לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתָחוּשׁ עֲתִידוֹת? הֲתַגִּיד לִי אֵת

אֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בְמֶשֶׁךְ הַשּׁנָה?

הֵן בְּיָדְךָ נִצְפְּנוּ הָעִתִּים הַבָּאוֹת,

מִפִּיךָ הֵן יֵצֵא הַטּוֹב עִם הָרָעוֹת

וּפְקֻדַּת כָּל-בָּא מִמְּךָ לֹא נִצְפָּנָה;

אַתָּה יוֹדֵעַ כָּל רָזֵי הָרוּחוֹת,

אִם חַם אוֹ קַר יִהְיֶה, אִם גֶּשֶׁם אוֹ שֶׁלֶג.

אִם סְעָרוֹת וּזְוָעוֹת, אִם שֶׁקֶט וּמְנוּחוֹת,

בְּיָדְךָ הֶן-הֵמָּה כְּמֵימֵי הַפֶּלֶג;

אַתָּה יוֹדֵעַ עֶת-בֹּא וְעֶת-צֵאת –

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת שָׁלוֹם וּבְרָכָה?

הֲחֳדָשִׁים כְּסִדְרָם, הַיָּמִים כַּהֲלָכָה?…

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת אֹכֶל וָשׂבַע,

סְאָה-סֹלֶת בְּשֶׁקֶל עִם שְׂעֹרִים סְאָתַיִם?

אוֹ לְהֵפֶךְ, חָלִילָה, קֹמֶץ אוֹ רֶבַע

קַב הַדִּבְיוֹנִים מָנָה אוֹ מָאתַיִם?

וּמְחִיר רֹאשׁ חֲמוֹר? וּמְחִיר חֲמוֹרוֹתַיִם

מַה-יִהְיֶה בַשּׁנָה הַבָּאָה עָלֵינוּ?

הַשְׁמוֹנִים כֶּסֶף, כַּכָּתוּב בַּפָּסוּק?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת שִׁפְעַת עֲסָקִים?

כָּל אֶחָד וְאֶחָד שָׁקוּעַ וְעָסוּק

בְּרֻבֵּי עִנְיָנָיו הָעוֹלִים עַד שְׁחָקִים,

וְהוּא בוֹנֶה סֻלָּם הַמֻּצָּב לָאָרֶץ

וְרֹאשׁוֹ מַגִיעַ עַד שְׁמֵי הַשָּׁמַיִם?

אוֹ תִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנָת פְּלֵטַת בַּנְקְרוֹטִים,

שְׁנָת גֶּזֶל וּלְקִיחָה וְשֹׁד בַּצָּהֳרַיִם,

שְׁנָת עֵקֶר וּמְבוּסָה וּמְהוּמוֹת וּשְׁמִטּוֹת

עִם שִעְבּוּד קַרְקָעוֹת וְיֶתֶר הַשִׁיטוֹת

הַגְּלוּיוֹת וִיְדוּעוֹת וּנְהוּגוֹת בָּאָרֶץ?

הֲמִצִּדְךָ יִפּוֹל אֶלֶף וּמִיְמִינְךָ רְבָבָה

וּשְׁאֵרִיתָם תְחַיֶה בִצְדָקָה וּנְדָבָה?…

הֲיִוָּלְדוּ חֲכָמִים יוֹתֵר מִשּׁוֹטִים

בַּשּׁנָה הַזֹּאת הַבָּאָה עָלֵינוּ?

אוֹ אוּלַי, חָלִילָה – לְכוּ וְקִרְאוּ תְהִלִּים! –

אוּלַי חָלִילָה, תִרְאֶינָה עֵינֵינוּ

שִׁשִּׁים בַּכֶּרֶס הָאֶחָד אֱוִילִים?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתִהִיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת שָׁלוֹם וְשַׁלְוָה,

בְּלִי פֶרֶץ וּצְוָחָה, בְּלִי תִגְרָה וְעַלְזָה?

