מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

אָנֹכִי לְצִיּוֹן

מאת: צבי אלעזר טלר

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

הַאָשִׁיר, אִם אֶחְדַל, זֹאת שְׁאֵלָה קָשָׁה,

מִלְחָמָה בֵין הַשֵּׂכֶל וְהַהַרְגָּשָׁה.

חֲדַל אַל תָּשִׁיר! הַשֵּׂכֶל יְחַוֶּה דֵעַ,

לָמָּה זֶה תָשִׁיר וּלְךָ אֵין שׁוֹמֵעַ?

מְשׁוֹרְרִים לוֹעֲזִים הֵם יָדָם רוֹמֵמָה,

הֵם עוֹשִׂים חַיִל וּמַשְׂכֻּרְתָּם שְׁלֵמָה.

בְּשָׂפוֹת עֲשִׁירוֹת יָשִׁירוּ יַעֲשִׁירוּ,

הֵם חַיִּים לְחַיִּים כִנּוֹרָם יָעִירוּ.

וְאַתָּה מְשׁוֹרֵר עִבְרִי בְּשָׂפָה עֲנִיָּה,

שִׁירָה עִבְרִיָּה לְאַחֶיךָ נָכְרִיָּה!

שִׁירָה שִׁירָתְךָ! הַרְגָּשָׁה אוֹמֶרֶת,

כְּצִפּוֹר זֹאת שָׁם בַּיַּעַר מְשׁוֹרֶרֶת;

הִיא תָשִׁיר וְלֹא תִשְׁאַל אִם לָהּ שׁוֹמֵעַ,

אִם יֵשׁ שִׁירָהּ מֵבִין נַגֵּן יוֹדֵעַ.

אִם יֵשׁ מְבַקֵּשׁ: אֶת קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִי,

זַמְרִי כִי טוֹב כִּי נָעִים הָרִיעִי!

לֹא תֵדַע אִם הִיא מְשׁוֹרֶרֶת מְצֻיֶּנֶת,

הִיא שִׁירָה לוֹקַחַת וְשִׁירָה נוֹתֶנֶת,

וַאֲנִי נִפְעָם לֹא אֵדַע אַכְרִיעַ,

כַּלְכֵּל לֹא אוּכַל, לְמִי רוּחִי אַבִּיעַ?

וָאֹמַר לְצִיּוֹן כִּנּוֹרִי אָעִירָה,

אָנֹכִי לְצִיּוֹן אָנֹכִי אָשִׁירָה!

צבי אלעזר טלר
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של צבי אלעזר טלר
יצירה בהפתעה
רקע

ר' אברהם משה לונץ

מאת יוסף יואל ריבלין (מאמרים ומסות)

מוקדש לזכר הרא"מ לונץ ז"ל

I

אחת האישיות המסמלות את התקופה החשובה ביצירת החיים החדשים בארץ-ישראל, תקופה המתחילה בשנת ל' בערך ונחתמת עם המלחמה בעד השלטת העברית בבתיה“ס, הוא ר' אברהם משה לונץ. בין האישיות היותר טפוסיות של התקופה הזאת: יחיאל מיכל פינס, אליעזר בן-יהודה, יואל משה סלומון, יוסף ריבלין וישראל דב פרומקין ימנה גם הוא. את התקופה הזאת המתחילה בשנת תר”ל אפשר לציין בתור תקופת ההשכלה של ירושלם, באותו המובן שמבינים תקופת השכלה ברוסיה ובגליציה.

אמנם אף פעם לא שררה בירושלם – וגם קדם לכן – אותה קנאות חשכה כאשר ברוסיה וגליציה. ומלחמת ההשכלה לא היתה נטושה כאן כאשר בארצות ההן. ושלשה היו הגורמים לזה: השכנות עם יהודי המזרח, הספרדים, הידועים בסבלנות דתית, ואשר כל הכתוב עברית נקדש בעיניהם. הנפרץ הוא למצא בישיבה ספרדית לצד שאלות ותשובות וספרי קבלה, מוסר וחקירה גם ספרי מליצה כ“אהבת-ציון” ו“אשמת שומרון” של אברהם מאפו. מצד שני נמצאו כאן תמיד יהודים ממערב אירופה, מטפוסו של ר' יהוסף שווארץ, אשר הביאו אתם את השכלתם המערבית הרחבה לירושלם. ומלבד זה היו ראשי הישוב הירושלמי מבית-מדרשו של הגר“א, מאותה היהדות הוילנאית אשר יחסה להשכלה לא היה שלילי לגמרי. גם היחס למלאכה היה כאן –, וגם זה בהשפעת יהודי המזרח, – שונה לגמרי מאשר במזרח אירופה. על דבר היחס הזה, הננו שומעים ברורות ב”תקנות-הכולל“1; ובעלי-מלאכה כמשפחת הצורף ופח, התופסים מקום בשורות הראשונות של חיי הצבור, מעידים על זה. בראשית התקופה הזאת נוצרו “תבואות-הארץ” לר' יוסף שווארץ ו”אבן-ספיר" לר' יעקב ספיר, שני ספרים שאין לזלזל בערכם גם בדורנו.


  1. ftn1א  ↩

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.