¹

כִּנּוֹרִי הִכּוֹן לִקְרָאתִי, הִתְנַעֲרָה מֵעֲפָרְךָ

וּמֵאֵזוֹב אֲשֶׁר כֻּסָּה עַל הוֹדְךָ וַהֲדָרְךָ.

לֹא עֵת לְךָ עַתָּה הֵחָבֵא אֶל הַכֵּלִים,

לֹא עֵת רְפוֹד יְצוּעֲךָ בְּיַרְכְּתֵי הַמֶּלְתָּחָה.

קוּמוּ הִכּוֹנוּ קַוִּים קוֹדְרִים, עֲצֵלִים,

וּתְנוּ קוֹל לָרוּחַ עָלַי כָּעֵת צָלָחָה

אָשִׁירָה נָא לִידִידִי לְיוֹם חֲתוּנָתוֹ,

לְיוֹם בּוֹ יִצָּמֵד לָנֶצַח בְּנֶפֶשׁ רַעְיָתוֹ.

מְעוֹנָה שְׁמֵי מַעַל בְּחֶזְיוֹנִי נָשָׂאתִי עֵינַיִם

מְקוֹם שָׁם עַל יְמֵי חֶלְדֵּנוּ אוֹר יַגִּיהַּ

וְלֹא יִרְאֵם בֶּן תְּמוּתָה מֵאַרְצוֹת הַחַיִּים,

צְפוּנִים לָרוּחַ, וְעֵת עוּף יַגְבִּיהַּ

וְאֶחֱזֶה שָׁמָּה יְמֵי צִבְאֲכֶם, שָׂבַעְתִּי נַחַת.

מִפְלַגּוֹת גְּדוּדָם יוֹם אֶחָד נִשָּׂא וַיַּעַל,

הוֹדוֹ מַרְהִיב עַיִן, יִפְעָתוֹ זוֹרַחַת

מִנֹּגַהּ נֶגְדִּי יַחְפְּרוּ צִבְאוֹת מַעַל ­­—

אַךְ אַהֲבָה קַיֶּמֶת בְּאֵיתָן הִיא נוֹסָדָה

וְלֹא מִדִּמְיוֹן, לֹא מִתְּעוּפַת-עַיִן נוֹלָדָה;

אַהֲבָה שָׁבָה בְּכָל עֻזָּה גַּם מִנֶּפֶשׁ נֶאֶהֱבֶת;

אַהֲבָה שֶׁבָּאוּ מַאֲוַיֶּהָ, לֹא תִקְוָה כוֹזֶבֶת.

מַה מְּתוּקָה אַהֲבָה זוֹ וּמַה מְּאֹד נָעֵמָה,

וְעַתָּה, הֶאָח! הֵן שָׁמַן חֶלְקְכֶם בָּהֵמָּה.

לֹא חֵשֶׁק עֲגָבִים מוֹשֵׁך נֶפֶשׁ כְּזֶרֶם מַיִם כַּבִּירִים,

בְּהִתְגָּעֵשׁ גַּלֵּי הַחֵפֶץ וּמִשְׁבְּרֵי דִמְיוֹן אַדִּירִים,

הָרוּחַ יִנְהֹם בְּזַעַף וִייַבֵּשׁ גָּרֶם,

דְּאָבוֹן וְכִלָּיוֹן תַּכֶּינָה ²בַּעֲלֵיהֶן חֵרֶם.

זֶה הַיּוֹם מְאֻשָּׁרִים! שָׂבְעוּ עֲדָנִים,

יוֹם מְלֹאת סֶפֶק הָאַהֲבָה בִרְנָנִים.

הוֹקִירוּ אֶת הַיּוֹם – אֵין עוֹד כָּמוֹהוּ.

יוֹם בְּרִית אַהֲבָה – לֹא יָשׁוּב אָמֶש,

וְחַיִּים בְּלֹא אַהֲבָה הֵן תֹּהוּ וָבֹהוּ.

יוֹם זֶה יָאִיר לְחוֹפְכֶם כַּשֶּׁמֶשׁ,

קַרְנַיִם מִיָּדוֹ, נָגְהוֹ לֹא יֵאָסֶף,

וְכִרְבוֹת הַיָּמִים כֵּן יִגְאֶה בָּרָהַב,

תְּחֹגּוּהוּ תְּשַׁנּוּהוּ בִמְלֹאת יְמֵי חֲתוּנַת הַכָּסָף.

וְעוֹד בָּה שְׁלִישִׁיָּה – הִיא חֲתוּנַת הַזָּהָב.

וְעַד הָאַרְבַּע תָּבוֹאוּ – אֲשֶׁר סַפִּיר גִּזְרָתָהּ ³

חֲסַל סִדּוּר בִּרְכָתִי כְּהִלְכָתָהּ.