמַה זֶּה פִי יַעֲנֶה

וְקָצְרוּ שִׂפְתּוֹתַי? / וְכָל רֶגַע הִנֵּה

בְּקִרְבִּי אוֹתוֹתַי, / וְאָן לִבִּי יִפְנֶה

וְאוֹתִי הִגְבַּלְתָּ? / בְּדָת שֶׁהִנְחַלְתָּ / לִי בְרָכָה אָצַלְתָּ!

רְחָבִים וַאְרֻכִּים / חֲסָדֶיךָ עִמִּי,

וְרַעְיוֹנַי רַכִּים / וְלֹא אָבִין גָּלְמִי,

וְעֶת נוּם וּבְהַשְׁכִּים / בְּךָ עָצַם עַצְמִי,

וְעָלַי חָמַלְתָּ / וְטוֹבוֹת גָּמַלְתָּ / לִי, גְּמוּל לֹא שָׁאַלְתָּ!

הֲכִי טוֹב עָשִׂיתָ / וְאָנֹכִי אֶרְשַׁע,

וְחוֹבִי כִסִּיתָ / וְאֶל שַׁוְעִי תִשַׁע,

וְאַחַר נִסִּיתָ / לְבָבִי בָּךְ נוֹשַׁע,

וְחַיַּי גָּאַלְתָּ / וְנַפְשִׁי הִצַּלְתָּ, / מֵעֲזֹר לֹא חָדַלְתָּ!

מְרוֹמִים שָׁכַנְתָּ / וְשַׁחִים מָלֵאתָ,

וְכָל יֵשׁ חוֹנַנְתָּ / וְלַעְשׂוֹת הִפְלֵאתָ,

וְכִסֵּא כוֹנַנְתָּ / וְעָלָיו נַעְלֵיתָ,

וְהַכֹּל פָּעַלְתָּ / וּבַכֹּל מָשַׁלְתָּ / וְעַלֵי כֹל גָּדַלְתָּ!

אברהם אבן עזרא
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראות וקוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של אברהם אבן עזרא
יצירה בהפתעה
רקע

שְׂרִידֵי שִׂיחוֹת נוֹשָׁנוֹת

מאת יוסף חיים ברנר (מאמרים ומסות)

אמונת-המשיח שלנו פרי-חולשתנו היא או גם סיבה לחולשתנו; בכל אופן, לא רוכב על סוס אביר יבוא הוא, משיחנו. (שם)


א

אשתקד, אחר כיבוש-הגליל, כששב הוא ליהודה מן הגירוש, היתה ראשית-שיחתנו, כמובן, על ההתנדבות.

לפנינו על השולחן התגוללו גליונות-עתונים עם מאמרים חוגגים על בלפור-כורש ועל החזיון, שזה אלפיִם שנה וכו', בסגנון של נפוליון: “ארבעים דורות”… על אחד מהם, שבא מאמריקה, התנוסס גם ציור, “קארטוּן” בלע"ז, עם קוֹנצפּציה נהדרה: יהודה המכבי מוסר חרבו ללגיונר העברי.

הוא נענע בראשו ואמר:

– כך… כך… בלי כל “להבדיל”…

– ומהו ההבדל? – דרש ממנו תשובה האיש השלישי, שהיה אתנו באותו מעמד.

– מובן: – סייעתי לו גם אני – הבדל-מרחק ישנו. אבל מי יודע אם בחנוכות שׁלעתיד לבוא לא יזָכרו כולם בנשׁימה אחת…

– בחנוכות שלעתיד לבוא, – ענה הוא – מי יתן… מי יתן והיו לנו חנוכות לעתיד לבוא. אבל ההבדל ישנו, והוא יסודי, הלגיונר של היום איננו חשמונאי.

– ואני לא הייתי מרהיב בנפשי עוז… – לא הבלגתי אני.

– להרהר אחרי המתנדב?

– כן, להרהר אחרי אנשים, שעזבו הכל והלכו למסור נפשם בעד עמם וארצם –

– יבורכו סלה, – הפסיקני הוא מבלי משים – אבל שלא להרהר אי-אפשר.

– החיטוט והניקור – לא נתן דמי לו איש-שיחתנו השׁלישׁי – ימצאו תמיד ובַכֹּל מקום להרהר ולעשׂות הבדלים וחילוקים. מה, מהו ההבדל?!

הוא ענה ענה:

–ההבדל העיקרי: החשׁמונאי הֵגן על קניני-העם שנרכשו כבר, עמד על העמדות הלאומיות לבל יפלו בידי צר, בעוד שהלגיונר שלנו הלך להיות האופן – אפילו לא החמישי – במרכבת חיל-כובשים של אדונים ועבדים. ולשם מה?

– החיִל האדיר הזה כבש בשבילנו את ארצנו! – התריס איש-שיחתנו.

– בשבילנו? – לחש הוא – מה שייך לומר: בשבילנו? למה יעשו זאת בשבילנו?

– למה? שוב ניקור וחיטוט! הן עינינו הרואות, שהם עושים עוּבדות!

הפעם כעס הוא, ומתוך כעס ענה גסות:

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.