אוֹ תִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁנָת חֶרֶב נוֹקֶמֶת,

שְׁנָת רַעַשׁ וּזְוָעָה וְאִבְחַת מִלְחֶמֶת,

וְנִצַּבְנוּ כֻלָּנוּ בֵין הַחַי וְהַמֵּת?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה הַבָּאָה שְׁנַת כֹּשֶׁר

לְאַהֲבַת עֲבוֹדָה בִצְדָקָה וָישֶׁר,

עֲבוֹדָה הַנַּעֲשָׂה בְמַעְדֵּר וָאֵת?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת מַזָל וָאֹשֶׁר

לִפְרִי הָאֲדָמָה וּלְזִמְרַת הָאָרֶץ?

אוֹ אוּלַי, חָלִילָה, יַעֲלוּ הָעַתּוּדִים

לָגוּר בַּחֲרָמוֹת וּלְהָבִיא בַפֶּרֶץ

נְקִיִים וּתְמִימִים מִבְּנֵי-הַיְהוּדִים?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? – הֲיִהְיוּ הַיָּמִים

יְמֵי כִשְׁרוֹן הָרוּחַ לִגְדוֹלֵי הַחֲכָמִים?

אוֹ תִהְיֶה הַשָּׁנָה הַזֹּאת שְׁנַת בַּצֹּרֶת

לְדִבְרֵי הַסִּפְרוּת וּלְסוֹפְרִים וּ“מו”לִים"?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת מִשְׁפַּט בִּקֹּרֶת

לִזְקֵנִּים הַיּוֹרְדִים וּצְעִיִרים הָעוֹלִים?

הֲיָקוּם עוֹד אִישׁ שֶׁיָבֹר הַפְּסֹלֶת

מִתּוֹךְ כָּל הָאֹכֶל, לָשׂוּם רַק סֹלֶת?

אוֹ תִהְיֶה שְׁנַת נְעָרִים הַכּוֹתְבִים וּמוֹחֲקִים,

הָעוֹלִים בְּחָזְקָה וְאִיש אָחִיו דּוֹחֲקִים

וְצָצִים מִן הָאָרֶץ יוֹם יוֹם כְּפִטְרִיוֹת

אַנְשֵׁי מַאֲמָרִים וְקוֹרֶסְפּוֹנְדֶנְצִיוֹת?

הֲיָקוּמוּ עוֹד בָּנוּ מְשׁוֹרְרִים חֲדָשִׁים,

מְגַבְּבֵי הַמִּלִּים וְעוֹשֵׂי הַחֲרוּזִים,

הַכּוֹתְבִים רַק רָמוֹת וּדְבָרִים הַקָּשִׁים

וּבוֹחֲרִים לְעַצְמָם אֵיזֶה חִתּוְּך הַדִּבּוּר,

לְהַטִיל בּוֹ אֵימָה עַל כָּל הַצִּבּוּר

וּמְבַקְּשִׁים לְנַפְשָׁם רַק אֶת הַזּוּזִים?

הֲתִהְיֶה הַשּׁנָה שְׁנַת תַּחֲרוּת וְקִנְאָה,

מַלְשִׁינוּת וּמְסִירָה וּמְרִיבָה וְשִׂנְאָה,

לַחֲטוֹף אִישׁ אִישׁ מִפִּי רֵעֵהוּ

אֶת אָכְלוֹ בְּעוֹדוֹ כְבָר בֵּין שִׁינֵּהוּ?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? – אֵי חָכְמָה בַטֻּחוֹת,

כִּי יֵעָשֵׁר עוֹד אִישׁ מִפְּסָלְתָּן שֶׁל לוּחוֹת?

אוֹ אוּלַי כְּבָר יָצָא עָלֵינוּ הֶחָרוֹן

שֶׁלּוּחוֹת וְשִׁבְרֵי לוּחוֹת נָנִיחַ בָּאָרוֹן?…

לוּחַ! מַה-מֵּעֵת? לוּחַ מַה-מֵּעֵת?

הֲתָחוּשׁ עֲתִידוֹת? הֲתַגִּיד לִי אֵת

אֲשֶׁר יִקְרֶה אוֹתָנוּ בְמֶשֶׁךְ הַשּׁנָה?

הַנְּחָלִים יִשְׁטוֹפוּ, הַמַּיִם יָסוּפוּ,

הַיָּמִים יִמָּשֵׁכוּ, הַצִּפָּרִים יָעוּפוּ,

וּלְפִתְרוֹן נְחַכֶּה – עַד אָנָּה? עַד אָנָּה?

