מצב קריאה

גודל גופן:
א
 
א
 
א

בט"ו בשבט

מאת: שאול טשרניחובסקי

מצב זכויות יוצרים:

נחלת הכלל [?]

סוגה:

שפת מקור: עברית

בְּט"ו בִּשְׁבָט / שאול טשרניחובסקי


אֲשֶׁר בָּךְ לֹא נָטַע אִילָן

וְלֹא שָׁלַח בּוֹ מֵי-סִילוֹן,

לֹא הֵישִׁיר מַעֲנִית –

הוּא לֹא אָהַב אוֹתָךְ, אַרְצִי,

לֹא אֲהֵבֵךְ! לֹא, לֹא!

הוּא לֹא רָאָה לְאַחֲרִית,

כָּל עֲמָלוֹ אַךְ לוֹ.


אֲשֶׁר בָּךְ לֹא נָטַע אִילָן,

לֹא שָׂשׂ עַל צַמָּרוֹת וְצִלָּן

עֵת הַבָּצִיר אָתָא, –

הוּא לֹא הִשְׁקָה אֶת עוֹלָלוֹ

עֵת זֶה כָּמַהּ חָלָב,

הוּא מֵאִמּוֹ שְׂמִיכָתָהּ

גָּזַל בַּקֹּר וּסְתָיו.


אֲשֶׁר לֹא חָמַל עַל אִילָן

קִצֵּץ בַּצַּמָּרוֹת כֻּלָּן

וְתֶלֶם לֹא נִהֵל, –

תִּגּוֹף רַגְלוֹ אֶל שֶׁן-טְרָשִׁים,

יַכֶּנּוּ שֶׁמֶשׁ חָם,

וּבַשָּׁרָב עַל שִׁמְמוֹת-תֵּל

יִפּוֹל עָיֵף נִרְדָּם.


תל-אביב 1935

שאול טשרניחובסקי
שיתוף, תגיות, המלצות, ורשימות קריאה   
תגיות ליצירה
המלצות קוראים
0 קוראים אהבו את היצירה, 0 המלצות כתובות
עוד מיצירותיו של שאול טשרניחובסקי
יצירה בהפתעה
רקע

בחירת היפה באלות

מאת אברהם רגלסון (פרוזה)

© כל הזכויות שמורות. החומר מובא ברשות בעלי הזכויות.

פורסם ב“הפועל הצעיר”, בגליון מתאריך 27.6.1967

עַל פִּי “אִינוֹנֵי” לְאַלְפְרֶד טֶנִיסוֹן

העמק

עמק בחבל-אידה יש– בכל עמקי גבעות-יוֹניה אין ישווה לו לחמדת-חן. אֵד-ערפל כי ישוט על פני הבקעה, שולח זרוע וזוחל מן אורן אל אורן, שם הוא שוהה לרגעים, והלאה נמשך לאיטוֹ. מזה ומזה, כּרי-דשא וגוּנדריוֹת-אָחוּ, עשירי-בפרחים, תלויים במחצית-המוֹרד. והרחק מתחת להם רועש הנחל הארוך, בזורמו, דרך הערוץ הבקוּע, במפּל אחר מפּל אל הים.

מאָחוֹר, נישׂא הר-גארגארוֹס, ראשון לקבל פני בוקר; אך לפנים, בתרי-גבע נפתחים לרוחב לגלות את טרוֹיה העיר, ואת עטרת-טרוֹיה, מעוֹז-איליוֹן על עמודיו.

הנימפה עוזבת אוהבה

הנה (ה' צרויה, נ' קמוצה) בצהריים באה הנימפה אינוני, אביה–אֵל-נהר, ואמה–אדמת חבל-מולדתה, אידה; אינוני העצובה, גלמוּדה מן פּאריס הרועה, לשעבר חבר-שעשועיה על הגבעות. אָזל מלחיה הוורד, ושערותיה צפו כענן פרוע על ערפה. היא, בהישענה על זיז-סלע אזוּר-גפן, שׁוֹררה אל הדממה, ולא חדלה-שיר עד גלוֹש צל-ההר מן כף עליון עדי מקום-שבתה. וכה תינתה את צערה לפני אמה-מולדתה, אידה:

"הוֹ, אמא אידה, אידה רבת-המעיינות, יקרת-אמהות אידה, הקשיבי בטרם אמוּת כי הנה, דממת-צהריים חובקת הגבעה; החרגול נדם בעשב; הלטאה, צלה על הסלע, היא עצמה נחה כצל; והצלצל ישן. פרחי-הארגמן מרכינים קדקוֹד עיף. הדבורה בלב-חבצלת מצאה לה ערשׂ. אני לבדי ערה, עיני מלאות דמע, ולבי–אהבה. לבי נשבר בי, עיני עששות, ועייפתי, הה עייפתי, מכל-חיי.

"הו אמא אידה, יקרת-אמהות אידה, הקשיבי בטרם אמות. ושמעי אתּ, הארץ, ואתּנה, גבעות; ומערות, בהן ישכון נחש-הכתר הקר; ונחל-ההרים–האזינו! בת אֵל-נהר אנוֹכי. שמעוּני כי אדבר, וכל יגוני אבנה במוֹ שירי, כמו שקמו חומות הלזוּ אט-אט למוֹ נשיפת-זמר אטית, כענן מתגבש למוּצק. הן ייתכן כי בעודי מספרת יגוני, לרגע-מעט ישׂט לבבי ממכאובי זה, עמוֹק יעמק.

רקע

לדף הבית

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם התנדבותי ליצירת מהדורות אלקטרוניות של ספרות עברית והנגשתן לציבור.