פִּתְחוּ לִי! פִּתְחוּ! אָנֹכִי הַ“לוּחַ”!–

בִימֵי כָל-הַשָּׁנָה רַק אָנוּד, אָנוּעַ,

אֲשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ, אֲסוֹבֵב בִּמְדִינוֹת,

בֵּין קוֹרְאִים נִכְבָּדִים, בֵּין קוֹרְאוֹת עֲדִינוֹת

(יָפוֹת, כְּמוּבָן, כָּאוֹר הַזָּרוּעַ).

וּפַעַם בַּשּׁנָה – תְּנוּ-לִי, אָנוּחַ,

אַרְגִיעַ בֵּינֵיכֶם, אֶשְׁאַף-נָא רוּחַ.

עַד נַפְשִׁי אֲשׁוֹבֵב, עַד בָּלְעִי הָרֹק,

וּבְאָזְנְכֶם, אַחַי, אֲסַפְּרָה אֶל-חֹק

אֶת-כָּל שֶׁרָאִיתִי –

–תַּחַת הַשּׁמֶשׁ?

–לֹא! כִּי בְמַחֲשָׁךְ וּבְשֹׁאָה וָאָמֶשׁ!

–אֵי מִזֶה תָבֹא?

–מִמְּדִינוֹת רְחוֹקוֹת,

שֶׁשָּׁם כָּל-הַיּוֹם רַק מַחֲלֹקוֹת, מַחֲלֹקוֹת

(וּבְכֵן וְתָבִינוּ כִּי מִתְּחוּם הַיְהוּדִים!),

שֶשָּׁם עַל-כָּל-פֵּאָה עֲנִיִים מְרוּדִים

(וּבְכֵן וְתָבִינוּ כִּי מִתְּחוּם הַיְהוּדִים!)

שֶשָּׁם כָּל-הַיוֹם רַק נִרְגָנִים, מַלִּינִים,

כּוֹתְבֵי פַּסְקְוִילִים כָּל-יוֹם וּמַלְשִׁינִים

(וּבְכֵן הוּא בָּרוּר: מִתְּחוּם הַיְהוּדִים!)-

הוֹי, אַחַי, יָגַעְתִּי, הוֹי, אַחַי, עֻנִּיתִי!

הָבָה אֲסַפְּרָה אֶת-כָּל שֶׁרָאִיתִי:

רָאִיתִי “גְבִירִים” – סוֹחֲרִים בְּסֻקָּר

בְּקִיוֹב הָעִיר, וּבְאוֹדֶסָּה בִּתְבוּאָה,

וּבְלוֹדְז וּבְוַרְשׁוֹי הֵם עוֹסְקִים בִּשְׁטָרוֹת

לְרִבּוֹא רְבָבוֹת, עַד כִּי לֹא יֻכַּר

דַּל מִפְּנֵי עָשִׁיר, כִּי רַק עַל הַנְּיָרוֹת

כְּתוּבִים וַחֲתוּמִים לָהֶם הָאוֹצָרוֹת

שֶׁבְּקֻפּוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, עַד כִּי בִשְׁבוּעָה

אִם הַבְטַח יַבְטִיחוּ – מִי נַפְשׁוֹ שׁוֹקֵטָה

כִּי מָחָר לֹא יִהְיֶה יוֹם הַטּוֹב, יוֹם הַפְּלֵטָה?

וּגְבִירִים הָאֵלֶּה בְּרִכְבֵי תִפְאֶרֶת

וּבְסוּסִים נוֹסְעִים וּבְעֶגְלוֹת צַבִּים

(לֹא סוֹד הוּא, אַחַי! בְּיָמֵינוּ הֲלֹא

רוֹצֶה כָּל-אָדָם בְּצַב שֶׁלּוֹ

מִתִּשְׁעָה צַבִּים שֶׁל הָאֲחֵרִים!)

וּמְשָׁרְתִים לָהֶם וַעֲבָדִים מָה רַבִּים –

(כִּי הִתְגָּאוֹת עַל-גַפֵּי מְרוֹמֵי הַקָּרֶת

הֵם אֹהֲבִים, אִם הֵמָּה בָאָרֶץ גַּם גֵּרִים;)-

וְהָיָה אִם יִגַּשׁ אֶל-אֶחָד מֵהֵמָּה

אישׁ אֲשֶׁר יַזְכִּיר לָהֶם אֶת-יִשְׂרָאֵל,

אוֹ דָבָר מִצָּרְכֵי הַכְּלָל כִּי-יִוָּאֵל,

אָז-אִי לְךָ כְסִיל, אִי לְךָ בְהֵמָה,

אִם רֶגַע הֶאֱמַנְתָּ, אִם רֶגַע קִוִּיתָ.

הַאֶבֶן עוֹנָה מִיָמֶךָ רָאִיתָ?

רָאִיתִי אֲנָשִׁים אִישׁ אָחִיו מְנַגְּחִים,

מְרִיבִים, מִתְעַשְּׂקִים כָּל-יוֹם וּמִתְוַכְּחִים;

זֶה אוֹמֵר כָּכָה וָזֶה – דַּוְקָא כָכָה,

זֶה אוֹמֵר לָבָן וָזֶה – דַּוְקָא שָׁחוֹר,

זֶה הוֹלֵךְ לְפָנִים – שֶׁזֶה בָּא לְאָחוֹר,

זֶה רוֹאֶה קְלָלָה בִּמְקוֹם שֶׁזֶה – בְּרָכָה,

זֶה קוֹרֵא: אֱמֶת! יַעַן זֶה: עוֹרְבָא פָרַח!

וְאֵלֶּה מַחֲרִיבִים מִשּׁוּם שֶׁאֵלֶּה טָרְחוּ

(כִּמְדֻמֶּה, שֶׁקָּהָל אוֹמֵר, “יִתְבָּרֵךְ”

רַק יַעַן שֶׁיֹאמַר הַחַזָן “בָּרְכוּ”);–

–הַעֲדַת שִׁכּוֹרִים רָאִיתָ הַפַּעַם?

לֹא! חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל הַמְדַבְּרִים בְּטַעַם!

רָאִיתִי רַבָּנִים, רָאִיתִי אֶת-צֹאנָם

וּבְהֶמְתָּם וּבְקָרָם הַדַּל שֶׁהֵם רוֹעִים

בִּמְקוֹמוֹת אֵין מִרְעֶה, שֶׁשּׁם הֵמָּה תוֹעִים,

וּמְכַלִּים אֶת-שְׁאֵרִית כָּל-כֹּחָם וְאונָם;

וְהַנְּפָשׁוֹת הַגַּסּוֹת הָרֹדוֹת בָּהֵמָּה,

הַמְדַקְדְּקוֹת בְּמִצְוֹת מְאֹד וּמְדַיְקוֹת,

רֹדוֹת בָּהֶם בַּחֲרוֹן אַף וְחֵמָה

בְּיָדָם הַחֲזָקָה וּבְתַרְיַ“ג הַנְּגַיקוֹ”ת

הַתְּלוּיוֹת בָּהּ – הוֹי, רַבָּנִים! רַבָּנִים!

הֲשַׂמְתֶּם אֶל-לֵב? אִם שַׂמְתֶּם אֶל-דַּעְתְּכֶם?

הֵן לֹא כַשּׁעוֹת שֶׁעָבְרוּ זוּ שַׁעַתְּכֶם!

הֲיִרְבּוּ הַיָּמִים? תֶּאֱרַכְנָה הַשּׁנִים

לַצֹּאן הָאֵלֶּה, אִם כֵּן אַתֶּם עֹשִׂים?

הַבְהֵמָה תַעֲשׂוּ אֵפוֹא אֶת-אָדָם?

וּמָה אִם יָבֹא הַיּוֹם עַל-הַשּׁוֹטִים,

יוֹם “וְדָרַשְׁתִּי אֶת-צֹאנִי מִיָדָם”?

הַאֻמְנָם…

–רַב לָךְ! מָה עוֹד רָאִיתָ,

הַלּוּחַ, בְּטֶרֶם אֵלֵינוּ עָלִיתָ?

– רָאִיתִי “מַשְׂכִּילִים”, מַנְהִיגֵי הָאֻמָּה,

(בְּחִנָּם, כְּמוּבָן, בְּלִי קַחַת מְאוּמָה!

וְרַק שֶׁהֵם חַיִּים עַל-חֶשְׁבּוֹן הַקָּהָל,

שֶׁהוּא אֶת-חַסְדָּם מֵעוֹדוֹ לֹא שָׁאָל –)

הַמְדַבְּרִים בְּדִמְעָה וּבְדַם תַּמְצִית לִבָּם

וּמְבַכִּים כָּל-יוֹם וּבִדְחִילוּ וּרחִימוּ

אֶת-קוֹלָם לְעַמָם תָּמִיד יַנְעִימוּ,

וּנְכוֹנִים הֵם תָּמִיד לָמוּת בְּאִבָּם

לְמַעַן הָעָם – – רָאִיתִי אוֹתָם

חַיִים – חֵי נַפְשִׁי! – וּבְטֶרֶם מוֹתָם

וּבְרִיאִים וּשְׁלֵמִים; רַק לַיְלָה וְיוֹמָם

מְצַחֲקִים בְּ“וִינְט” הֵם כֻּלָּם בִּמְקוֹמָם!

רָאִיתִי הַסּוֹפְרִים – נְעָרִים בְּלַעַ"ז –

(אַךְ אַל-נָא תֵרָגְנוּ כִּי מוֹצִיא אֲנִי לַעַז

עַל אוֹתָן הַבְּרִיוֹת!) כּוֹתְבִים מַאֲמָרִים,

סִפּוּרִים וְשִׁירִים (וּבְיִחוּד רַק שִׁירִים!),

הַגּוֹנְבִים אִישׁ אִישׁ מִמְּקוֹרוֹת זָרִים

וְנוֹתְנִים לַקּוֹרְאִים שֶׁאֵינָם מַכִּירִים

פְּרִי עֲמַל אַחֵר – וּבְחֻצְפָּה יְתֵרָה

יִהְיוּ לְרָאשֵׁי הַסִּפְרוּת בִּמְהֵרָה!

יִהְיוּ לְמוֹלִי"ם, יִהְיוּ לְעוֹרְכִים,

שֶׁדָּבָר לֹא יַעֲשׂוּ בִלְתִּי אִם כֹּרְכִים

בְּיַחַד, כַּאֲשֶׁר כֵּן עָשָׂה גַם הִלֵּל,

אֶת כָּל מַה-שֶּׁעָמְלוּ לִפְנֵיהֶם חֲבֵרִים,

וְהֵם דֹּרְשִׁים הַכֶּסֶף – הוֹי, אַחַי! מִי פִלֵּל

כִּי יֵשׁ כֶּלֶב רוֹבֵץ עַל אַשְׁפַּת אֲחֵרִים?

וּמְבַקְּרִים בֵּינֵיהֶם – אַךְ אַל-נָא בִצְחוֹק! –

הָעֹשִׂים כָּל-דָּבָר כַּדִּין וְכַּחֹק,

וּמְחַקִּים אֶת-סִגְנוֹן מְבַקְּרִים אֲמִתִּים,

הַכּוֹתְבִים עוֹד דְּבָרִים שֶׁל-טַעַם לְעִתִּים,

כִּמְזַיְפֵי שְׁטָרֵי הַמְּדִינָה הַמְחַקִּים

עִם כָּל-הַדִּקְדּוּקִים וְאַכִּי“ם וְרַקִּי”ם

אֶת-הַסְּעִיף הַיָּדוּעַ עַל-שְׁטָרָם גַם הֵמָּה,

כִּי הַמְזַיֵף שְׁטָר, וְשֻׁלַּח לַמֶּרְחַקִּים

לְאֶרֶץ גְּזֵרָה עַד עוֹלְמֵי עוֹלָמִים.

(עַיֵן “הַמֵּלִיץ”, דַּף פְּלוֹנִי אַלְמוֹנִי,

הַבִּקֹרֶת שֶׁכָּתַב, לְמָשָׁל, מַר פְּלוֹנִי!)–

הֲתִהְיֶה עוֹד סִפְרוּת טְהוֹרָה וּשְׁלֵמָה,

אִם אֵלֶּה הֵם לָנוּ תַלְמִידֵי-חֲכָמִים?

רָאִיתִי חוֹתְמִים – מִי זֶה יוֹכִיחַ,

אִם לֹא כְבָר הִגִיעַ עִתּוֹת מָשִׁיחַ,

שֶׁשּׁבַע נָשִׁים בְּאִישׁ אֶחָד הֶחֱזִיקוּ?

כִּי כָכָה יַחֲזִיקוּ שִׁבְעָה אֲנָשִׁים

(גְּבִירִים, כְּמוּבָן, לֹא דַלִּים וְרָשִׁים!)

בַּ“לּוּחַ” הָאֶחָד, שֶׁהַעֲנֵק יַעֲנִיקוּ

אִישׁ לְרֵעֵהוּ בְאֵין-כֶּסֶף וּבְחִנָּם –

לֹא חוֹתְמִים, כִּי “קוֹרְאִים נִכְבָּדִים” רַק הִנָּם

רָאִיתִי מַלְשִׁינִים – נִכְלַמְתִּי – כְּלוֹמֵר:

קְדוֹשִׁים, צַדִּיקִים, רַבָּנִים וְגוֹמֵר,

הַיוֹשְׁבִים בִּקְדֻשָּׁה בְאֶרֶץ הַקֹּדֶשׁ

עַל תּוֹרָה וַעֲבוֹדָה – כְּלוֹמֵר: פַסְקְוִילִים,

אִגְרוֹת דִּלְטוֹרְיָה וּמִכְתְּבֵי מַלְשִׁינוּת,

שֶׁכּוֹתְבִים לְפָחוֹת שְׁלֹשִׁים בַּחֹדֶשׁ,

בִּכְדֵי לְהַשְׁמִיד אֶת כָּל הַמַּשְׂכִּילִים,

שֶׁנִּזְרְקָה רַחֲמָנָא לִצְלָן בָּהֶם מִינוּת,

וּמִשׁוּם – שֶׁמַּלְשִׁינוּת זֶהוּ אֲוִירָם!

הֲזוֹכְרִים עוֹד אַתֶם, רַבּוֹתַי, בְּנֵי קֹרַח?

אוֹ הַאָשׁוּב וְאֶקַח עָלַי אֶת הַטֹּרַח

לְסַפֵּר מֶה עָשׂוּ דָתָן וַאֲבִירָם?

רַבָּנִים מַלְשִׁינִים?! – יָדַעְתִּי רַבָּנִים

עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, מַתִּירִים וְאוֹסְרִים,

בַּעֲלֵי כָּל מֵחוּשׁ וְלוֹבְשֵׁי לְבָנִים –

אַךְ רַבָּנִים, אֲבַדִּ"ים, שֶׁהָיוּ לְמוֹסְרִים?!

הַיְדַעְתֶּם, רַבּוֹתַי, מַה-זוּ מסִירוּת?

הֲתֶחְסַר רַק זֹאת עוֹד לָנוּ לַעֲשִׁירוּת,

הֲנִמּוּסִים טוֹבִים עוֹד לָנוּ מְעַטִּים?

בִּמְסִירוּת הֶחֱרִיבוּ פַּעַם אֶת-הָאָרֶץ –

הֶהָיוּ הֵם אֵפוֹא לְהוֹמֵיאֻפַּטִים

הַמְרַפְּאִים בַּכְּלָל “רַק דּוֹמֶה בְּדוֹמֶה”,

וְלָכֵן הֵם אוֹמְרִים: בִּמְסִירוּת הֶחֱרַבְנוּ

וּבִמְסִירוּת בָּאנוּ עַתָּה וְשַׁבְנוּ

לְקוֹמֵם הֶהָרוּס, לְהַעֲמִיד הַפָּרֶץ,

וּלְהָקִים שֵׁנִית לָנוּ הַחוֹמָה?

רָאִיתִי –

אַךְ רַב לִי! מֶה עָיֵף, יָגֵעַ

אָנֹכִי כַיוֹם, מֶה עָמָל שָׂבֵעַ

וּלְהוֹשִׁיעַ לְעַמִּי מָה אוֹנִי, מַה-כֹּחִי? –

הוֹי הָבוּ, הוֹי תְּנוּ-נָא! אֶשְׁבּוֹת, אָנוּחַ,

אַרְגִּיעַ בֵּינֵיכֶם, אֶשְׁאַף מְעַט רוּחַ –

פִּתְחוּ לִי, פִּתְחוּ, הַ“לּוּחַ” אָנֹכִי!